קטגוריה:משלי כו יד

1. הדלת היא משל לעצל: "כמו שהדלת תסוב על צירה ואינה נפרדת ממנו, כן דבק העצל אל מטתו לרוב אהבו השינה, כי עצלה תפיל תרדמה" (רלב"ג, וכן מלבי"ם ומצודות). כמו שהדלת "תקועה" ואינה מתקדמת לשום מקום, כך גם העצל "תקוע" ואינו מתקדם בחיים (ע"פ פרופ' יעקב קליין). לפי זה, מטרת הפסוק היא להציג את העצל בצורה נלעגת כדי שהקוראים לא ירצו להיות כמוהו, "והזכיר ענין העצל לבלתי הדמות אליו" (אבן עזרא).

2. הדלת היא דלת בית המדרש, והפסוק מלמד, שגם כאשר הדלת פתוחה, העצל מתעצל להיכנס: "אמרו לו: '[רבך] בתוך הבית!' - השיב להן 'ואם הולך אני ומוצא את הדלת נעול, אני מחזר ובא?!'. אמרו לו 'פתוח הוא!', מנין? שנאמר "הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ". לסוף, שלא היה יודע מה להשיב, אומר להן 'או הדלת פתוח או נעול, מבקש אני לישן עוד מעט..." (דברים רבה ח ו). והרעיון דומה לפסוק הבא, (משלי כו טו): "טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו"*.

3. הדלת היא דלת החדר, והפסוק מלמד, שגם כאשר הדלת נפתחת ונסגרת, ויש המולה בחוץ, העצל ממשיך לישון. סיבובה של הדלת הוא משל לתנועה - כל העולם נמצא בתנועה, ורק העצל ישן על מיטתו ואינו מתקדם לשום מקום.

4. וייתכן שהפסוק רומז, שהעצלות נובעת מעצבות - מחוסר-תשוקה לחיים. גם כשהעצל כבר לא ישן (שהרי הדלת מסתובבת על צירה ויש רעש של אנשים הנכנסים ויוצאים), הוא עדיין מעדיף להסתגר במיטה - לא רוצה לצאת החוצה אל העולם הגדול: "העצלנות לפי שלמה מתחילה בתנועת ההתכנסות. בסירוב של האדם לפגוש מישהו שאינו הוא... העצלנות מתחילה מפחד. וההיגמלות ממנה היא ההתגברות על הפחד. היציאה החוצה" ([http://yotamblog.com/2013/08/29/%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A6%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A0%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%9A/ התשובה לעצלנות (פרשת נצבים-וילך) .