רש"י על משלי כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על משלי · כו · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כשלג בקיץ" - בשעה ששוטחין התאנים בחמה ליבשן ולעשות קציעות כדאמר הלחם והקיץ לאכול הנערים (שמואל ב טו)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כצפור לנוד" - שהוא נד וכדרור שהוא חוזר לקנו

"כן קללת חנם לא תבוא" - למי שהוציאה בפיו

"דרור" - הוא עוף הנקרא רונדל"ע בלע"ז ונקרא דרור שדרה בבית כבשדה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שוט לסוס" - הוא עשוי ואף שבט נכון לגו כסילים יסורין מוכנין לרשע

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תען כסיל" - בדברי ריב ומצה פן תשוה לו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ענה כסיל" - הבא להסיתך לרעה הודע לו אולתו

"פן יהיה חכם בעיניו" - וטעם שני פסוקים אלו מפורש בתוכם אל תען בדבר שתשוה לו אם תענהו ענה כסיל בדבר שאם לא תענהו יהיה חכם בעיניו

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מקצה רגלים חמס שותה" - מי ששולח דברים ביד כסיל הוא מקצה רגלי שלוחים הרבה לחזור ולשלוח לתקן מה שעיות הראשון אשר שלחו בתחלה ושותה חמס שחבירו זועף עליו על שליחות הכסיל

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דליו שוקים מפסח" - גבהו, כמו (ישעיהו לח יד): "דלו עיני".

השוקים של כל אדם נראין לפסח גבוהים ממנו, ודבר זה "משל בפי כסיל", האומר אותו על לימוד החכמה: "איך אנו באים ללמוד החכמה? נפלאה וגבוהה היא ממנו! המשל אומר דליו שוקים מפסח!".

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במרגמה" - פרונדול"א בלע"ז שאבן שצוררין בו לא להתקיים היא שם שעומד להזרק כך הנותן לכסיל כבוד אינו של קיימא ורז"ל דרשו על המלמד תורה לתלמיד שאינו הגון שהוא כזורק אבן למרקוליס

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חוח עלה ביד שכור" - כחוח, שהוא נדבק ביד שכור, כן "המשל" האמור למטה נדבק "בפי הכסיל" להיות להם לחוח ולקוץ מכאיב.

ומהו המשל?

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רב מחולל כל" - הקב"ה ברא את הכל ודן את הכל ככסיל כחכם אין אנו צריכין לשום חכמה

"ושוכר כסיל" - לא כבשר ודם שלא ישכור אלא פועלים בקיאים ולא ישכור אלא העוסקים במלאכתו אבל הקב"ה מחולל כל ושוכר הכסילים ושוכר עובר דרכים הבטלנים מכל מלאכה ומדרש אגדה ושוכר כסיל מל' וסכרו מעינות תהום (בראשית ח) ולשון עושי שכר (ישעיהו יט) הקב"ה סוכר מזל כסיל המשמש בימות החמה מתשרי ואילך ומאז הוא סוכר וסוגר כל עוברי הים מלילך בו עד הפסח ובדברי רבי משה ראיתי רב מחולל כל עשיר יש לו פעולות הרבה ואם שוכר כסיל במלאכתו הנה הוא כשוכר כל עוברי דרך שרואין בקלקול המלאכה להורות איך יתכן ואיך יש לו לפעול ודבר ריק הוא ואינו ענין כאן

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בצלחת" - ביורה חמה נותן ידו מפני הקור

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משיבי טעם" - חכמים

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מחזיק באזני כלב" - העובר להתעבר על ריב לא לו הרי הוא כאוחז באזני כלב הגורם שישכנו על חנם

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כמתלהלה" - כמתיגע לירות זיקים של אש כמו ובזיקות בערתם (ישעיהו נ) מל' זקוקים דינור ד"א זיקים פרונזולא"ש מלשון אבני קלע (זכריה ט) וכן בגמרא זיקתא פסיק לן ויורה חצים ומות

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כן איש רמה" - מפתה ומסית את חבירו מדרכי חיים לדרכי מות וכשחבירו מרגיש שהוא מתעה אותו אומר מצחק אני

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באפס עצים" - כלומר שני דברים אלו שוין כשם שבאפס עצים תכבה אש כך באין נרגן של לה"ר המסכסך בעלי ריב ישתוק מדון

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פחם לגחלים ועצים לאש" - פחם של אש עשוי להבעיר גחלים עמומות ועצים עשוין להסיק אש ואיש מדון לחרחר ריב

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כמתלהמים" - ל' מתלחמים ורז"ל פרשו כמתלהמים כמת להם דברי המרגלים היו להם למיתה

"חדרי בטן" - היא מיתת הדרוקן

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מצופה על חרש" - כסיגי כסף המדובקים על החרש שצורפין אותו בו והוא מבהיק כאלו הוא כסף ואין בו תועלת כן שפתים דולקים ולב רע הרודפים אחר הבריות להסיתם בחלקות ומדברים אחד בפה ואחד בלב ולב רע נראין כאוהבין והם אויבים

"דולקים" - כמו דלקת אחרי (בראשית לא)

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ינכר שונא" - בדבורו מתנכר השונא שלא יכירו שהוא שונא דישקנוייש"ט בלע"ז

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תכסה שנאה" - העושה מעשיו במחשך ומכסה במשאון שהוא שואת חושך את הדבר השנאוי להקב"ה סוף שהקב"ה מגלה רעתו בקהל שיכירו בו שהוא רשע

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כורה שחת" - כגון בלעם שהשיא עצה לבלק על ישראל והפיל מהם כ"ד אלף ובא למדין לתבוע שכרו ונהרג ביד ישראל

"וגולל" - כלומר סופו של המעמיד מכשול שיכשל בו

"וגולל אבן" - מגללו ממקום למקום שיכשלו בו בני אדם ואגדה פותרו באבימלך שהרג שבעים אחיו על אבן אחת וסוף מת באבן שנאמר ותשלך אשה אחת פלח רכב ותרץ גלגלתו וגו' (שופטים ט')

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישנא דכיו" - מי שמקבל לשון הרע שונא את הנדכאים תחתיו שכן על לשון הרע רדף שאול לדוד והרג נוב

"ופה חלק" - פה של חלקלקות

"יעשה מדחה" - עושה דיחוי שדוחה את מקבלו מעל הקב"ה