קטגוריה:בראשית כו ל

אבימלך הביא את מרעיו למשפט בפני יצחק.
לפי פקודת המלך: 'הנוגע ביצחק ואשתו, מות יומת' - אבימלך רצה לדעת אם אחד מרעיו פגע ביצחק, ועל ידי כך העמיד אותו במצב שבו אלוהים עלול לכעוס עליו.

נכבדי גרר קיבלו רשות מאבימלך לבקש מיצחק שלא ירע להם ולא יטען שהם פגעו בו בטענה שהם לא נגעו בו ועשו לו רק טוב.

יצחק לא הגיב לדבריהם ואף לא אישר שהם לא עשו לו רע. למעשה יצחק לא ידע מי מהם קינא בו או תכנן לפגוע בו, ומי מהם שלח את הרועים שלו לגזול לו את המים.

"ויַַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה ויַֹּאכְלו וּיִַּשְׁתּו"ּ. בצורה זו נכבדי גרר יישארו במחנהו עד הערב. מכיוון שהם לא יחזרו מבאר שבע לגרר במהלך הלילה, הם ייאלצו להישאר לישון.

בזמן שינה, אדם הוא חסר אונים, הוא אינו יכול להגן על עצמו, כפי שקרה לשאול המלך שדוד היה ליד מיטתו ואבישי הציע להרוג את שאול, ככתוב: "ויַֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֶל דָּוִד, סִגַּר אֱלֹהִים הַיּוֹם אֶת אוֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ; וְעַתָּה אַכֶּנּו נָּא בַּחֲנִית ובָּאָרֶץ, פַּעַם אַחַת, וְלֹא אֶשְׁנֶה לוֹ" (שמואל א כו ח).

במהלך הלילה, אנשים עם מצפון לא נקי אשר פגעו ביצחק, יסרבו להישאר במחנה או לא יישנו או יברחו, וזה בעצם יהיה הסימן לאשמתם בפני אבימלך ללא ויכוחים והוכחות נוספות.

בנוסף, אם הלילה יעבור בשלום, אזי זה סימן שיצחק סלח להם, וכך כולם יוכלו לכרות ברית בלב שלם.