רש"י על בראשית ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · ל · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותקנא רחל באחותה" - קנאה במעשיה הטובים אמרה אלולי שצדקה ממני לא זכתה לבנים (ב"ר)

"הבה לי" - וכי כך עשה אביך לאמך והלא התפלל עליה

"מתה אנכי" - מכאן למי שאין לו בנים שחשוב כמת (ב"ר)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התחת" - וכי במקומו אני

"אשר מנע ממך" - את אמרת שאעשה כאבא אני איני כאבא אבא לא היו לו בנים אני יש לי בנים ממך מנע ולא ממני

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על ברכי" - כתרגומו ואנא ארבי

"ואבנה גם אנכי" - מהו גם אמרה לו זקנך אברהם היו לו בנים מהגר וחגר מתניו כנגד שרה אמר לה זקנתי הכניסה צרתה לביתה אמרה לו אם הדבר הזה מעכב הנה אמתי ואבנה גם אנכי ממנה כשרה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דנני אלהים" - דנני וחייבני וזכני (ב"ר)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נפתולי אלהים" - מנחם בן סרוק פירשו במחברת צמיד פתיל חבורים מאת המקום נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים ואני מפרשו לשון עקש ופתלתול נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי

"גם יכלתי" - הסכים על ידי ואונקלוס תרגם לשון תפילה נפתולי אלהים נפתלתי כמה בקשות החביבות לפניו נתקבלתי ונעתרתי כאחותי

"נפתלתי" - נתקבלה תפלתי ומ"א יש רבים בלשון נוטריקון

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותלד זלפה" - בכולן נאמר הריון חוץ מזלפה לפי שהיתה בחורה מכולן ותינוקת בשנים ואין הריון ניכר בה וכדי לרמות ליעקב נתנה לבן ללאה שלא יבין שמכניסין לו את לאה שכך מנהגן ליתן שפחה הגדולה לגדולה והקטנה לקטנה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בא גד" - בא מזל טוב כמו (שבת סז ע"ב) גד גדי וסנוק לא ודומה לו (ישעיהו סה) העורכים לגד שלחן ומ"א שנולד מהול כמו (דנייאל ד) גדו אילנא ולא ידעתי על מה נכתב תיבה אחת ד"א למה נקראת תיבה אחת בגד כמו בגדת בי כשבאת אל שפחתי כאיש שבגד באשת נעורים

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בימי קציר חטים" - להגיד שבחן של שבטים שעת הקציר היה ולא פשט ידו בגזל להביא חטים ושעורים אלא דבר ההפקר שאין אדם מקפיד בו

"דודאים" - (סנהדרין צט) שיגלי עשב הוא ובלשון ישמעאל ישמי"ן

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולקחת גם את דודאי בני" - בתמיה ולעשות עוד זאת ליקח גם את דודאי בני ותרגומו ולמיסב

"לכן ישכב עמך הלילה" - שלי היתה שכיבת לילה זו ואני נותנה לך תחת דודאי בנך ולפי שזלזלה במשכב הצדיק לא זכתה להקבר עמו (נדה לא)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שכר שכרתיך" - נתתי לרחל שכרה

"בלילה הוא" - הקב"ה סייעו שיצא משם יששכר (ב"ר)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישמע אלהים אל לאה" - שהיתה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זבד טוב" - כתרגו'

"יזבלני" - ל' בית זבול הורבריי"א בלע"ז (הערבערגע) בית מדור מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי שיש לי בנים כנגד כל נשיו

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דינה" - פירשו רבותינו שדנה לאה דין בעצמה אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות והתפללה עליו ונהפך לנקבה (ברכות ס')

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויזכר אלהים את רחל" - (ב"ר) זכר לה שמסרה סימניה לאחותה ושהיתה מצירה שלא תעלה בגורלו של עשו שמא יגרשנה יעקב לפי שאין לה בנים ואף עשו הרשע כך עלה בלבו כששמע שאין לה בנים הוא שייסד הפייט האדמון כבט שלא חלה צבה לקחתה לו ונתבהלה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אסף" - הכניסה במקום שלא תראה וכן (ישעיהו ד) אסף חרפתנו (שמות ט) ולא יאסף הביתה (יואל ד) אספו נגהם (ישעיהו ס) וירחך לא יאסף לא יטמן

"חרפתי" - שהייתי לחרפה שאני עקרה והיו אומרים עלי שאעלה לחלקו של עשו הרשע ואגדה כל זמן שאין לאשה בן אין לה במי לתלות סרחונה משיש לה בן תולה בו מי שבר כלי זה בנך מי אכל תאנים אלו בנך

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יוסף ה' לי בן אחר" - יודעת היתה בנבואה שאין יעקב עתיד להעמיד אלא שנים עשר שבטים אמרה יהי רצון שאותו שהוא עתיד להעמיד יהא ממני לכך לא נתפללה אלא על בן אחר

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאשר ילדה רחל את יוסף" - משנולד שטנו של עשו שנא' (עובדיה א) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש אש בלא להבה אינו שולט למרחוק משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תנה את נשי וגו'" - איני רוצה לצאת כי אם ברשות

