משלי כו

תנ"ך > משלי > א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד) (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד ב כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא [לו] תבא ג שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים ד אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה ה ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו ו מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל ז דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים ח כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד ט חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים י רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים יא ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו יב ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו יג אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות יד הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו טו טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו טז חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם יז מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו יח כמתלהלה הירה זקים חצים ומות יט כן איש רמה את רעהו ואמר ה‍לא משחק אני כ באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון כא פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים [מדינים] לחרחר ריב

כב דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן כג כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע כד בשפתו [בשפתיו] ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה כה כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו כו תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל כז כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב כח לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה

מנוקד (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד. ב כַּצִּפּוֹר לָנוּד כַּדְּרוֹר לָעוּף כֵּן קִלְלַת חִנָּם לא [לוֹ] תָבֹא. ג שׁוֹט לַסּוּס מֶתֶג לַחֲמוֹר וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים. ד אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה. ה עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו. ו מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל. ז דַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים. ח כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד. ט חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים. י רַב מְחוֹלֵל כֹּל וְשֹׂכֵר כְּסִיל וְשֹׂכֵר עֹבְרִים. יא כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ. יב רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ. יג אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ אֲרִי בֵּין הָרְחֹבוֹת. יד הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ. טו טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו. טז חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם. יז מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ. יח כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת. יט כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲ‍לֹא מְשַׂחֵק אָנִי. כ בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן. כא פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ וְאִישׁ מדונים [מִדְיָנִים] לְחַרְחַר רִיב.

כב דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן. כג כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב רָע. כד בשפתו [בִּשְׂפָתָיו] יִנָּכֵר שׂוֹנֵא וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה. כה כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ. כו תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל. כז כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב. כח לְשׁוֹן שֶׁקֶר יִשְׂנָא דַכָּיו וּפֶה חָלָק יַעֲשֶׂה מִדְחֶה.

מנוקד ובשורות (לפי מהדורת וסטמינסטר)

(א) כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד.

(ב) כַּצִּפּוֹר לָנוּד כַּדְּרוֹר לָעוּף כֵּן קִלְלַת חִנָּם לא [לוֹ] תָבֹא.

(ג) שׁוֹט לַסּוּס מֶתֶג לַחֲמוֹר וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים.

(ד) אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה.

(ה) עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו.

(ו) מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל.

(ז) דַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים.

(ח) כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד.

(ט) חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים.

(י) רַב מְחוֹלֵל כֹּל וְשֹׂכֵר כְּסִיל וְשֹׂכֵר עֹבְרִים.

(יא) כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ.

(יב) רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ.

(יג) אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ אֲרִי בֵּין הָרְחֹבוֹת.

(יד) הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ.

(טו) טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו.

(טז) חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם.

(יז) מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ.

(יח) כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת.

(יט) כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲ‍לֹא מְשַׂחֵק אָנִי.

(כ) בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן.

(כא) פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ וְאִישׁ מדונים [מִדְיָנִים] לְחַרְחַר רִיב.

(כב) דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן.

(כג) כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב רָע.

(כד)

בשפתו [בִּשְׂפָתָיו] יִנָּכֵר שׂוֹנֵא וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה.

(כה) כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ.

(כו) תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל.

(כז) כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב.

(כח) לְשׁוֹן שֶׁקֶר יִשְׂנָא דַכָּיו וּפֶה חָלָק יַעֲשֶׂה מִדְחֶה.

עם טעמי המקרא (לפי מקרא על פי המסורה)

