שולחן ערוך אורח חיים רסח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן רסח | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·

דין הטועה בתפילת השבת
ובו שלושה עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביג

סעיף א[עריכה]

אומר "ויכלו" בתפילת ערבית:

סעיף ב[עריכה]

אם טעה והתחיל תפילת החול, גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה, ומתחיל של שבת. לא שנא נזכר בברכת "אתה חונן", לא שנא נזכר בברכה אחת משאר הברכות, בין בערבית בין בשחרית מוסף ומנחה. ויש אומרים דבמוסף פוסק אפילו באמצע ברכה:

סעיף ג[עריכה]

אם היה סבור שהוא חול, והתחיל אדעתא דחול, ומיד שאמר תיבת "אתה" נזכר קודם שאמר "חונן", הוה ליה התחיל בשל חול, וגומר אותה ברכה. אבל אם היה יודע שהוא שבת, ושלא בכוונה התחיל ברכת "אתה", אפילו אם הוא בתפילת שחרית שאינה פותחת ב"אתה", אינו גומר ברכת "אתה חונן", דחשבינן ליה כטעה בתפילת שבת בין זו לזו.

הגה: דהרי יכול לומר "אתה קדשת" או "אתה אחד" (תרומת הדשן סימן י"ד).

סעיף ד[עריכה]

מי שהתפלל תפילה של חול בשבת ולא הזכיר של שבת, לא יצא. ואם הזכיר של שבת בתוך י"ח, אף על פי שלא קבע ברכה לשבת, יצא:

הגה: במוסף, אפילו לא אמר רק "ונעשה לפניך את חובותינו בתמידי יום ובקרבן מוסף", יצא. (ב"י בשם הרא"ש פרק מי שמתו):

סעיף ה[עריכה]

טעה והתפלל של חול בשבת ולא הזכיר של שבת, אם עקר רגליו חוזר לראש. ואם לא עקר רגליו, אף על פי שסיים תפילתו, אינו חוזר אלא לשל שבת. (ושליח ציבור ששכח של שבת בשחרית, עיין סימן קכ"ו):

סעיף ו[עריכה]

הטועה בתפילת שבת והחליף של זו בזו, אינו חוזר. ויש אומרים שאם החליף של מוסף באחרת או אחרת בשל מוסף, חוזר:

סעיף ז[עריכה]

חוזרים לומר "ויכלו", משום יום טוב שחל להיות בשבת שאין אומרים אותו בתפילה, וגם להוציא למי שאינו יודע. ואומרים אותו בקול רם ומעומד:

סעיף ח[עריכה]

ואומר שליח ציבור ברכה אחת מעין שבע, ואין היחיד אומר אותה.

הגה: מיהו אם היחיד רוצה להחמיר על עצמו, יכול לאמרה בלא פתיחה ובלא חתימה. וכן נוהגין הציבור לאמרה עם שליח ציבור בלא פתיחה וחתימה (אבודרהם וכל בו):

סעיף ט[עריכה]

יום טוב שחל להיות בשבת, אינו מזכיר של יום טוב בברכה מעין שבע (פירוש, "אל עליון קונה" וכו'):

סעיף י[עריכה]

אין אומרים ברכה מעין שבע בבית חתנים ואבלים, דליכא טעמא דמאחרין לבוא שיהיו ניזוקין:

סעיף יא[עריכה]

אף בשבת שאחר יום טוב אומרים ברכה מעין שבע:

סעיף יב[עריכה]

אין לדבר בשעה שאומרים "ויכלו", ולא בשעה שאומר שליח ציבור ברכה מעין שבע:

סעיף יג[עריכה]

אם התפלל של חול ולא הזכיר של שבת, או שלא התפלל כלל, ושמע משליח ציבור ברכה מעין שבע מראש ועד סוף, יצא: