ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי

פרק רביעי: "תפלת השחר" תוספתא

כולל שיעורי שמע

ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א

מתני’: תפילת השחר, עד חצות; °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר: ^ד_אעד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר: עד פלג המנחה. עד אחד עשר שעות חסר רביע תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.
גמ’: כתיב: (דברים עקב יא יג) "לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם"


^[דף כט עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

וכימכאן שיש עבודה בלב, ואיזו? ^ד_בזו תפילה. וכן הוא אומר: (דניאל ו יז) "אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך" אלוקיך שאתה עובד אותו תמיד הוא יצילך וכימכאן שיש פולחן בבבל, ואיזו? זו תפילה. ^ד_גיכול יהא מתפלל שלשתן כאחת? פירש בדניאל: (דניאל ו יא) "וזמנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא". שלוש פעמים ביום הוא כורע על ברכיו להתפלל (ערבית ושחרית ומנחה [רש"י]) יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה? תלמוד לומר: (דניאל ו יא) "וכוין פתיחין ליה בעליתה נגד ירושלם". חלונות פתוחים לו בעלייתו כנגד ירושלים יכול משבאו לגולה התחיל לעשות כן? תלמוד לומר: (דניאל ו יא) "כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא" כמו שהיה עושה זמן רב קדם יכול יהא מתפלל שלשתן בכל שעה שירצה? כבר פירש דוד: (תהילים נה יח) ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה". ^ד_דיכול יהא מגביה קולו ומתפלל? כבר פירש בחנה: (שמואל א א יג) "וחנה היא מדברת על לבה". יכול יהא מהרהר בלב? תלמוד לומר: (שמואל א א יג) "רק שפתיה נעות" הא כיצד? מרחיש בשפתותיו. אמר רבי יוסי בר חנינא°: מן הפסוק הזה אתה למד ד' דברים: "וחנה היא מדברת על לבה" מכאן ^ד_השהתפילה צריכה כוונה. "רק שפתיה נעות" מכאן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו. "וקולה לא ישמע" מכאן שלא יגביה אדם את קולו ויתפלל. "ויחשבה עלי לשיכורה" מכאן ^ד_ושהשיכור אסור להתפלל. מילתיה ד°חנן בר אבא פליגא "מילתיה דחנן בר אבא פליגא ד-" לא שייך לכאן, והסופר היה צריך להתחיל: "חנן בר ווא אמר לחבריא..." וטעה, מפני שהעתיק זה מברכות א,ה ("על הירושלמי", עמוד 14) . וכן כתב ב"שערי תורת ארץ ישראל". אף אם המילים "מילתיה דחנן בר אבא פליגא ד-" יתירות כמו שכתבו ב"על הירושלמי" וב"שערי תורת ארץ ישראל", צריך לפרש שהקטע הזה מובא כאן בהקשר לברייתא המספרת על רבי עקיבא (מתוך פירוש אור לישרים) . דחנן בר אבא° אמר לחבריא: נימר לכון מילתא טבתא דחמית לרב° עביד, אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב עושה ואמריתה קומי דשמואל° בר אבא בר אבא, וקם ונשקי על פומי: כשהיה אומר ^ד_ז"ברוך אתה" היה שוחה; בא להזכיר את השם, היה זוקף. מזה שידע באיזה מילה רב שח או זקף, סימן שרב התפלל בקול. אמר שמואל° בר אבא בר אבא ואנא אמרית טעמא: למה זוקפים כשמזכיר שם השם דכתיב (תהלים קמ"ו, ח') "ה' זוקף כפופים" אמר רבי אמי° בן נתן: לא מסתברא דא שצריך לזקוף בשם דאמר קרא "מפני שמי ניחת הוא" משמע שצריך להיות כפוף בשם. אמר רבי אבין°: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" הוה יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא" קודם עד שלא הזכיר את השם כבר ניחת הוא. רבי אבא בר זבדי° מצלי בקלא. היה מתפלל בקול רבי יונה° כד הוה מצלי בכנישתא, כשהיה מתפלל בבית הכנסת הוה מצלי בלחישה. וכד הוה מצלי גו בייתיה, הוה ^ד_חמצלי בקלא, על מנת דילפון שילמדו בני בייתיה צלותיה תפילתו מיניה. אמר רבי מנא° בן יונה: בנו באמת בני בייתיה דאבא ילפי צלותא מיניה. ומאיכן למדו ג' תפילות? רבי שמואל בר נחמני° אמר: כנגד ג' פעמים שהיום משתנה על הבריות. בשחר צריך לאדם לומר: מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שהוצאתני מאפילה לאורה. במנחה צריך אדם לומר: מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שכשם שזכיתני לראות החמה במזרח, כך זכיתי לראות במערב. בערב צריך לומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שכשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה, כך תוציאני מאפילה לאורה. רבי יהושוע בן לוי° אמר: תפילות מאבות למדום. תפילת השחר מאברהם אבינו דכתיב: (בראשית וירא יט כז) "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'". ואין עמידה אלא תפילה, כמה דתימר: (תהילים קו ל) "ויעמוד פינחס ויפלל". תפילת המנחה מיצחק אבינו דכתיב: (בראשית חיי שרה כד סג) "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב", ואין שיחה אלא תפילה, כמה דאת אמר: (תהילים קב א) תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו תפילת הערב מיעקב אבינו דכתיב (בראשית ויצא כח יא) "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש" ואין פגיעה אלא תפילה, כמה דאת אמר: (ירמיהו כז יח) "יפגעו נא בה' צבאות" ואומר: (ירמיהו ז טז) "אל תשא בעדם רינה ותפלה ואל תפגע בי". ורבנן אמרי: ^ד_טתפילות מתמידין גמרו. תפלת השחר, מתמיד של שחר דכתיב: (במדבר פינחס כח ד) "את הכבש אחד תעשה בבוקר". תפילת המנחה, מתמיד של בין הערבים דכתיב: (במדבר פינחס כח ד) "ואת הכבש השני תעשה בין הערבים". תפילת הערב, לא מצאו במה לתלותה, ושנו אותה סתם. הדא היא דתנינן: תפילת הערב אין לה קבע. הכוונה שאין כנגד מה לקבוע אותה ושל מוספין כל היום. אמר רבי תנחומא° בר אבא: תפילת ערבית, עוד היא כנגד הקרבנות, שקבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים, שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה. תנן תפילת השחר עד חצות. רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות. מאי טעמא דרבי יהודה? מדברי תורה למד °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי דתני: °רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע כתיב (שמות בשלח טז כא) "וחם השמש ונמס", בארבע שעות. אתה אומר

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

1 ד_א מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה א':

 [ע"ב] 
 

2 ד_ב מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ד סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

3 ד_ג מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"א סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

4 ד_ד מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"א סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

5 ד_ה מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ח סעיף א':

6 ד_ו מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ט סעיף א':

7 ד_ז מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ג סעיף ז' , סמ"ג עשין יט :

8 ד_ח טור ושו"ע או"ח סי' ק"א סעיף ב':

9 ד_ט מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ה' , מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ח סעיף ד' , סמ"ג עשין יט :