כו א כַּשֶּׁ֤לֶג ׀ בַּקַּ֗יִץ וְכַמָּטָ֥ר בַּקָּצִ֑יר
כֵּ֤ן לֹֽא־נָאוֶ֖ה לִכְסִ֣יל כָּבֽוֹד׃
ב כַּצִּפּ֣וֹר לָ֭נוּד כַּדְּר֣וֹר לָע֑וּף
כֵּ֥ן קִֽלְﬞלַ֥ת חִ֝נָּ֗ם לא ל֣וֹ תָבֹֽא׃
ג שׁ֣וֹט לַ֭סּוּס מֶ֣תֶג לַחֲמ֑וֹר
וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו כְּסִילִֽים׃
ד אַל־תַּ֣עַן כְּ֭סִיל כְּאִוַּלְתּ֑וֹ
פֶּֽן־תִּשְׁוֶה־לּ֥וֹ גַם־אָֽתָּה׃
ה עֲנֵ֣ה כְ֭סִיל כְּאִוַּלְתּ֑וֹ
פֶּן־יִהְיֶ֖ה חָכָ֣ם בְּעֵינָֽיו׃
ו מְקַצֶּ֣ה רַ֭גְלַיִם חָמָ֣ס שֹׁתֶ֑ה
שֹׁלֵ֖חַ דְּבָרִ֣ים בְּיַד־כְּסִֽיל׃
ז דַּלְי֣וּ שֹׁ֭קַיִם מִפִּסֵּ֑חַ
וּ֝מָשָׁ֗ל בְּפִ֣י כְסִילִֽים׃
ח כִּצְר֣וֹר אֶ֭בֶן בְּמַרְגֵּמָ֑ה
כֵּן־נוֹתֵ֖ן לִכְסִ֣יל כָּבֽוֹד׃
ט ח֭וֹחַ עָלָ֣ה בְיַד־שִׁכּ֑וֹר
וּ֝מָשָׁ֗ל בְּפִ֣י כְסִילִֽים׃
י רַ֥ב מְחוֹלֵֽל־כֹּ֑ל
וְשֹׂכֵ֥ר כְּ֝סִ֗יל וְשֹׂכֵ֥ר עֹבְרִֽים׃
יא כְּ֭כֶלֶב שָׁ֣ב עַל־קֵא֑וֹ
כְּ֝סִ֗יל שׁוֹנֶ֥ה בְאִוַּלְתּֽוֹ׃
יב רָאִ֗יתָ אִ֭ישׁ חָכָ֣ם בְּעֵינָ֑יו
תִּקְוָ֖ה לִכְסִ֣יל מִמֶּֽנּוּ׃
יג אָמַ֣ר עָ֭צֵל שַׁ֣חַל בַּדָּ֑רֶךְ
אֲ֝רִ֗י בֵּ֣ין הָרְחֹבֽוֹת׃
יד הַ֭דֶּלֶת תִּסּ֣וֹב עַל־צִירָ֑הּ
וְ֝עָצֵ֗ל עַל־מִטָּתֽוֹ׃
טו טָ֘מַ֤ן עָצֵ֣ל יָ֭דוֹ בַּצַּלָּ֑חַת
נִ֝לְאָ֗ה לַהֲשִׁיבָ֥הּ אֶל־פִּֽיו׃
טז חָכָ֣ם עָצֵ֣ל בְּעֵינָ֑יו
מִ֝שִּׁבְעָ֗ה מְשִׁ֣יבֵי טָֽעַם׃
יז מַחֲזִ֥יק בְּאׇזְנֵי־כָ֑לֶב
עֹבֵ֥ר מִ֝תְעַבֵּ֗ר עַל־רִ֥יב לֹּא־לֽוֹ׃
יח כְּֽ֭מִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶ֥ה זִקִּ֗ים
חִצִּ֥ים וָמָֽוֶת׃
יט כֵּֽן־אִ֭ישׁ רִמָּ֣ה אֶת־רֵעֵ֑הוּ
וְ֝אָמַ֗ר הֲֽלֹא־מְשַׂחֵ֥ק אָֽנִי׃
כ בְּאֶ֣פֶס עֵ֭צִים תִּכְבֶּה־אֵ֑שׁ
וּבְאֵ֥ין נִ֝רְגָּ֗ן יִשְׁתֹּ֥ק מָדֽוֹן׃
כא פֶּחָ֣ם לְ֭גֶחָלִים וְעֵצִ֣ים לְאֵ֑שׁ
וְאִ֥ישׁ מדונים מִ֝דְיָנִ֗ים לְחַרְחַר־רִֽיב׃

כב דִּבְרֵ֣י נִ֭רְגָּן כְּמִֽתְלַהֲמִ֑ים
וְ֝הֵ֗ם יָרְד֥וּ חַדְרֵי־בָֽטֶן׃
כג כֶּ֣סֶף סִ֭יגִים מְצֻפֶּ֣ה עַל־חָ֑רֶשׂ
שְׂפָתַ֖יִם דֹּלְקִ֣ים וְלֶב־רָֽע׃
כד בִּ֭שְׂפָתָו יִנָּכֵ֣ר שׂוֹנֵ֑א
וּ֝בְקִרְבּ֗וֹ יָשִׁ֥ית מִרְמָֽה׃
כה כִּֽי־יְחַנֵּ֣ן ק֭וֹלוֹ אַל־תַּאֲמֶן־בּ֑וֹ
כִּ֤י שֶׁ֖בַע תּוֹעֵב֣וֹת בְּלִבּֽוֹ׃
כו תִּכַּסֶּ֣ה שִׂ֭נְאָה בְּמַשָּׁא֑וֹן
תִּגָּלֶ֖ה רָֽעָת֣וֹ בְקָהָֽל׃
כז כֹּֽרֶה־שַּׁ֭חַת בָּ֣הּ יִפּ֑וֹל
וְג֥וֹלֵֽל אֶ֗֝בֶן אֵלָ֥יו תָּשֽׁוּב׃
כח לְֽשׁוֹן־שֶׁ֭קֶר יִשְׂנָ֣א דַכָּ֑יו
וּפֶ֥ה חָ֝לָ֗ק יַעֲשֶׂ֥ה מִדְחֶֽה׃

