ביאור:בראשית לז כה
בראשית לז כה: "וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז כה.
ראו: תהליך מכירת יוסף
ראו: שפיטת מכשפים
מענין מאוד
[עריכה]"אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" - כל כך הרבה מידע חסר ערך. למי איכפת למי הם ימכרו את יוסף?
המידע בא להסביר לנו שהאחים חקרו את כל השיירות שעברו ובחרו את הישמעאלים לקנות את יוסף.
וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם
[עריכה]במסגרת ביצוע לפועל של פסק הדין למכשפים, האחים היו חייבים לזוז מהבור כדי לא להשפיע על התוצאה:
- * אם הם ישארו ליד, שיירות יחשבו שיש מים, ויבאו לבור.
- * אם הם ישארו וישמעו את יוסף בוכה וצועק מהבור, השיירות לא יתערבו ויעזבו את יוסף בבור.
לכן כדי לא להשפיע הם ישבו רחוק, ולא שמעו ולא הזמינו אנשים לבור המים. אבל עקבו אחרי המתרחש.
איך בכלל אוכלים לחם?
[עריכה]לחם אפשר לשמור זמן רב. מיבשים את הפיתה, ולפני האכילה, מרטיבים אותה ומניחים בתנור קטן לחימום. כלומר האחים הדליקו אש, והעשן נראה למרחוק.
כתוב 'לחם', אבל כל האוכל ביחד נקרא לחם. לחם כלל: כל בשר, ירקות, מאכלי חלב, ומיני מאפה.
שיירות עברו, ראו את העשן, הריחו את האוכל, ידעו שהם יוכלו להצטרף לאכילה ולשימוש בתנור, וכך האחים הזמינו את השיירות לעצור ולשוחח איתם.
איך האחים ידעו מה נושאת השיירה?
[עריכה]האם כל אחד שנמצא בדותן ורואה שירה גדולה יודע שאלו ישמעאלים הבאים מהגלעד והולכים למצרים נושאים "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט"?
האם זה הדבר היחיד שהישמעאלים תמיד לוקחים? האם כל רועה צאן יודע זאת, אפילו אם הוא בפעם הראשונה בדותן?
כמובן שלא - אי אפשר היה לדעת. חייב להיות ברור, שאחים נפגשו עם הישמעאלים ושאלו: מאיפה באתם? לאן אתם הולכים? מם אתם נושאים? למי אתם מוכרים?
מִצְרָיְמָה
[עריכה]לא נאמר ארץ מצרים - נאמר רק "מִצְרָיְמָה". כאשר נאמר בבל, לא ברור אם זו העיר בבל או המעצמה בבל. ייתכן שגם כאן, מקום משכנו של פרעה היה (במצרים) (העיר), והמידע היה יותר מכוון שהם נושאים את הסחורה למלך ולא סתם לארץ מצרים. "השם מצרים לא מופיע במצרים העתיקה. מקור השם הערבי של מצרים הוא "מיצר" מקורו בשפה הערבית ומשמעותו מחנה צבאי, מונח זה שימש לציין, בין היתר, את העיר קהיר אשר החלה את דרכה כמחנה צבא של הכוחות האימפריאליסטים האיסלאמיים בארץ הנילוס."
חז״ל אמרו: "עשרה קבין כישוף ירדו לעולם תשעה נטלה מצריים." (קידושין מט ב) כלומר בעיניהם, יוסף היה מכשף ומקומו עם שאר המכשפים, ונראה איך הוא יצליח, ואכן נאמר: "וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ, וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה" (ביאור:בראשית מא ח), וכך יוסף הגיע לרגע להוכיח את יכולתו ואמר: "בִּלְעָדָי: אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית מא טז),
האחים בחרו לשלוח את יוסף למצרים. אם הם היו מוכרים אותו לשירה שהולכת לצפון, יוסף היה יכול לנסות להגיע ללבן סבו, או היה טוען שהוא נגנב ושהוא אינו עבד ולפי חוקי חמורבי היתה חובה לקונה להראות שטר קניה, ובנוסף, כאזרח של חרן, שנעשה עבד מחוץ לחרן, הוא זכאי לשחרור מידי.
חוקי חמורבי בנושא:
14. הגונב קטין יומת.
114. בן איש, שנמכר לעבדות על ידי משפחתו, יצא לחופשי אחרי שלוש שנות עבודה.
280. איש, שהפך לעבד במדינה זרה וחזר לארצו, יצא לחופשי.
281. איש שרכש עבד במדינה זרה חייב להוכיח בעלות.
282. עבד רשאי לדרוש חקירה אצל שופט לוודא את מצבו המשפטי.
- במצרים לא היו חוקים כאלה, ויוסף לא היה יכול לצאת מעבדותו.
נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט - למה זה חשוב?
[עריכה]האחים דאגו ליוסף. הם לא רצו למכור אותו לעבודה קשה. הם ריחמו עליו, ולכן הם חיפשו שירה נושאת רכוש יקר ערך (ראו רש"י) למכירה לאנשים עשירים ואצילים, במרכז מסחרי גדול ובקרבת המלך.
שיירה הנושאת "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט" דברי מתיקה, בשמים יקרים ומשחות יקרות תהיה מלווה במשמר כבד נגד שודדים, ותלך ישר לבית הקונים העשירים. שם ימכר יוסף לשר הטבחים במחיר מדהים, ולא יעמוד בשוק העבדים וכולם ימששו אותו. ואכן כאשר יעקב שולח את בניו בשנית עם בנימין, הוא ממליץ שהם יקחו מתנות לשליט: "וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (ביאור:בראשית מג יא), ואנו רואים שאלו דברים ראויים למלכות.
האחים בכוונה מכרו אותו כך
[עריכה]האחים אמרו ליוסף: אתה רוצה למלוך? הנה, אנו נעזור לך. אתה לא תתנסה בבור לראות אם אלוהים יעזור לך, אתה תנסה את גורלך בחצר פרעה ושריו. (ובהצלחה)
יוסף בכה ולא רצה ללכת, ואת כל זה ידעו האחים כאשר הם ירדו למצרים לשבור בר.
האחים יכלו לנחש מי יקנה אותו, וגם יכלו לשאול את בני דודם הישמעאלים למי הם מכרו. לא נאמר שהאחים שאלו את הישמעאלים, למרות שהאחים היו חופשיים לנוע בארץ, כשם שיהודה מצא זמן לפגוש את תמר בדרכו עם הצאן.
אפשרי שהאחים שאלו וידעו שהישמעאלים מכרו "לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים" (ביאור:בראשית לז לו), אולם בנתים יוסף עזב את פוטיפר ונעשה משנה לפרעה, ככתוב: "עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי" (ביאור:בראשית מא מ), ופוטיפר הועבר להיות "פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן" (ביאור:בראשית מא מה), ולכן האחים לא יכלו למצוא את יוסף כאשר הם חיפשו סביב. ולכן יוסף האשים אותם שהם מרגלים (ביאור:בראשית מב ט).