עם טעמים:
כֶּ֣סֶף סִ֭יגִים מְצֻפֶּ֣ה עַל־חָ֑רֶשׂ שְׂפָתַ֖יִם דֹּלְקִ֣ים וְלֶב־רָֽע׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"מצופה על חרש" - כסיגי כסף המדובקים על החרש שצורפין אותו בו והוא מבהיק כאלו הוא כסף ואין בו תועלת כן שפתים דולקים ולב רע הרודפים אחר הבריות להסיתם בחלקות ומדברים אחד בפה ואחד בלב ולב רע נראין כאוהבין והם אויבים
"דולקים" - כמו דלקת אחרי (בראשית לא)
"כסף סיגים". הנה כמו כסף עם סיגים שהוא צפוי לחרש אשר הנראה יחשב היותו טוב מזולת שיהיה כן ואשר הוא בתוכו דבר פחות מאד כן הענין בשפתים שהם דולקים ורודפים חברת האדם ואהבתו הולכי רע כי יחשוב לפי דבריו היותו אהוב ובתוכו מה שאין בו תועלת ודבריו הם נראים ככסף והם כסף סיגים שנראה ככסף מזולת שיהיה כן:
"דולקים" - ענין רדיפה, כמו (בראשית לא): "דלקת אחרי".
מצודת דוד
"כסף סיגים" - כמו המצפה כלי חרס בכסף המעורב בסיגים, הנה כאשר יראה הרואה כי סיגים המה יתן לב לבחון בפנימיותם וימצאם חרס - כן השפתים הרודפים אחר אהבת הבריות ובלבו יחשוב מרמה, הנה כאשר ימצא בשפתיו מאומה רע ואם מעט הוא, ידוע תדע שלבו מלאה זדון.
"כסף סיגים מצופה על חרש", אולם גרוע יותר מן הנרגן, מי שמדבר אחד בפה ואחד בלב, אם "שפתים דולקים" בהתלהבות אהבה, "והלב רע", שזה דומה "ככסף סיג שמצפים אותו על חרש", שמרמה שהוא כסף, והוא חרש באמת:
