קטגוריה:משלי כו י

האם הרב - המנהיג - צריך לשכור לשירותו כסילים ועבריינים?

המפרשים על הפסוק נתנו שתי תשובות מנוגדות:

"רב - תואר לה' יתברך, שהוא רַב ואדון על הכל, והוא מוליד את כל הברואים" (מלבי"ם). מחולל = מוליד, כמו ב(ישעיהו נא ב): "הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם"*.

הפסוק מלמד שלה' יש הרבה דרכי-פעולה, שהרי הוא מחולל (יוצר ומוליד את) הכל, והוא יכול לשכור לשליחותו גם פועלים כסילים או פועלים עוברי-אורח שאינם מודעים לתפקידם, "עוברי דרכים הבטלנים מכל מלאכה" (רש"י), "כלומר: שמשתמש בהם להפרע מן הרשעים, כי מגלגלין חובה על-ידי חייב, ופורע להם את שכרם בעולם הזה... ותראה דוגמת זה למטה במלכותא דארעא, ששוכרת כמה שוטרים לעשות דין ברשעים, והשוטרים הם אנשים קשים ורעים, ואי אפשר בלאו הכי, כי טובים לא ילכו לעשות את מעשיהם ולתפוש את אומנותם בכל ממון שבעולם, ואם-כן, המלך צריך להשתמש ברעים על כל פנים" (רמ"ד ואלי פירוש שני).

הפסוק מלמדנו שלכל אדם יש תפקיד - גם לכסילים או לעבריינים; כמו אחד הפירושים על (משלי טז ד): "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ, וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה"*. וגם הרב - המנהיג - צריך לפעמים לשכור כסילים ועבריינים, למשימות שאחרים אינם מסוגלים לבצע.

"רב - בעל קטטה ומחלוקת, ממית הכל ומשחית.. אך הוא מטיב לכסיל ולבעלי עבירה, כדי שיתחברו עמו"; (רלב"ג פירוש ראשון, וכן מצודות). מחולל = מפיל חללים, ממית ומשחית, כמו ב(ישעיהו נא ט): "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה'... הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין".

"הרבה ימצא מי שיבא צער וכאב לכל האנשים, והוא עם זה מטיב לכסיל ולבעלי עבירות, להיותם נאותים אל שיהיו חברים לו" (רלב"ג פירוש שני);

"והנה, מאחר שהכסיל גורם קלקול אל הכללות, לא ישתמש הרב - המנהיג של הציבור - לא בכסילים ולא בעבריינים, שאם הוא משתמש בהם, כמה קלקולים מתהוים על ידיהם, ונמצא שהוא מחולל - מצער ומכאיב את הכל, ועתיד ליתן דין וחשבון על הצער שלהם, כי הוא היה גרמא בנזיקין" (רמ"ד וואלי פירוש ראשון).

-

ואני תוהה: איך צריך המנהיג לנהוג במציאות? האם עליו לשכור כסילים ועבריינים כדי להילחם בפושעים גרועים יותר? או להיפך, להימנע מלשכור כסילים ועבריינים על-מנת שלא יגרמו נזק?

המילה רב מסמלת את עשו, (בראשית לג ט): "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו: יֶשׁ לִי רָב, אָחִי";

המילה כל מסמלת את יעקב, שאמר, (בראשית לג יא): "כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים, וְכִי יֶשׁ לִי כֹל"

מכאן, פירוש הפסוק על-דרך הרמז: "ועשו תמיד מצער ליעקב, וזהו שאמר: רב מחולל כל, ובמה מצערו - ששוכר כסיל ושוכר עוברים שמושלים במדינות שלו, והם שונאים את ישראל וגוזרים עליהם גזירות קשות ורעות" (רמ"ד וואלי).