ביאור:בבלי מגילה דף לב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת מגילה:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
משום דאפכי להו [1].
תנו רבנן: פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא - דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: פותח ורואה ומברך וקורא. מאי טעמא דרבי מאיר?
כדעולא, דאמר עולא: מפני מה אמרו 'הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן'? - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה; הכא נמי כדי שלא יאמרו ברכות כתובין בתורה.
ורבי יהודה?
תרגום איכא למיטעי [2], ברכות ליכא למיטעי [3].
אמר רבי זירא אמר רב מתנה: הלכה: פותח ורואה ומברך וקורא.
ולימא 'הלכה כרבי יהודה'?
משום דאפכי להו.
אמר רבי זירא אמר רב מתנה: הלוחות [4] והבימות [5] - אין בהן משום קדושה. [מדוע רש"י לא פירש בימות שהיו בימיהם, אלא דוקא בזמן המקדש – הרי גם רב מתנה חי אחרי החורבן?]
אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: הגולל ספר תורה - צריך שיעמידנו על התפר [6];
ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: הגולל ספר תורה [7] - גוללו מבחוץ [8] ואין גוללו מבפנים [9], וכשהוא מהדקו [10] - מהדקו מבפנים ואינו מהדקו מבחוץ [11].
ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: עשרה שקראו בתורה [12] - הגדול שבהם גולל; ספר תורה, הגוללו נוטל שכר כולן, דאמר רבי יהושע בן לוי: עשרה שקראו בתורה - הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן.
שכר כולן סלקא דעתך?
אלא אימא 'קיבל שכר כנגד כולן'.
ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: מנין שמשתמשין בבת קול [13]? שנאמר: (ישעיהו ל כא) וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר [זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ כִּי תַאֲמִינוּ וְכִי תַשְׂמְאִילוּ]; והני מילי דשמע קל גברא במתא [14] וקל איתתא בדברא, והוא דאמר הין הין והוא דאמר לאו לאו [15].
ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: כל הקורא בלא נעימה [16] ושונה בלא זמרה - עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ כה) וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים [וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם].
מתקיף לה אביי: משום דלא ידע לבסומי קלא, מִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם קרית ביה?
אלא כדרב משרשיא, דאמר: שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה - עליהם הכתוב אומר (יחזקאל כ כה) וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם.
אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: כל האוחז ספר תורה ערום [17] - נקבר ערום.
'ערום'? סלקא דעתך?
אלא אימא נקבר ערום בלא מצות.
'בלא מצות'? סלקא דעתך?
אלא אמר אביי: נקבר ערום בלא אותה מצוה.
אמר רבי ינאי בריה דרבי ינאי סבא משמיה דרבי ינאי רבה: מוטב תיגלל המטפחת ואל יגלל ספר תורה [18].
'(ויקרא כג מד) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - מצותן שיהיו קורין אותן כל אחד ואחד בזמנו; תנו רבנן: משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג' [19].
הדרן עלך בני העיר וסליקא לה מסכת מגילה
הערות
[עריכה]- ^ דרבי מאיר לדרבי יהודה ודרבי יהודה לדרבי מאיר
- ^ ואומר "תרגום כתוב בתורה" ואתו למיכתב תרגום בתורה
- ^ אבל ברכות הכל יודעין שאין ברכות כתובין בתורה
- ^ לא ידעתי מה הן; ויש מפרשין הן העשוין לספרים שלנו שאינן עשוין בגיליון
- ^ בימה שהיו עושין למלך בפרשת המלך, כדאמרינן במסכת סוטה (פ"ז מ"ח, דף מא,א)
- ^ כנגד התפר, ששם ראוי להדקו יפה
- ^ מענין לענין, והוא יחיד וספר תורה מונח לו על ברכיו
- ^ מבחוץ העמוד שהוא חוצה לו גוללו, ויגול מצד חוץ לצד פנים
- ^ שאם יאחוז עמוד הפנימי ויגול לצד החוץ - יתפשט החיצון ויפול לארץ
- ^ כשגמר מלגלול ובא להדקו
- ^ יאחוז בפנימי ויהדק על החיצון כדי שלא יכסה הכתב בזרועותיו: שמצוה להראות את הכתב אל העם כשמהדקו [במסכת סופרים]
- ^ עשרה שנאספו וקראו השלשה או השבעה כחוק היום, ולפי שאין קורין בתורה פחות מעשרה - נקט עשרה שקראו בתורה
- ^ אם בלבו להתחיל דבר ושמע קול או הין או לאו - הולך אחריו, ואין כאן משום ניחוש
- ^ קל גברא במתא - קול שאינו מצוי הוא, ובת קול באה אליו
- ^ שנכפל שתי פעמים
- ^ כגון טעמי המקראות
- ^ בלא מטפחת סביב ספר תורה
- ^ בתוך המטפחת
- ^ למה הוצרך לכתוב כאן וידבר משה? וכי כל המצות כולן לא אמרן משה לישראל? מהו וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל? מלמד שהיה מדבר עמהן הלכות כל מועד ומועד בזמנן, להודיע חוקי האלהים ותורותיו, וקבלו וקיימו שכר המצות עליהם ועל בניהם בזה ובבא