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נחשתי" - מנחש הייתי נסיתי בנחוש שלי שעל ידך באה לי ברכה כשבאת לכאן לא היו לי בנים שנאמר והנה רחל בתו באה עם הצאן אפשר יש לו בנים והוא שולח בתו אצל הרועים ועכשיו היו לו בנים שנאמר וישמע את דברי בני לבן

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נקבה שכרך" - כתרגומו פריש אגרך

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת אשר היה מקנך אתי" - את חשבון מיעוט מקנך שבא לידי מתחלה כמה היו

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לרגלי" - (ב"ר) עם רגלי בשביל ביאת רגלי באת אצלך הברכה כמו (שמות יא)העם אשר ברגלך (שופטים ח) לעם אשר ברגלי הבאים עמי

"גם אנכי לביתי" - לצורך ביתי עכשיו אין עושין לצרכי אלא בני וצריך (אני) להיות עושה גם אני עמהם לסמכן וזהו גם

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נקד" - מנומר בחברבורות דקות כמו נקודות פונטר"א בלעז (פונקטירט)

"טלוא" - ל' טלאים חברבורות רחבות

"חום" - שחום דומה לאדום רוש"ו בלעז (ראטה) לשון משנה שחמתית ונמצאת לבנה לענין התבואה

"והיה שכרי" - אותן שיולדו מכאן ולהבא נקודים וטלואים בעזים ושחומים בכשבים יהיו שלי ואותן שישנן עכשיו הפרש מהם והפקידם ביד בניך שלא תאמר לי על הנולדים מעתה אלו היו שם מתחלה ועוד שלא תאמר לי ע"י הזכרים שהן נקודים וטלואים תלדנה הנקבות דוגמתן מכאן ואילך

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וענתה בי וגו'" - אם תחשדני שאני נוטל משלך כלום תענה בי צדקתי כי תבא צדקתי ותעיד על שכרי לפניך שלא תמצא בעדרי כי אם נקודים וטלואים וכל שתמצא בהן שאינו נקוד או טלוא או חום בידוע שגנבתיו לך ובגניבה הוא שרוי אצלי

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הן" - לשון קבלת דברים

"לו יהי כדברך" - הלואי שתחפוץ בכך

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויסר" - לבן ביום ההוא וגו'

"התישים" - עזים זכרים

"כל אשר לבן בו" - כל אשר היתה בו חברבורות לבנות

"ויתן" - לבן ביד בניו

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנותרות" - הרעועות שבהן החולות והעקרות שאינן אלא שירים אותן מסר לו

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מקל לבנה" - עץ הוא ושמו לבנה כמה דתימא (הושע ד) תחת אלון ולבנה ואומר אני הוא שקורין טרימב"ל שהוא לבן (עזפענהאלץ)

"לח" - כשהוא רטוב

"ולוז" - ועוד לקח מקל לוז עץ שגדלין בו אגוזים דקים קולדר"י בלע"ז (האזעלנוס שטרויך)

"וערמון" - קשטניי"ר (בלע"ז קאסטאניס בוים)

"פצלות" - קלופים קלופים שהיה עושהו מנומר

"מחשף הלבן" - גלוי לובן של מקל כשהיה קולפו היה נראה ונגלה לובן שלו במקום הקלוף

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויצג" - תרגומו ודעיץ לשון תחיבה ונעיצה הוא בלשון ארמית והרבה יש בגמ' דצה ושלפה דץ ביה מידי דצה כמו דעצה אלא שמקצר את לשונו

"ברהטים" - במרוצות המים בבריכות העשויות בארץ להשקות שם הצאן

"אשר תבאן וגו'" - ברהטים אשר תבאן הצאן לשתות שם הציג המקלות לנכח הצאן

"ויחמנה וגו'" - (ב"ר) הבהמה רואה את המקלות והיא נרתעת לאחוריה והזכר רובעה ויולדת כיוצא בו ר' הושעיא אומר המים נעשין זרע במעיהן ולא היו צריכות לזכר וזהו ויחמנה וגו' (ר"ל בתיבה זו התחברו ל' זכר ונקבה כמ"ש הראב"ע)

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל המקלות" - אל מראות המקלות

"עקדים" - משונים במקום עקידתן הם קרסולי ידיהן ורגליהן

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והכשבים הפריד יעקב" - הנולדים עקודים נקודים הבדיל והפריד לעצמן ועשה אותן עדר עדר לבדו והוליך אותו העדר העקוד לפני הצאן ופני הצאן ההולכות אחריהם צופות אליהם וזהו שאמר ויתן פני הצאן אל עקוד שהי' פני הצאן אל העקודים ואל כל חום שמצא בצאן לבן

"וישת לו עדרים" - כמו שפרשתי

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המקשרות" - כתרגומו הבכירות ואין לו עד במקרא ומנחם חברו עם אחיתופל בקושרים (שמואל ב' טו) ויהי הקשר אמיץ (שם) אותן המתקשרות יחד למהר עיבורן

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובהעטיף" - לשון איחור כתרגומו ובלקשות ומנחם חברו עם (ישעיהו ג) המחלצות והמעטפות לשון עטיפת כסות כלומר מתעטפות בעורן וצמרן ואינן מתאוות להתיחם ע"י הזכרים

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צאן רבות" - פרות ורבות משאר צאן

"ושפחות ועבדים" - מוכר צאנו בדמים יקרים ולוקח לו כל אלה