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

מבנה וסיכום הפרק

איך להתנהג עם כסילים

א כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ המקלקל את הפירות, וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר המרטיב את התבואה וגורם לה להירקב, כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד הכבוד משחית את אישיותו

להרחבה.

ב כַּצִּפּוֹר לָנוּד כמו ציפור הנודדת וחוזרת אל קנה, כַּדְּרוֹר לָעוּף וכמו דרור העף לחופשי ואי אפשר לשלוט בו, כֵּן קִלְלַת חִנָּם (לא) לוֹ תָבֹא לא תפגע במקולל, אלא תחזור אל המקלל

להרחבה.

ג שׁוֹט לַסּוּס גורם לסוס לרוץ יותר מהר, מֶתֶג לַחֲמוֹר מושך את החמור ומכוון אותו, וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים עונשים גופניים ממריצים את הכסילים ומכוונים אותם לדרך הנכונה

להרחבה.

ד אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ בשטחיות כמותו, פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה תיכנס לויכוח אישי בסגנון "אתה טיפש!" "גם אתה!"

להרחבה.

ה עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ בזמן שהוא מדבר בשטחיות, פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו כשהוא אומר דברים שנשמעים כדברי חכמה, הוא עלול לחשוב שהוא חכם

להרחבה.

ו מְקַצֶּה רַגְלַיִם מכתת את רגליו, חָמָס שֹׁתֶה סובל מקלקול והשחתה

להרחבה, שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל המנסה לשלוח כסיל להעביר מסרים, יצטרך לכתת את רגליו כדי לתקן את הנזקים שהכסיל גרם בשגיאותיו

להרחבה.

ז כמודַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ שוקיו של הפיסח גבוהות זו מזו ואינן מקבילות, כךוּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים המשל בדברי הכסילים אינו דומה לנמשל

להרחבה.

ח כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה שעלול בכל רגע לעוף ולפגוע בחפים מפשע, כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד הכסיל ישתמש בכבוד שלו כדי לפגוע בזולת

להרחבה.

ט כמוחוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר שניסה לקטוף פרח, כךוּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים כשהכסיל מנסה להשתמש במשל, עולה בפיו רק משל פוגע ומשפיל

להרחבה.

י רַב הרבה דרכי-פעולה שונות יש לה', שהוא מְחוֹלֵל יוצר ומוליד כֹּל, וְשֹׂכֵר כְּסִיל ה' עושה שליחותו גם על-ידי כסילים וְשֹׂכֵר עֹבְרִים ה' עושה שליחותו גם על-ידי עוברי-אורח שאינם מודעים לתפקידם.

יא כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ החוזר לאכול את האוכל שהקיא, שהוא מאוס יותר מהאוכל המקורי, כְּסִיל שׁוֹנֶה חוזר שנית בְאִוַּלְתּוֹ על טעויות שעשה, שהוא מאוס יותר מאדם הטועה פעם אחת

להרחבה.

יב רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו - תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ יש תקוה שהכסיל יסכים ללמוד ממנו

להרחבה.

איך מתנהגים עצלים

יש שפירשו את הפסוק גם כתירוץ של 'עצלנים' מחשבתיים, שממציאים סכנות רוחניות כדי שלא יצטרכו ללמוד חכמה. ראו הסכנות בחוץ וברחובות

יג אָמַר עָצֵל תירוץ דמיוני כדי שלא יצטרך לצאת לעבוד

להרחבה 'שַׁחַל בַּדָּרֶךְ! אֲרִי בֵּין הָרְחֹבוֹת!'.

יד הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ אנשים נכנסים ויוצאים, הולכים לעבודה וחוזרים, אבל לעצל זה לא מפריע לישון, וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ.