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ל

^[דף ל עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧
בארבע שעות, או אינו אלא בשש שעות? כשהוא אומר: (בראשית וירא יח א) "כחום היום", הרי שש אמור; הא מה אני מקיים "וחם השמש ונמס"? בד' שעות. ואת דריש גזרה שווה. במן נאמר: (שמות בשלח טז כא) "וילקטו אותו בבוקר בבוקר" ובקרבן תמיד של שחר נאמר: (במדבר פינחס כח ד) "את הכבש אחד תעשה בבוקר" מה בבוקר שנאמר להלן במן בארבע שעות, אף בבוקר שנאמר כאן בתמיד של שחר בד' שעות. והמן מנין שבארבע שעות ולא בשש? דכתיב: וחם השמש בארבע שעין שמשא בשמש חמין, וטולא בצל קריר, בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין. אמר רבי תנחומא° בר אבא כתיב: (בראשית וירא יח א) "והוא יושב פתח האהל כחום היום" מהו כחום היום? בשעה שאין צל לכל ברייה. רבי יסא° אסי מצלי בתלת שעין. רבי חייא בר ווא° מצלי בתלת שעין. רבי ברכיה° הכהן חמוניה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין. והא תנינן: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. ^ד_יהקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה! נימר, כבר קיבל מלכות שמים בעונתה. אי נמי מעדות למד °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שקרבן תמיד קרב עד שעה רביעית. דאמר רבי סימון° בשם רבי יהושע בן לוי°: בימי מלכות יון היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להן שני טלאים. פעם אחת שילשלו להן שתי קופות של זהב, והעלו להן שני גדיים. וגדי פסול לתמיד שנאמר את הכבש האחד תעשה בבקר, כבש ולא גדי והתעכבו לחפש עד שעה רביעית, באותה שעה האיר הקדוש ברוך הוא עיניהם, ומצאו שני טליים מבוקרים שנבדקו ונמצאו כשרים בלישכת הטלאים. על אותה שעה העיד °רבי יודה בר בבא רבי יודה בר בבא , על תמיד של שחר ^ד_יאשקרב בארבע שעות. אמר רבי לוי°: אף בימי מלכות רשעה הזאת, רומי היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להם שני כבשים. ובסוף שלשלו להן ב' קופות של זהב, והעלו להם שני חזירים. לא הספיקו להגיע לחצי חומה, עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה, וקפץ מ' פרסה מארץ ישראל. באותה שעה גרמו העונות, ובטל התמיד, וחרב הבית. מאי טעמא דרבנן שאמרו עד שעה שישית? דכתיב "שנים ליום", חלוק את היום. שהוא שתים עשרה שעות עד שעה שישית לתמיד של שחר, מכאן ואילך לתמיד של בן הערבים טעמא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי? "שנים ליום" הכוונה שנים חובה ליום; "שנים ליום" שני פרקליטין ליום; "שנים ליום" שתהא שחיטתן לשם היום; "שנים ליום" שתהא שחיטתן כנגד היום. הדא היא דתנינן תמן: ^ד_יבתמיד של שחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית, על טבעת שניה כנגד היום. ושל בין הערבים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית, על טבעת שניה כנגד היום. שהיו עשרים וארבע טבעות מסודרים בשש שורות של ארבע כל אחד ממערב למזרח, שבהם היו מחזיקים את הבהמה לשחיטה והוא היה סימן שיהא יודע איזה מהן נשחט שחרית, ואיזה מהן נשחט ערבית. אמר רבי חייא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא: תפלת המנחה ותפילת המוספין, ^ד_יגתפלת המנחה קודמת. הוון בעון מימר, כשאין ביום כדי להתפלל שניהם, אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת מוסף קודמת. אמר רבי זירא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת המנחה קודמת, דתדיר ושאינו תדיר תדיר קדם. וכן אמר רבי נתן בר טוביה° בשם רבי יוחנן° בר נפחא: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפילת המנחה קודמת.



^[דף ל עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

והתני: הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספים, יצא. דווקא לשעבר, הא בתחילה לא בדא! פתר לה בשלא הגיע זמן תפילהת מנחה קטנה, שהיא עיקר כהדא דרבי יהושוע בן לוי° מפקד לתלמידיו: אין הוה לכון אריסטון, סעודה גדולה ומטא יומא לשית שעין שהוא זמן מנחה גדולה, עד דלא תסקון לאריסטון, תיהוין מצלון דמנחתא עד דלא תסקון. משמע דווקא אם היה להם סעודה גדולה התפללו מנחה גדולה, אבל עיקר זמנה הוא מנחה קטנה תנן: תפילת המנחה עד הערב. רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה. וכמה הוא פלג המנחה? אחת עשרה שעין חסר רביע. תמן תנינן: ^ד_ידתמיד נשחט בשמנה ומחצה, וקרב בתשע ומחצה. ערבי פסחים, נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמנה ומחצה, בין בחול בין בשבת. רבי ירמיה° בעי: הכא את עביד זמן מנחה קטנה בתשע ומחצה, שתי שעות ומחצה לפני השקיעה, והכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה? שהרי תמיד של בין הערבים קרב בשמונה ומחצה, שלוש שעות ומחצה קדם השקיעה אמר רבי יוסי° בר זבידא: לא הוקשה תפלת המנחה לתמיד של בין הערבים, אלא לקטרת. מה טעם? דכתיב (תהילים קמא ב) "תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב" צא שעה אחת לעיסוקו, ואת עביד מנחה שתי שעות ומחצה. רבי יוסי בן חנינא° היה מתפלל עם דמדומי חמה, כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום. אמר רבי יוסי בן חנינא°: יהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה. מה טעם? דכתיב (תהילים לב ו) "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא" מהו לעת מצוא? לעת זמן מצויין של יום. שהשמש יוצאת או נכנסת אחוי דאימיה דרב אדא° הוה מצייר שומר גולתיה גלימה דרב° בצומא רבא יום כיפור. אמר לו: כד תיחמי שמשא בריש דיקלי, תיהב ליה גולתי דנצלי דמנחתא. ושמשא בריש דיקלי תמן, איממא הוא הכא ולא דמדומי חמה. דאמר רבי יוחנן° בר נפחא: כתיב (ישעיהו מד כז) "האומר לצולה חרבי" זו בבל שהיא זוטו של עולם. אמר רבי יוחנן° בר נפחא: למה נקרא שמה צולה? ששם צללו מיתי דור המבול, כדכתיב (ירמיהו נא מט) "גם בבל לנפל חללי ישראל, גם לבבל נפלו חללי כל הארץ" כתיב (בראשית נח יא ב) "וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם". אמר ריש לקיש°: למה נקרא שמה שנער? ששם ננערו מיתי דור המבול. דבר אחר שנער שהם מתים בתשנוק בצער בלא נר ובלא מרחץ דבר אחר שנער שהם מנוערים מן המצות בלא תרומה ובלא מעשר דבר אחר, שנער, ששריה מתים נערים. דבר אחר, שנער, שהעמידו שונא וער להקדוש ברוך הוא, ואי זה הוא? זה נבוכדנצר הרשע.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

10 ד_י מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ח סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ח סעיף ו' , סמ"ג עשין י"ח :

11 ד_יא מיי' פ"א מהל' תמידין ומוספין הלכה ב' , סמ"ג עשין קצ :

12 ד_יב מיי' פ"א מהל' תמידין ומוספין הלכה י"א , סמ"ג עשין קצ :

13 ד_יג מיי' פ"ג מהל' תפילה הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' רפ"ו סעיף ד' , סמ"ג עשין יט :

 [ע"ב] 
 

14 ד_יד מיי' פ"א מהל' תמידין ומוספין הלכה ג' , מיי' פ"א מהל' תמידין ומוספין הלכה ה' , סמ"ג עשין קצ :

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לא

^[דף לא עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧
רב° נהג כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי שזמן מנחה רק עד פלג המנחה. והרי הלכה כחכמים, ולמה רב נהג כרבי יהודה? סבר אין תעבדינא כרבנן, לית °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי מודי. אין תעבדינא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי, אוף רבנן מודו. מוטב לנהוג כרבי יהודה ולצאת ידי הכל. מניין רמז לתפילת נעילה? אמר רבי לוי° דכתיב: (ישעיהו א טו) "גם כי תרבו תפלה", מכאן שכל המרבה בתפלה נענה. מחלפא שיטתיה דרבי לוי°? תמן אמר רבי אבא בריה דרב פפי° אמר רבי יהושע דסכנין° בשם רבי לוי°: מאי דכתיב (משלי יד כג) "בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור" חנה על ידי שריבתה בתפלה, קצרה בימיו של שמואל, שאמרה: (שמואל א א כב) "וישב שם עד עולם", והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה, דכתיב: (במדבר בהעלותך ח כה) "ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה". והא הוויין ליה חמשין ותרתין ולא חמישים? ששמאל חי חמישים ושתים שנים אמר רבי יוסי בר רבי בון°: שתים שגמלתו. והכא אמר הכין שטוב להרבות בתפילה? כאן שאמר שלא ירבה תפילה ליחיד, הן שאמר שטוב להרבות בתפילה לציבור. כדאמר רבי חייא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא, ו°רבי שמעון בן חלפתא רבי שמעון בן חלפתא אמר בשם °רבי מאיר רבי מאיר : כתיב (שמואל א א יב) "והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה'" מכאן שכל המרבה בתפלה נענה. אימתי הוא נעילה? רבנן דקיסרין אמרין: איתפלגון רב° ורבי יוחנן° בר נפחא. רב° אמר: ^ד_טובנעילת שערי שמים. עם שקיעת החמה רבי יוחנן° בר נפחא אמר: ^ד_טזבנעילת שערי היכל. אחר הקרבת קרבן תמיד של בין הערביים וסיום עבודות היום שזה מבעוד יום אמר רבי יודן אנתורדיא°: מתניתין מסייע לרבי יוחנן° בר נפחא דתנן: בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ד' פעמים ביום, בשחרית ובמוסף במנחה ובנעילת שערים: בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים. משמע שתפילת נעילה נאמרת ביום אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום? אלא על כרחך נעילת שערי היכל. אחוי דאימא דרב אדא° הוה צייר שומר גולתיה גלימה דרב° בצומא רבא. אמר לו: כד תיחמי כשתראה שמשא בריש דיקלי, תיהב לי גולתי דנצלי נעילת שערים. מחלפא שיטתיה דרב°? תמן הוא אמר בנעילת שערי שמים שזה בסוף היום, והכא אמר בנעילת שערי היכל? שהרי התפלל נעילה כשהשמש בריש דקלי שהוא מבעוד יום אמר רב מתנה°: על ידי דרב° מאריך בצלותא סגין, הוה מגיע לנעילת שערי שמים. תפילת נעילה מהו שתפטור את של ערב? רבי אבא° ורב הונא° אמרו בשם רב°: נעילה פוטרת את של ערב. אמר לו רבי אבא° לרב הונא°: היאך הוא מזכיר של הבדלה? אמר רבי יונה° לרבי אבא°: היאך יהא שבע פוטרת שמונה עשרה? אמר לו: ולא כבר איתתבת? הרי כבר הקשתי על דבריו אמר לו? בגין דאיתתבת בקושיה קלה תיבטל? שיכול רב לתרץ שכוללים את ההבדלה בברכה האמצעית


^[דף לא עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

אמר רבי יוסי° בר זבידא: אדרבא, מה דאקשי רבי אבא° קשי יאות. שהרי בכל השנה אומרה בחונן הדעת ולא מתקבל על הדעת שישנו מהמקובל ודווקא מה דאקשי רבי יונה°, לא קשי יאות. שאפשר לתרץ שקל הקילו עליו משום תעניתו, שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה. רבי אבא בר ממל° אמר לחברייא: מריי, מן כולכון שמעית, ^ד_יזשאין נעילה פוטרת של ערב. וכן אמר רבי סימון° בשם רבי יהושוע בן לוי°: אין נעילה פוטרת של ערב. אמר רבי יוסי ברבי בון°: ותני רבי חייא° (הגדול) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי כן: בכל יום חול אדם מתפלל שמונה עשרה, במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור. אמר רבי יצחק בר נחמן° בשם רבי יהושוע בן לוי°: יום הכיפורים שחל להיות בשבת, אף על פי שאין נעילה בשבת, ^ד_יחמזכיר של שבת בנעילה. אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתענית ציבור, אף על פי שאין נעילה בראש חודש, מזכיר הוא של ראש חודש בנעילהץ אמר רבי סימון° בשם רבי יהושוע בן לוי°: שבת שחל להיות בחנוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה, ^ד_יטמזכיר של חנוכה במוסף. אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתוכה. אף על פי שאין מוסף בחנוכה, ^ד_כמזכיר הוא של חנוכה במוסף. ראש חודש שחל להיות בתענית, היאך הוא מזכיר של ראש חודשתענית במוסף? שהרי בתפילה אומרה בין גואל לרופא ובמוסף ליכא י"ח, אז היכן אומרה רבי זעירא° אומר: בהודייה. כמו על הניסים רבי אבא בר ממל° אמר: בעבודה כמו יעלה ויבא. רבי אבינא° אמר: אומרה ברכה רביעית. אמר רבי אבא°: מה מצינו, בכל מקום אומרה ברכה רביעית, אף כאן אומרה ברכה רביעית. וכן נפק עובדא כהדא דרבי אבא°. במה קורין בתענית ציבור שחל בראש חודש? רבי יוסי° בר זבידא אומר: קורין ברכות וקללות כמו כל תענית ציבור. אמר ליה רבי מנא° בן יונה: למה בטלתה קריאת ראש חודש, בגין מודעתין כי הוא תענית? רביעין על מעיהון, שוכבים על בטנם מרעב ולא ידעין דהוא תעניתא!

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

15 ד_טו מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ז':

16 ד_טז טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ג סעיף ב':

 [ע"ב] 
 

17 ד_יז מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ד סעיף א':

18 ד_יח מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ג סעיף ג':

19 ד_יט מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ב סעיף ב':

20 ד_כ טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ב סעיף ב':

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לב

^[דף לב עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧
אמר לו: להודיעך שקורין ברכות וקללות. שקריאה של תענית דוחה קרית ראש חודש שכך ההלכה ולא כדי להזכיר שתענית רבי יודן קפודקיא° אמר קומי רבי יוסי° בר זבידא בשם רבי יודה בן פזי°: קורין בראש חודש. קם רבי יוסי° בר זבידא עם רבי יודה בן פזי° אמר לו: את שמעת מאבוך הדא מילתא? אמר לו" אבא לא הוה אמר כן, אלא בעין טב. ששם היו מקדשים את החדש, ושם נהגו שקורין בראש חודש דעל ידי זה אינון ידעין דהוא ריש ירחא. שהתקדש החדש הא שאר כל המקומותקורין ברכות וקללות. ירמיה ספרא שאל לרבי ירמיה°: ^ד_כאראש חודש שחל להיות בשבת, במה קורין למפטיר? אמר לו: קורין בראש חודש. אמר רבי חלבו° קומי רבי אמי° בן נתן" מתניתא אמרה כן דתנן: ^ד_כבלכל מפסיקים מסדר ההפטרות, לראשי חדשים ^ד_כגולחנוכה ולפורים. יצחק סחורא שאל לרבי יצחק° בר אבא: ראש חודש שחל להיות בחנוכה, במה קורין? אמר לו: ^ד_כדקורין שלשה בראש חודש, ואחד בחנוכה. רבי פנחס° רבי סימון° ורבי אבא בר זמינא° מטו בה בשם רבי אבדומי דמן חיפא°: קורין שלשה בחנוכה, ואחד בראש חודש, להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש. בר שלמיא ספרא בעל קורא שאל לרבי מנא° בן יונה: הגע עצמך שחל ראש חודש של חנוכה להיות בשבת, ולא שבעה אינון קורין? שישה בשל שבת ושביעי בשל ראש חודש אית לך למימר, שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש. ואיזה סימן יש שראש חודש שאילתינהו לספרייא ולא ידעו אמר לו: הדא שאילתא דספרא. זו שאלה של חכמים ודאי בראש חדש שחל בשבת לא מוסיפים עליה נוספת שיקראו בה בראש חדש. אבל בחול שמוסיפים עולה בגלל ראש חדש עושים בו סימן °רבי רבי יהודה הנשיא מפקד לאבדן° אבא יודן אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יכול ליצלי דרמשא עד יומא קאים. מי שרוצה יכול להתפלל ערבית ביום מפלג המינחה כרבי יהודה בר עילאי}} וכן רבי חייא בר ווה° מפקד לאמוריה: אכריז קומי צבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. אמר רבי חנינא° בר חמא: משכני °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי אצל פונדק אחד. ואמר לי: כאן נתפלל אבא ^ד_כהשל ליל שבת בערב שבתץ אמר רבי אמי° בן נתן: רבי יוחנן° בר נפחא פליג, ולא הוה צריך מפלגא על הדא. דאף רבי יוחנן° בר נפחא מודה בערב שבת למה? שכן מוסיפין מחול על הקודש. ועוד דסלקון חומרייא שיירת חמורים מן ערב לציפורין ואמרו: כבר שבת °רבי חנינא בן דוסא רבי חנינא בן דוסא בעירו. ווידא אמרה דא? ועל מה אמר רבי אמי שרבי יוחנן חולק על דאמר רבי חנינה°: משכני °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי אצל פונדק אחד ואמר לי: כאן נתפלל אבא ^ד_כושל מוצאי שבת בשבת. ואפילו עלה לא הוה צריך מפלגא, ד°רבי רבי יהודה הנשיא מפקד לאבדן° אבא יודן אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. וכן רבי חייא בר ווא° מפקד לאמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. דבית רבי ינאי° הכהן אמרין:

^[דף לב עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

התפלל מבעוד יום ועלה אדם על מטתו, אין מטריחין אותו לירד. אמר רבי זירא°: כל מאן דהוינא עביד כן, הוינא מפחד בליליא. אף על פי כן להלכה, לית לך אלא כהדא ד°רבי רבי יהודה הנשיא מפקד לאבדן אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. וכן רבי חייא בר ווא° מפקד לאמוריה: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. אמר רבי יעקב בר אחא°: תניא תמן: תפילת הערב מהו? °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה אמר: חובה. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה אומר: רשות. אמר רבי חנינא° בר חמא: אתיין אילין פלגוותא, כאינון פלגוותא. מאן דאמר חובה, אין נעילה פוטרת של ערב. ומאן דאמר רשות, נעילה פוטרת של ערב. ומעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה: תפלת הערב מהו? אמר לו: ^ד_כזרשות. בא ושאל את רבן גמליאל°: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה אמר לי רשות! אמר לו: למחר כשאכנס לבית הוועד, עמוד ושאל את ההלכה הזאת. למחר עמד אותו תלמיד ושאל את °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה אמר לי רשות! אמר °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה ל°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה: אתה אומר רשות? אמר לו: לאו. אמר לו: עמוד על רגליך ויעידו בך. והיה °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה יושב ודורש, ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה עומד על רגליו, עד שריננו כל העם, ואמרו ל°רבי חוצפית המתורגמן רבי חוצפית המתורגמן הפטר את העם! אמרו ל°רבי זינון החזן רבי זינון החזן : אמור על °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה את הפסוק (נחום ג יט) "כי על מי לא עברה רעתך תמיד." עמד ואמר התחילו כל העם ועמדו על רגליהם, הלכו ומינו את °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה בישיבה. בן שש עשרה שנה ונתמלא כל ראשו שיבות. מרוב שהיה טורח בלימוד, ויש אומרים שנעשה לו נס והפך שיערו לבן כאילו היה זקן, כדי שיראה מכובד יותר בתפקידו החדש והיה °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף יושב ומצטער ואמר: לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד במי להיתלות בה. וכי מה היתה יתידתו של °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה ? שהיה דור עשירי לעזרא. תנן: אותו היום סלקוהו לשומר הפתח, ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו, לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי. וכמה ספסלין היו שם? רבי יעקב בר סיסי° אמר: שמונים ספסלין היו שם, של תלמידי חכמים, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. רבי יוסי ברבי אבון° אמר: שלש מאות היו שם, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. כיי

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

21 ד_כא מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ה סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

22 ד_כב מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ה סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

23 ד_כג מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה כ"ד , טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ד סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

24 ד_כד מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה כ"ד , טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ד סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

25 ד_כה מיי' פ"ג מהל' תפילה הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' רס"ז סעיף ב':

26 ד_כו מיי' פ"ג מהל' תפילה הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ג סעיף ג':

 [ע"ב] 
 

27 ד_כז מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ו' , מיי' פ"ג מהל' תפילה הלכה ו' , מיי' פ"ג מהל' תפילה הלכה ז' , מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה ט' , טור או"ח סימן רלה, טור או"ח סימן רלו, טור או"ח סימן רלז, סמ"ג עשין יט :

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לג

^[דף לג עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

דתנינן תמן: ביום שהושיבו את °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, תמן תנינן: זה מדרש דרש °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה. וכי כרם היה שם? אלא אלו תלמידי חכמים, שהיו עשוין שורות שורות ככרם. מיד הלך לו °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה אצל כל אחד ואחד, לפייסו בביתו. אזל גבי °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה, אשכחיה יתיב עביד מחטין. אמר לו: מאילין את חיי? אמר לו: ועד כדון את בעי מודעי? רק עכשיו אתה יודע אוי לו לדור שאתה פרנסו! אמר לו: נעניתי לך. ושלחון גבי °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה חד קצר. כובס ואית דאמרין °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף הוה. אמר לו: מי שהוא מזה בן מזה יזה. מי שאינו לא מזה ולא בן מזה ,יימר למזה בן מזה: מימך מי מערה ואפרך אפר מקלה! אמר לו :נתרציתם? אף אני מסכים אני ואתם נשכים לפתחו של °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה. אף על פי כן, לא הורידוהו מגדולתו, אלא מינו אותו אב בית דין.

ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ב

מתני’: °רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל ^ד_כחבכניסתו לבית המדרש ^ד_כטוביציאתו תפלה קצרה. אמרו לו: מה טיבה של תפלה זו? אמר להן: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי.
גמ’: בכניסתו מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא אקפיד כנגד חבירי, ולא חבירי יקפידו כנגדי. שלא נטמא את הטהור, ולא נטהר את הטמא. שלא נאסור את המותר, ולא נתיר את האסור, ונמצאתי מתבייש לעולם הזה ולעולם הבא. וביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כנסיות, ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות, שאני עמל, והן עמלים, אני שוקד, והן שוקדים, אני עמל לירש גן עדן, והן עמלים לבאר שחת, שנאמר" (תהילים טז י) "כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת" רבי פדת° אמר בשם רבי יעקב בר אידי°: רבי אלעזר° בן פדת היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו. מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא תעלה שנאתינו על לב אדם, ולא שנאת אדם תעלה על לבינו. ולא תעלה קנאתינו על לב אדם, ולא קנאת אדם תעלה על לבינו. ותהא תורתך מלאכתנו כל ימי חיינו, ויהיו דברינו תחנונים לפניך. רבי חייא בר אבא° מוסיף: ותייחד לבבינו ליראה את שמך, ותרחקנו מכל מה ששנאת, ותקרבנו לכל מה שאהבת. ותעשה עמנו צדקה למען שמך. דבית רבי ינאי° הכהן אמרין: הנעור משנתו צריך לומר: ברוך אתה ה' מחיה המתים רבוני חטאתי לך! יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתתן לי לב טוב, חלק טוב, יצר טוב, חבר טוב, שם טוב, עין טובה, ונפש טובה, ונפש שפלה, ורוח נמוכה. ואל יתחלל שמך בנו, ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות. ואל תהי אחריתינו להכרית, ולא תקוותנו למפח נפש. ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם, ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם, שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה. ותן חלקנו בתורתך עם עושי רצונך. בנה ביתך, היכלך, עירך ומקדשך במהרה בימינו. רבי חייא בר ווא° מצלי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן בלבינו לעשות תשובה שלימה לפניך, שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא. רבי יודן בי רבי ישמעאל° קבע ליה לאמוריה. דיימר בתר פרשתיה הדרשה כן. רבי תנחום בר איסבלוסטיקא° מצלי: ויהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשבור ותשבית עולו של יצר הרע מלבינו, שכך בראתנו לעשות רצונך, ואנו חייבים לעשות רצונך, אתה חפץ, ואנו חפצים, ומי מעכב? שאור שבעיסה. גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח לעמוד בו, אלא יהיא רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשביתהו מעלינו ותכניעהו, ונעשה רצונך כרצוננו בלבב שלם. רבי יוחנן° בר נפחא הוה מצלי: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות, ותצליח סופינו אחרית ותקוה, ותרבה גבולנו בתלמידים, ונשיש בחלקינו בגן עדן, ותקנינו לב טוב וחבר טוב, ונשכים ונמצא ייחול לבבינו, ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה. תנן וביציאתי אני נותן הודייה על חלק.י אמר רבי אבון°: לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב.

ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ג

תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר בנוסח זה, ברכת "בונה ירושלים" מאוחדת עם הברכה שאחריה "את צמח דוד" לברכה אחת שחתימתה "אלהי דוד ובונה ירושלים", ולכן הוא כולל בדיוק 18 ברכות. מתני’ °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה אומר: בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה אומר: מעין שמונה עשרה. °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף אומר: ^ד_לאם שגורה תפלתו בפיו, יתפלל שמונה עשרה. ואם לאו, מעין שמונה עשרה.



^[דף לג עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

גמ’: ולמה שמונה עשרה? אמר רבי יהושוע בן לוי°: כנגד שמונה עשרה מזמורים שכתוב מראשו של תילים עד (תהילים כ ב) "יענך ה' ביום צרה". אם יאמר לך אדם: והא תשע עשרה פרקים הן? אמור לו: (תהילים ב א) "למה רגשו גוים" לית הוא מינהון. כי אשרי ולמה רגשו גוים זה פרק אחד, נמצא שיענך נאמר אחרי שמונה עשרה פרקים, מכאן אמרו: המתפלל ולא נענה, צריך תענית. אמר רבי מנא° בן יונה: כתיב "יענך ה’" מכאן רמז לתלמיד חכם, שאדם צריך לומר לרבו תשמע תפילתך. רבי סימון° אמר: כנגד י"ח חוליות שבשדרה. שבשעה שאדם עומד ומתפלל, ^ד_לאצריך לשוח בכולן. מה טעם? דכתיב (תהילים לה י) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" רבי לוי° אמר: כנגד י"ח אזכרות שכתוב ב(תהילים כט א) "הבו לה' בני אלים". אמר רבי הונה°: אם יאמר לך אדם: והא תשעה עשרה ברכות אינון? אמור לו: של מינים קבעוה חכמים ביבנה. התיב רבי אלעזר ברבי יוסי° קומי רבי יוסי° בר זבידא: והא כתיב (תהילים כט ג) "אל הכבוד הרעים" ואף הוא שם קדוש, ולמה לא תקנו ברכה כנגדו? אמר לו: והתני: כולל של מינים ושל פושעים במכניע זדים, ושל זקנים ושל גרים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. נמצא שבתחילה היו רק שמונה עשר ועם ברכת למינים ואחר כך חלקו את של דוד ובונה ירושלים כך נהיו תשע עשרה ברכות אית לך מספקא לכל חדא וחדא מנהון אדכרה שאינה נהגת, וכנגד אל הכבוד שהוא אדכרה שנהגת, תקנו ברכת למינים. רבי חנינא° בר חמא אמר בשם רבי פנחס°: כנגד י"ח פעמים שאבות כתובים יחד בתורה אברהם יצחק יעקב. אם יאמר לך אדם: הא י"ט הם, אמור לו: (בראשית ויצא כח יג) "והנה ה' נצב עליו" לית הוא מינהון. שהרי יעקב לא מוזכר שם בפירוש. אם יאמר לך אדם: אם כך, הא י"ז הם, אמור לו: (בראשית ויחי מח טז) "ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק" מינהון. שאף ששמו של יעקב לא מוזכר, כיוון שיעקב אומר ויקרא בהם שמי, כאילו כתוב יעקב. רבי שמואל בר נחמני° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא: כנגד י"ח ציוויין שכתוב בפרשת עשית המשכן השניה. פרשת פקודי אמר רבי חייא בר ווא° ובלבד מן (שמות פקודי לח כג) "ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן", עד סופיה דסיפרא. שבע של שבת מניין? אמר רבי יצחק° בר אבא: כנגד שבעה קולות שכתוב בהבו לה' בני אלים. אמר רבי יודן אנתוריא°: כנגד שבעה אזכרות שכתוב במזמור שיר ליום השבת. תשע של ראש השנה מניין? אמר רבי אבא קרטוגנא° כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה, וכתיב בסופה: (שמואל א ב י) "ה' ידין אפסי ארץ". כ"ד של תעניות מניין? רבי חלבו° ורבי שמואל בר רב נחמן° תרוויהון אמרין: כנגד כ"ד פעמים שכתוב בפרשה של שלמה "רינה" ו"תפילה" ו"תחינה". רבי זעירא° אמר בשם רבי ירמיה°: יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע. איכן הוא אומרה? בין "גואל ישראל" ל"רופא חולים". ומה הוא אומר? "ענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת, כי בצרה גדולה אנחנו. אל תסתיר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו, כי אתה ה' עונה בעת צרה, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה. שנאמר (תהילים קז כ) "ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם" ברוך אתה ה', העונה בעת צרה. רבי ינאי ברבי ישמעאל° אמר בשם בית רבי ינאי°: ^ד_לבב"שומע תפלה". אמר רבי יונה° בשם רב°: ^ד_לגאפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. איכן הוא אומרה? אמר רבי זעירא° בשם רב הונא°:

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

28 ד_כח מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ"ג , מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ"ד , טור ושו"ע או"ח סי' ק"י סעיף ח' , סמ"ג עשין כז :

29 ד_כט מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ"ג , מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ"ד , טור ושו"ע או"ח סי' ק"י סעיף ח' , סמ"ג עשין כז :

20 ד_ל מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"י סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

 [ע"ב] 
 

31 ד_לא מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ג סעיף ד' , סמ"ג עשין יט :

32 ד_לב מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' תקס"ה סעיף א':

33 ד_לג מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' תקס"ה סעיף א':

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לד

^[דף לד עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧
בכל התפילות כלילי שבת וכיומו. שמזכירים שבת בכל התפילות ומתחילים מבערב אמר רבי מנא° בן יונה: אנא, דלא בדקתה לא היה ברור לי אין כהדא דרבי ירמיה° שאומרה בין גואל לרופא, אין כהדא דרבי ינאי° הכהן בשם °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי שאומרה בשומע תפילה. סלקית לסידרה, נכנסתי לשיעור בישיבה ושמעית דאמר רב חונה° בשם רב°: אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. והתיב רבי יוסי° בר זבידא: והא מתניתא פליגא, דתנן: בכל יום אדם מתפלל י"ח, במוצאי שבת, ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור! מן מה דאמר רבי יוסי° בר זבידא מתניתא פליגא, משמע שבתענית ציבור אומר י"ט ברכות. הוי כן איתתבת, שאומרה ברכה לעצמה בין גואל ישראל לרופא חולים. אמר רבי אחא בר יצחק° בשם רבי חייא דציפורין°: ^ד_לד יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע. מה הו אאומר? "רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים, עלינו ועל עמך ישראל, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה, הנתונה ביד זרים, הרמוסה ביד עריצים. ויירשוה לגיונות, ויחללוה עובדי פסילים. ולישראל עמך נתת נחלה, ולזרע ישורון ירושה הורשתה, כי באש היצתה, ובאש אתה עתיד לבנותה, כאמור (זכריה ב ט) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה." רבי אבדימא דציפורין° בעי קומי רבי מנא° בן יונה: איכן אומרה? אמר לו: ועדיין אין אתה יודע לזו? כל דבר שהוא להבא, אומרה בעבודה. וכל דבר שהוא לשעבר, אומרה בהודאה, ומתניתא אמרה כן דתנן: ונותן הודאה לשעבר, וצועק לעתיד לבא. תנן: °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה אמר: מעין שמונה עשרה. איזהו מעין שמונה עשרה? רב° אמר: מקצר ואומר רק סוף כל ברכה וברכה. ושמואל° בר אבא בר אבא אמר: ברכה אמצעית, אומר בה ראש כל ברכה וברכה, וחותם שומע תפלה. אית תניי תני: שבע מעין י"ח, ואית תניי תני: י"ח מעין י"ח. מאן דאמר שבע מעין י"ח, מסייע לשמואל° בר אבא בר אבא. ומאן דאמר י"ח מעין י"ח, מסייע לרב°. רבי זעירא° שלח לרבי נחום° כד הוה גבי רבי ינאי ברבי ישמעאל°, אמר לו: איזהו שבע מעין י"ח דשמואל° בר אבא בר אבא? אמר לו: הביננו, רצה תשובתנו, סלח לנו, גואלנו, רפא חליינו, ברך שנותינו. אמר רבי חגי°: אם היו בחורף שצריכים לבקש על הגשמים אומרים: גשמי ברכה, אם היה קיץ שצריכים לבקש על הטללים, אומרים: בטללי ברכה, כי מפוזרים אתה מקבץ, ותועין עליך לשפוט, ועל הרשעים תשית ידך, וישמחו כל חוסי בך בבנין עירך, ובחידוש בית מקדשך, ובצמח דוד עבדך, כי טרם נקרא אתה תענה, כאמור: (ישעיה סה כד) "והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע". ברוך אתה ה' שומע תפילה". ואומר ג' ברכות ראשונות, וג' ברכות אחרונות, ואומר אחר התפילה (תהילים כח ו) ברוך ה' כי שמע קול תחנוני

ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ד

מתני’: °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה אומר: המהלך במקום סכנה ^ד_להמתפלל תפלה קצרה מעין י"ח ואומר: (תהילים כח ט) הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור, יהיו צרכיהם לפניך. ברוך אתה ה', שומע תפלה ותחנונים.
גמ’: תנן רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. אמר רבי אבהו° בשם רבי אלעזר° בן פדת: ובלבד שלא יהא כקורא



^[דף לד עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

באיגרת. אמר רבי אחא° בשם רבי יוסי° בר זבידא: צריך לחדש בה דבר בכל יום. אחיתופל היה מתפלל שלש תפלות חדשות בכל יום. אמר רבי זירא°: כל זמן דהוינא עביד כן, הוינא טעי. לית לך אלא כיי דאמר רבי אבהו° בשם רבי אלעזר° בן פדת: ^ד_לוובלבד שלא יהא כקורא באיגרת. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס היה מתפלל תפלה חדשה בכל יום. רבי אבהו° היה מברך ברכה חדשה בכל יום. אמר רבי יוסי ציידניא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא: ^ד_לז לפני תפלתו הוא אומר: (תהילים נא יז) "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך". ^ד_לחולאחר תפלתו הוא אומר: (תהילים יט טו) "יהיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי". רבי יודן° אמר תרוויהון קומי צלותיה. היה אומר את שתיהן לפני התפילה היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל, רב° אמר: ^ד_לטחותך, ומפסיק אפילו באמצע ברכה. ושמואל° בר אבא בר אבא אמר: אינו חותך. רבי שמעון בר ווא° אומר בשם רבי יוחנן° בר נפחא: ולוואי ^ד_משיתפלל אדם כל היום, שאין תפילה מפסדת. רבי זירא° בעי קומי רבי יוסי° בר זבידא: לית מילתיה דרבי יוחנן° בר נפחא אמר, ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל? ולא אגיביה. דהוא סבר כרבי חנינה, דכד אתא רבי אבוה° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא: ספק נתפלל ספק לא נתפלל, אל יתפלל. רבי חנינא° בר חמא לא אמר כן, אלא בעיין קומי רבי יוחנן° בר נפחא: ספק נתפלל ספק לא נתפלל מהו? ^ד_מאואמר לון: ולואי שמתפללין כל היום, שאין תפלה מפסדת. היה עומד ומתפלל בשבת, ושכח של שבת והזכיר של חול, מהו? אמר רבי חונה°: איתפלגון רב נחמן בר יעקב° ורב ששת°. חד אמר: חותך את הברכה, וחרנא אמר: ^ד_מבגומר את הברכה, שמעיקר הדין, אף בשבת היה צריך להתפלל שמונה עשרה. הכל מודים ב"חונן הדעת" שהוא גומרה. והא כ°רבי רבי יהודה הנשיא , ד°רבי רבי יהודה הנשיא אמר: תמה אני היאך בטלו "חונן הדעת" בשבת! דאם אין דיעה, תפלה מניין? אמר רבי יצחק° בר אבא: גדולה היא הדיעה, שהיא ממוצע בין שתי אזכרות, שנאמר: (שמואל א ב ג) "כי אל דיעות ה'". אית דבעי משמעינה מן הדא דכתיב: (משלי ב ה) "אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא". רבי שמעון בר אבא° אמר בשם רב חנינא° בר חמא: כל הדרכים בחזקת סכנה. רבי יונה° כד הוה נפיק לדרך רחוקה שיצטרך לאכסניא, הוה מפקד גו ביתיה. מסר צוואה שמא ימות רבי מנא° בן יונה כד הוה אזיל מסחי כשהיה הולך לרחוץ במרחץ שהיא ניסוקת, הוה מפקד גו ביתיה. מסר צוואה שמא ימות רבי חנינא בריה דרבי אבוה° ורבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי יהושוע בן לוי°: כל החולי בחזקת הסכנה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה, מתפלל תפלה קצרה מעין י"ח ואומר: הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך. מאי בכל פרשת העיבור? אמר רבי אחא° בשם רבי אסא:° כל מה ששליח ציבור העובר לפני התיבה. תובע צרכי עמך לפניך. רבי פינחס° רבי לוי° ורבי יוחנן° בר נפחא אמרו בשם מנחם דגלייא°: זה שעובר לפני התיבה, אין אומרים לו בוא והתפלל, אלא בוא וקרב. שיש בלשון זו כמה משמעויות, עשה קרבנינו, עשה צרכינו, עשה מלחמותינו, פייס בעדינו! תנן: מאי תפילה קצרה? אחרים אמרי: צורכי עמך ישראל מרובין, ודעתן קצרה, אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן לכל בריה ובריה צרכיה, ולכל גויה וגויה די מחסורה, (תהלים כח ו) "ברוך ה' כי שמעת קול תחנוני" ברוך אתה ה' שומע תפלה. רב חסדא° אמר: ^ד_מגהלכה כאחרים. אמר רב חסדא°: ואומר שלש ברכות הראשונות ושלש האחרונות. אית תניי תני: ^ד_מדמתפלל שמונה עשרה ואחר כך תובע צרכיו. ואית תניי תני: תובע צרכיו ואחר כך מתפלל. מאן דאמר מתפלל ואחר כך תובע צרכיו דכתיב: (תהילים קב א) "תפילה לעני כי יעטוף", ואחר כך "ולפני ה' ישפוך שיחו" ומאן דאמר תובע צרכיו ואחר כך מתפלל, דכתיב: (מלכים א ח כח) "לשמוע אל הרינה", ואחר כך "אל התפילה" אבל לדברי חכמים, כדאמר

