ביאור:משלי כו כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי כו כב: "דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים, וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן"

תרגום מצודות: דברי נרגן (מתלונן) המה קשים כמהלומות (מכות המשברות), ועוד המה יורדים חדרי בטן, אבל המכות המה מעל הגוף ממעל; וכאומר: הנה המכות אשר המה ממעל נוח לרפאות, ולא כן מכות חדרי בטן, וכן קשה לרפאות דברי המתלונן.

תרגום ויקיטקסט: דבריו של אדם נרגן, הנוהג להאשים את הזולת בכוונות רעות וזדוניות, כאילו הולמים בו עצמו; הם יורדים אל תוך חדרי בטנו וגורמים לו מתח ומועקה.

/ דברי התלונה של אדם נרגן מציגים אותו כאילו הוא הלום, מוכה וסובל תמידי; הם יורדים אל תוך חדרי בטנו של השומע ומכאיבים לו.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כו כב.


הקבלות[עריכה]

פסוק דומה נמצא במשלי יח8, ושם פירשנוהו. מסתבר שהפסוק נשנה כאן כדי לצרף אותו לקבוצת הפסוקים (17-22) העוסקת במריבות.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/26-22