עם טעמים:
כִּצְר֣וֹר אֶ֭בֶן בְּמַרְגֵּמָ֑ה כֵּן־נוֹתֵ֖ן לִכְסִ֣יל כָּבֽוֹד׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"במרגמה" - פרונדול"א בלע"ז שאבן שצוררין בו לא להתקיים היא שם שעומד להזרק כך הנותן לכסיל כבוד אינו של קיימא ורז"ל דרשו על המלמד תורה לתלמיד שאינו הגון שהוא כזורק אבן למרקוליס
"כצרור"- הנה, כצרור שבו "אבן" יקרה בגל אבני "מרגמה", שאינו ראוי שיושם בו המורגלים בזאת, כן "אין ראוי שינתן לכסיל כבוד", והוא החכמה, כי אינו ראוי לה.
ונקראת החכמה כבוד, כי הוא כבוד האנשים והודם; ולזה אמר (משלי ג לה): "כבוד חכמים ינחלו".
"כצרור" - ענין קשירה, כמו (בראשית מב): "צרור כספו".
"במרגמה" - כן יקרא הקלע, על כי בו רוגמים ומשליכים האבנים, והוא מלשון (ויקרא כ): "באבן ירגמו".
מצודת דוד
"כצרור" - כמו הצורר אבן בכלי הקלע, שזמן מועט ישאר בתוכו כי הוא עומד לזרוק, כן הנותן לכסיל כבוד, כי מעט זמן ישאר בכבודו, כי מהר יבזה את עצמו במעשה כסילות.
"כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד", באר הטעם שלא תענה אותו באורך בדרך כבוד, רק תענהו דרך בזיון, כי כמו הצורר אבן בכלי הקלע שממנו רוגמים אבנים, שנראה שנותן להאבן כבוד לצוררו בצרור, והוא על-מנת להשליך אותו על אנשים ולרגמם באבנים ולהרגם, כן הכבוד שתיתן אל הכסיל במענה חכמה, ישליך אותם במרגמה להרוג בם אנשים תמימי דרך, כי יהפך את תשובותיך לאבני קלע ולמינות.