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

34 ד_לד מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ז:

35 ד_לה מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ב' , מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"י סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

 [ע"ב] 
 

36 ד_לו מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ח סעיף ג' , סמ"ג עשין יט :

37 ד_לז מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"א סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

38 ד_לח מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ב סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

39 ד_לט מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ז סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

40 ד_מ מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ז סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

41 ד_מא מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ז סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

42 ד_מב מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' רס"ח סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

43 ד_מג מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י"ט , טור ושו"ע או"ח סי' ק"י סעיף ג' , סמ"ג עשין יט :

44 ד_מד מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ב' , מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ב סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לה

^[דף לה עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

רבי זעירא° בשם רב הונה°: ^ד_מהיחיד תובע צרכיו בשומע תפילה. רבי אבא° ורבי חייא° אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא: ^ד_מוצריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה, ומה טעם? דכתיב: (שמות יתרו כ כא) "בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבא אליך וברכתיך". "אשר תזכיר את שמי" אין כתב כאן, אלא "בכל המקום אשר אזכיר" זה בית הכנסת אמר רבי תנחום בר חנינא°: ^ד_מז צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל, ומה טעם? דכתיב (שמואל ב טו לב) "ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים" אין כתיב כאן "אשר השתחוה שם לאלהים" אלא "אשר ישתחוה שם לאלהים" שהיה רגיל להשתחוות שם. רבי יסא° אסי רבי חלבו° ורבי ברכיה° הכהן: רבי חלבו° מטי בה בשם רבי אבדומה דמן חיפא°: ^ד_מח צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל. מה טעם? דכתיב (ישעיהו לח ב) "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר". באיזה קיר נשא עיניו? רבי יהושוע בן לוי° אמר: בקיר של רחב נשא עיניו דכתיב: (יהושע ב טו) "כי ביתה בקיר החומה". אמר לפניו: "ריבונו של עולם, רחב הזונה, שתי נפשות הצילה לך, ראה כמה נפשות הצלת לה! הדא היא דכתיב: (יהושע ו כג) "ויבאו הנערים המרגלים, ויציאו את רכב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה. ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו". ותני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי : אפילו היתה במשפחתה מאתים אנשים, והלכו ודבקו במאתים משפחות, כולהם ניצולו בזכותה. אבותי שקירבו לך כל הגרים האילו, כדכתיב: "ויספר שלמה כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל, וימצאו מאה וחמשים אלף, ויעש מהם שבעים אלף נושא סבל ושמונים אלף חוצב בהר." על אחת כמה וכמה תנתן לי נפשי! רבי חיננא בר פפא° אמר: בקירות בית המקד נשא עיניו דכתיב: (יחזקאל מג ח) "בתתם ספם את סיפי ומזוזותם אצל מזוזותי והקיר ביני וביניהם" ואיתמר עליה בני אדם גדולים היו, ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה, והיו מתפללין בתוך בתיהם. והקדוש ברוך הוא מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה תנתן לי נפשי! רבי שמואל בר נחמן° אמר: בקירה של שונמית נשא עיניו שנאמר: (מלכים ב ד י) "נעשה נא עליית קיר קטנה" אמר לפניו" ריבונו של עולם, השונמית קיר אחת עשתה לאלישע, והחייתה את בנה. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה שתתן לי נפשי! ורבנן אמרי: בקירות לבו נשא עיניו דכתיב: (ירמיהו ד יט) "מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי". אמר לפניו: ריבונו של עולם, חיזרתי על רמ"ח איברים שנתתה בי, ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן. על אחת כמה וכמה תינתן לי נפשי!

ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ה

מתני’: היה רוכב על החמור, ירד; אם אינו יכול לירד' יחזיר את פניו; ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. היה יושב בספינה או באסדא, ^ד_מט יכוין את לבו כנגד קדשי הקדשים
גמ’: תני: היה רוכב על החמור, אם יש לו מי לאחוז בחמורו, יורד ומתפלל למטן; ואם לאו, ^ד_נמתפלל במקומו. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר: בין כך ובין כך מתפלל במקומו, שכך לבו מיושב. אמר רבי יודה בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי°: הלכה כ°רבי רבי יהודה הנשיא . אמר רבי יעקב בר אחא°: תניי תמן: אם התפלל לכל הרוחות אין מחזירין, שיסיט עצמו לכיוון אחר חוץ מרוח מזרחית. כדאמר רבי יוסי בר אבון°: בתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותנו וכתיב (יחזקאל ח טז) "אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחויתם קדמה לשמש". תני: ^ד_נאסומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות, הרי אילו מתפללין כלפי למעלן, שנאמר: (מלכים א ח מד) "והתפללו אל ה'" ^ד_נבהעומדים ומתפללין בחוצה לארץ, הופכין את פניהן כלפי ארץ ישראל. ומה טעם? דכתיב (מלכים א ח מח) "והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם". העומדין ומתפללין בארץ ישראל, הופכין את פניהן כלפי ירושלים. ומה טעם? דכתיב (מלכים א ח מד) "והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה". העומדים ומתפללין בירושלים, הופכין פניהן כלפי הר הבית, שנאמר: (מלכים א ח מד) "והבית אשר בניתי לשמך". העומדים ומתפללין בהר הבית, הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשים. ומה טעם? דכתיב (מלכים א ח ל) "והתפללו אל המקום הזה, ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת" נמצאו העומדין בצפון, פניהן לדרום, העומדין לדרום, פניהם לצפון, העומדים במזרח, פניהן למערב, למערב, פניהן למזרח, נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד. הדא הוא דכתיב: (ישעיהו נו ז) "כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים". רבי יהושוע בן לוי° אמר: מדכתיב (מלכים א ו יז) "הוא ההיכל לפני לפנים". היכל שכל הפנים פונין לו. עד כדון בביניינו, בחורבנו מניין? שצריך לפנות אליו בתפילה אמר רבי אבון° דכתיב: (שיר השירים ד ד) "בנוי לתלפיות". תל חורבה שכל הפיות מתפללין עליו.



^[דף לה עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧
בברכת המזון, בקרית שמע, ובתפלה מתפללים על בנין ירושלים. בברכת המזון שאומר: בונה ירושלים. בתפילה שאומר: אלהי דוד ובונה ירושלים. בקרית שמע שאומר: פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם. כתוב אחד אומר: (הושע ה טו) "אלך ואשובה אל מקומי". משמע שהשכינה בשמים. וכתוב אחד אומר: (מלכים א ט ג) "והיו עיני ולבי שם כל הימים". הא כיצד יעשה? פניו למעלה ^ד_נגועיניו ולבו למטה. ואם לאו כדתנן: ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים. לאי זה בית קדש הקדשים? אמר רבי חייא רבא°: כנגד קדשי הקדשים של מעלן. °רבי שמעון בן חלפתא רבי שמעון בן חלפתא אמר: כנגד בית קדש הקדשים שלמטן. אמר רבי פינחס°: לא פליגין, בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדשי הקדשים של מעלן, דכתיב: (שמות בשלח טו יז) "מכון לשבתך" מכוון כנגד שבתך. (דברי הימים ב ג א) "הר המוריה" רבי חייא רובא° ורבי ינאי° הכהן, חד אמר: שמשם הוריה יוצאה לעולם. וחרנה אמר: שמשם יראה יוצאה לעולם. ארון, רבי חייא רובא° ורבי ינאי° הכהן, חד אמר: שמשם אורה יוצאה לעולם. וחרנה אמר: שמשם ארירה קללה לגוים יוצאה לעולם. דביר, רבי חייא° (הגדול) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי ורבי ינאי° הכהן, חד אמר: שמשם מגפת דבר יוצא לעולם. וחרנה אמר: שמשם דיברות יוצאין לעולם. תנן: היה יושב בספינה או באסדא, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. היא אסדא, היא אסכריא, היא רפסודות. כדכתיב (דברי הימים ב ב טו) "ונביאם לך רפסודות אל ים יפו"

ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ו

מתני’ °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר. בציבור ולא ביחיד‎. וחכמים אומרים: בחבר עיר ^ד_נדושלא בחבר עיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר משמו של רבי אלעזר בן עזריה: כל מקום שיש שם חבר עיר, היחיד פטור מתפילת המוספין. אם יש ציבור המתפלל תפילת המוספין, היחיד פטור, לפי ששליח הציבור פוטרו; אבל במקום שאין עשרה מתפללים, או אפילו כשיש עשרה, אלא שלא התפללו תפילת המוספין בציבור, חייב היחיד להתפלל אותה.
גמ’: אמר רבי ביבי° בשם רבי חנה° הלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי שאמר משום °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה . מילתיה דשמואל° בר אבא בר אבא אמר כן. דשמואל° בר אבא בר אבא אמר: אנא מן יומיי לא צלית דמוספא, שסמכתי על תפילת הציבור אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא, ולא צלו ציבורא וצלייתי. מיליהון דרבנן פליגן, דאמר רבי יעקב בר אידי° בשם רבי שמעון חסידא°: לא נאמר ששליח ציבור מוציא בתפילת מוסף, אלא ברועים ובקייצים שאינם יכולים להגיעה לבית הכנסת, וגם אינם יודעים להתפלל היא מתניתא. לא אמר אלא ברועים ובקייצים, הא שאר כל אדם חייבין להתפלל בעצמם, אף שיש חבר עיר שהתפללו. מילתיה דרבי יוחנן° בר נפחא אמר כן, דאמר רבי יוחנן° בר נפחא: אני ראיתי את רבי ינאי° הכהן עומד ומתפלל בשוק של ציפורין, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף. וכי אין חבר עיר בציפורי?ן את שמע מינה תלת. את שמע מינא מקום של ציפורין כציפורין. שכל דבר השייך לעיר נחשב כעיר, שאף שהשוק היה מחוץ לציפורי נחשב כציפורי, שאם לא כן, מה ראיה ממה שהיה רבי ינאי מתפלל בשוק של ציפורין? ואת שמע מינה, חלוקין

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

45 ד_מה מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ט סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

46 ד_מו מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף ט' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף י"ט , סמ"ג עשין יט :

47 ד_מז מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף ט' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף י"ט , סמ"ג עשין יט :

48 ד_מח מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף כ"א , סמ"ג עשין יט :

49 ד_מט מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ד סעיף ד':

50 ד_נ מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה א'-הכל , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ד סעיף ד' , סמ"ג עשין יט :

51 ד_נא מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ד סעיף ג':

52 ד_נב מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ג':

 [ע"ב] 
 

53 ד_נג מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ה סעיף ב':

54 ד_נד טור ושו"ע או"ח סי' רפ"ו סעיף ב':

דף לו (התחלה)

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לו

^[דף לו עמוד אעריכה] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
על °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי שאמר משום °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה . שיחיד במקום חבר עיר פטור, אלא שאף יחיד במקום חבר עיר חייב להתפלל מוסף. ואת שמע מינה. שאדם מתפלל, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף. אמר רבי אבא°: ולא סוף דבר עד שיהלך ד' אמות, אלא ^ד_נהאפילו שהא כדי הילוך ד' אמות. רב° אמר: צריך לחדש בה דבר. בתפילת מוסף מענין היום שמואל° בר אבא בר אבא אמר: אין צריך לחדש בה דבר. שאפילו חזר ואמר תפילת שחרית פעמים יצא. רבי זעירא° בעי קומי רבי יוסי° בר זבידא: מהו לחדש בה דבר? אמר לו: אפילו אמר: ונעשה לפניך את חובותינו, תמידי יום וקרבן מוסף, יצא. אמר רבי שילא° בשם רב°: נתפלל ביחיד, ומצא עשרה בני אדם מתפללין, מתפלל עמהן. רבי זעירא° ורב נחמן בר יעקב° הוו יתבין. מן דמצלון אחר שהתפללו ביחיד אתת צלותא. באה תפילה במנין קם רב נחמן בר יעקב° מצליא. אמר לו רבי זעירא°: ולא כבר צלינן? אמר לו: מצלי אנא וחזר ומצלי, דאמר רב שילא° בשם רב°: נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין, מתפלל עמהן. דיחיד כלפי ציבורה, כמאן דלא צלי דמי. רבי אחא° ורבי יונה° אמרו בשם רבי זעירא°: נתפלל של שחרית, ובא ומצאן מתפללין של מוסף, מתפלל עמהן. לא נתפלל של שחרית, ובא ומצאן מתפללין של מוסף, ^ד_נואם יודע הוא שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל. באי זה אמן אמרו? תרין אמוראין, חד אמר: באמן של האל הקדוש, וחרנא אמר: באמן של שומע תפילה. רואים שהם התפללו במוסף תפילה רגילה רק הוסיפו מעניין היום אמר רבי פינחס°: ולא פליגון: מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת; שיש שם רק שבע ברכות ומאן דאמר באמן של שומע תפילה, בחול. תמן תנינן: °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה אומר: שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן. רבי הונא רובא דציפורין° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא: ^ד_נזהלכה כ°רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה, שהחזן מוציא גם את הבקיאים באילין תקיעתא תפילת מוסף דראש השנה, כיוון שהיא תפילה ארוכה ואין העם רגילים בה. רבי זעירא° ורב חסדא° הוו יתבין תמן באילין תקיעתא כשהשליח ציבור התפלל. מן דצלון, אחרי שהסתימה התפילה אתת צלותא. אחרת קם רב חסדא° מצליא. אמר לו רבי זעירא°: ולא כבר צלינן? אמר לו: מצלי אנא וחזר ומצלי. דאף על גב דנחתין מערבאי לתמן ואמרין בשם



^[דף לו עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

רבי יוחנן° בר נפחא: הלכה כ°רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה באילין תקיעתא שהחזן מוציא גם את הבקיאים, זה דווקא למי שכיוון. ואנא דלא כוונית לצאת בתפילת השליח ציבור, לכן אני עצמי מתפלל. הא אילו כוונית, הוינא נפיק ידי חובתי בחזרת השליח ציבור. אמר רבי זעירא°: ויאות אמר רבי יוחנן שהלכה כרבן גמליאל דכל תנאי} דתני בשם °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה, ורבי הושעיא° תני לה בשם חכמים. בסתם להראות שהסכימו לדבריו רבי אדא דקיסרין° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא: והוא שיהיה שם מראש התפילה. אמר רבי תנחום בר ירמיה°: ומתניתין אמרה כן דתנן: סדר ברכות, אומר אבות וגבורות וקדושת השם.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

55 ד_נה מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ה:

56 ד_נו טור ושו"ע או"ח סי' ק"ט סעיף א':

57 ד_נז מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ד סעיף א' , טור או"ח סימן תקצא:

[ע"ב]

הדרן עלך פרק תפלת השחר