רש"י על משלי כז
<< · רש"י על משלי · כז · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 24 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"אל תתהלל" - אל תתפאר עכשיו בדבר שעתיד להיות ליום מחר
"כי לא תדע מה ילד יום" - שמא היום יולד שום רעה שיבטל מחשבות מחרפסוק ג (כל הפסוק)
"ונטל" - משא
"וכעס אויל" - שהאויל מכעיס להקב"ה גורם להביא כעס לעולםפסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
"תבוס נופת" - תרמוס ברגל כמו יבוס קמינו (תהלים נד)
"כל מר מתוק" - כל דבר מר מתוק לה ויש לפותרו בתלמוד תורה המראה את עצמו כשבע שאינו מתאוה לדברי תורה לתאות נפש
"תבוס נופת" - אף הטעמים המיושבים על הלב אינם חשובים עליו והמתאוה לה אפי' דברים הבאים לו במרירות וביגיעה הם מתוקים לופסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"שמן וקטרת" - ריח שמן אפרסמון וריח קטרת משמחין לב
"ומתק רעהו מעצת נפש" - מי שחברו מקרבו וממתק לו בדבריו הוא טוב ממ' שנפשו יועצתו ד"א ומתק רעהו המכשיר מעשיו שהן מתוקין להקב"ה טוב לו ממה שהוא ממלא תאות לבופסוק י (כל הפסוק)
"רעך ורע אביך" - הקב"ה שנקרא ריע לישראל וריע אביך שחיבב את אבותיך
"אל תעזב" - אם עזבת יבא עליך פורענות
"ובית אחיך" - אל תבטח בבני עשו וישמעאל שיקרבוך מצינו כשגלו ישראל לבבל היו אומרים למוליכיהם בקולר בבקשה מכם הוליכונו בדרך אחינו בני עשו וישמעאל והיו בני ישמעאל יוצאים לקראתם ומקדמין אותם במיני מלוחים ונודות נפוחים
"מאח רחוק" - טוב שישכון ביניכם הקרוב לקוראיו משתבואו אצל אח שנתרחק לאמור יקרבו ימי אבל אבי וגו'פסוק יא (כל הפסוק)
"חכם בני" - התחכם בני
"ושמח לבי" - ותהא לבי שמח בךפסוק יב (כל הפסוק)
"ערום ראה רעה" - רואה פורענות הבאה על הארץ ונסתר הימנה שמשך ידו מן העבירה ופתאים לא נסתרו אלא עברו בדרך רעה
"ונענשו" - ונפסדופסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"דלף טורד" - גשם הנוטף מן הגג לתוך הבית וטורד את בני הבית
"ביום סגריר" - יום הגשם שהכל נסגרים בבתיהם
"ואשת מדינים נשתוה" - שניהם שויןפסוק טז (כל הפסוק)
"צופניה צפן רוח" - מי שסבור לשומרה מתזנותיה צפונת רוח הוא כשם שאי אפשר לצפון הרוח כן היא לא תצפנה
"ושמן ימינו יקרא" - קורא הוא הצרעת לבוא עליו עד שיגרשנה כמצורע המטהר בשמן בבהן ידו הימניתפסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"כמים" - הללו הפנים שאתה מראה לתוכן הן מראות לך
"כן לב האדם לאדם" - חברו לפי מה שאדם יודע שחבירו אוהבו כן הוא מראה לו פניםפסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
"הריפות" - חטים הנידוכים במכתש
"מכתש" - אסיתא מורטיו"ר בלע"ז
"בעלי" - הוא בוכנא פולין מורטר"ו בלע"ז על שם שמעלין אותו ומכין בו תמיד נקרא עליפסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כד (כל הפסוק)
"כי לא לעולם חוסן" - שאם אתה עשיר בכסף ובזהב שמא לא יתקיים לעולם לכך אל תבזה דברים קטנים שלך
"גלה חציר" - כשגלה החציר בימי ניסן ויראה הדשא ונאספו עשבים לצמוח אז ייטיב לך שיהיו גזותיהם של כבשים ללבושךפסוק כו (כל הפסוק)
פסוק כז (כל הפסוק)
"ודי" - פרנסתך
"ללחמך וללחם ביתך" - תסתפק בחלב העזים הרי מליצתו והמשל כן הוא פני צאנך הרב המתמנה על הצבור ישאם בחיקו וינהלם לאט כי לא לעולם חסן ובזאת יאכל פירו' והקרן קיימת
"גלה חציר" - כשיתפשטו שמועותיו ותגדל התורה על ידו אז יהיו הכבשים האלה לבושו יהיו התלמידים לו לשם ולבוש הוד והדר
<< · רש"י על משלי · כז · >>