טו טָמַן הסתיר עָצֵל יָדוֹ את כשרונותיו, כדי שלא ידעו שהוא מסוגל לעבוד בַּצַּלָּחַת, נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו ובסופו של דבר כשרונותיו התנוונו ולא היה מסוגל לעבוד אפילו כדי לאכול

להרחבה.

טז חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו העצל, לפי דעתו, יותר חכם מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם אנשים המציעים לו תשובות ופתרונות הגיוניים לבעיות שלו

להרחבה.

איך להימנע ממריבות

מפסוקים אחרים נראה, שצריך להתערב במריבה כאשר אנחנו יודעים בוודאות שאחד הצדדים צודק. ראו מתי צריך להתערב בריב

יז כמומַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב לא מועיל לעצמו אלא רק מעצבן את הכלב וגורם לו לתקוף אותו

להרחבה, כךעֹבֵר אדם העובר ברחוב, רואה אנשים רבים ואינו יודע על מה הם רבים, ובכל זאת הוא, מִתְעַבֵּר מתעצבן ומתערב

להרחבה עַל רִיב לֹּא לוֹ.

יח כְּמִתְלַהְלֵהַּ מהתל ומשתעשע בנשק, הַיֹּרֶה זִקִּים ניצוצות אש חִצִּים וָמָוֶת בסופו של דבר פוגע במישהו והורגו -

יט - כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ, וְאָמַר 'הֲ‍לֹא מְשַׂחֵק אָנִי!' רמאות, גם כשהיא נאמרת לכאורה בצחוק, עלולה לפגוע פגיעה רצינית

להרחבה.

כ כמובְּאֶפֶס עֵצִים - תִּכְבֶּה אֵשׁ, כךוּבְאֵין נִרְגָּן המאשים את הזולת בכוונה רעה

להרחבה - יִשְׁתֹּק מָדוֹן גם אם תתחיל מריבה, היא תסתיים מהר מאד

להרחבה.

כא פֶּחָם - לְגֶחָלִים מאפשר לערימת הגחלים לבעור לאורך זמן, וְעֵצִים - לְאֵשׁ מאפשרים לאש לבעור לאורך זמן, וְאִישׁ (מדונים) מִדְיָנִים הנהנה להתלונן ולתבוע בבית דין

להרחבה - לְחַרְחַר רִיב מחמם את המריבה ומוודא שתבער לאורך זמן

להרחבה.

{פ}

כב דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים מציגים את עצמו כמוכה והלום, אך למעשה כאילו מכים והולמים בשומע

להרחבה, וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן הדברים חודרים לנפש וגורמים לתחושה רעה באיזור הבטן.

איך לזהות אנשים צבועים

כג כמוכֶּסֶף סִיגִים פסולת המופרשת מהכסף כשצורפים אותו בכור מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ החרס שממנו עשוי הכור - כךשְׂפָתַיִם דֹּלְקִים דיבור חם ומתלהב בצורה מוגזמת וְלֶב רָע מעיד על מחשבות רעות וצביעות

להרחבה.

כד (בשפתו) בִּשְׂפָתָיו יִנָּכֵר אומר לנו דברי-שלום נכריים, זרים ושונים באופן בולט מדברי השנאה שהוא אומר בדרך-כלל שׂוֹנֵא - וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה זו ראיה לכך שהוא לא באמת רוצה שלום אלא מתכוון לרמות אותנו

להרחבה.

כה כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ מדבר בחן ובתחנונים באופן מלאכותי ומוגזם - אַל תַּאֲמֶן בּוֹ, כִּי שֶׁבַע הרבה

להרחבה תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ.

כו תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן כשהוא מנסה לפתות אותנו להשלים איתו

להרחבה,תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל כשהוא מדבר אל קהל תומכיו.

כז כֹּרֶה שַּׁחַת בור, מלכודת - בָּהּ יִפֹּל, וְגֹלֵל מגלגל למעלה במעלה ההר אֶבֶן - אֵלָיו תָּשׁוּב.

כח לְשׁוֹן שֶׁקֶר יִשְׂנָא דַכָּיו שונא את האנשים שהוא מדכא, ולא ירחם עליהם אם יאמינו לשקריו, וּפֶה חָלָק מפתה בדברי אהבה מזוייפים

להרחבה יַעֲשֶׂה מִדְחֶה ידחוף ויפיל לתהום את מי שיאמין לו.

פירושים ומאמרים באתר דעת • מקראות גדולות על פרק זה • מקראות גדולות הכתר • מ"ג הכתר צילום כתר אר"צ • מקראות גדולות "על־התורה" • מקראות גדולות "ספריא" • האזנה לפרק זה • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה