ספר המצוות לאו
מצוות לא תעשה
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו קעז קעח קעט קפ קפא קפב קפג קפד קפה קפו קפז קפח קפט קצ קצא קצב קצג קצד קצה קצו קצז קצח קצט ר רא רב רג רד רה רו רז רח רט רי ריא ריב ריג ריד רטו רטז ריז ריח ריט רכ רכא רכב רכג רכד רכה רכו רכז רכח רכט רל רלא רלב רלג רלד רלה רלו רלז רלח רלט רמ רמא רמב רמג רמד רמה רמו רמז רמחרמט רנ רנא רנב רנג רנד רנה רנו רנז רנח רנט רס רסא רסב רסג רסד רסה רסו רסז רסח רסט רע רעא רעב רעג רעד רעה רעו רעז רעח רעט רפ רפא רפב רפג רפד רפה רפו רפז רפח רפט רצ רצא רצב רצג רצד רצה רצו רצז רצח רצט ש שא שב שג שד שה שו שז שח שט שי שיא שיב שיג שיד שטו שטז שיז שיח שיט שכ שכא שכב שכג שכד שכה שכו שכז שכח שכט של שלא שלב שלג שלד שלה שלו שלז שלח שלט שמ שמא שמב שמג שמד שמה שמו שמז שמח שמט שנ שנא שנב שנג שנד שנה שנו שנז שנח שנט שס שסא שסב שסג שסד שסה
- א - לא להאמין באלוה בלתי ה' לבדו
- ב - לא לעשות אלילים עבור עצמו, אפילו ביד אחרים
- ג - לא לעשות אלילים בידו, אפילו עבור אחרים
- ד - לא לעשות צורת אדם אפילו לנוי
- ה - לא להשתחוות לעבודה זרה
- ו - לא לעבוד עבודה זרה בדרך שנהוג לעבדה
- ז - לא ליתן זרע מזרעו למולך (העברה באש)
- ח - לא לעשות מעשה אוב
- ט - לא לעשות מעשה ידעוני
- י - לא לפנות אחר עבודת אלילים לא במחשבה ולא בדיבור ולא אפילו בהבטה
- יא - לא להקים מצבה
- יב - לא להשתחוות על אבן משכית אפילו לה'
- יג - לא ליטע עץ במקדש (אשרה)
- יד - לא להישבע בעבודת אלילים
- טו - לא להדיח בני ישראל לעבוד עבודה זרה
- טז - לא להסית לעבודה זרה
- יז - לא לאהוב את המסית
- יח - לא לעזוב שנאתו על המסית
- יט - לא להציל המסית כשיראו בסכנת מוות
- כ - לא ללמד זכות למסית כשיראו בסכנת מוות
- כא - לא למנוע מללמד חובה על המסית
- כב - לא ליהנות מעבודה זרה ומשמשיה
- כג - לא לבנות עיר הנידחת
- כד - לא ליהנות מכל ממונה של עיר הנידחת
- כה - לא ליהנות מתקרובת עבודה זרה
- כו - לא להתנבא בשם עבודה זרה
- כז - לא להתנבא בשקר
- כח - לא להישמע למתנבא בשם עבודה זרה
- כט - לא לגור (לחשוש) מהריגת נביא השקר
- ל - לא ללכת בחוקות הגויים
- לא - לא לקסום (לעסוק בקסמים) שיגידו מה שיתרחש קודם שיתרחש
- לב - לא לעונן: שעה פלונית טובה לעשות בה מעשה פלוני
- לג - לא לנחש
- לד - לא לכשף
- לה - לא לחבור חבר
- לו - לא לשאול בבעל אוב
- לז - לא לשאול בידעוני
- לח - לא לדרוש את המתים
- לט - שלא תלבש אישה עדי איש
- מ - שלא ילבש איש מלבושי אישה
- מא - לא לכתוב בבשרנו כתובת קעקע
- מב - לא ללבוש שעטנז
- מג - לא להקיף פאת הראש
- מד - לא להשחית פאת זקן בגילוח של תער
- מה - לא להתגודד
- מו - לא לשכון בארץ מצרים
- מז - לא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העיניים
- מח - לא לכרות ברית לשבעה עממין וכן לכל עובדי עבודה זרה
- מט - לא להחיות נשמה משבעה עממין
- נ - לא לחון ולרחם על עובד אלילים
- נא - לא לשכון עובד אלילים בארצנו
- נב - לא להתחתן בעובד אלילים
- נג - שלא יישא גבר עמוני או מואבי מבנות ישראל
- נד - לא להרחיק אדומי דור שלישי מהתחתן עמנו
- נה - לא להרחיק מצרי דור שלישי מהתחתן עמנו
- נו - לא לדרוש שלומם של עמון ומואב במלחמה
- נז - לא להשחית אילני מאכל
- נח - לא לערוץ ולפחד ממלחמה
- נט - לא לשכוח מה שעשה לנו עמלק
- ס - לא לבזות את שם ה' בדיבור
- סא - לא להישבע לשקר
- סב - לא להישבע לשווא
- סג - לא לעשות דבר שיתחלל בו שם שמים בין בני אדם
- סד - לא לנסות את ה' (לא לנסות נביא אמת יותר מדי / לא לקיים מצוות כנסיון)
- סה - לא להשחית דברים שנקרא שמו יתברך עליהם
- סו - לא להלין את התלוי, וכן את כל המתים
- סז - לא לבטל שמירת המקדש
- סח - שלא ייכנסו הכוהנים בכל עת במקדש, וכל שכן זרים
- סט - שלא ייכנס בעל מום בהיכל כולו
- ע - שלא יעבוד כוהן בעל מום במקדש
- עא - שלא יעבוד כוהן בעל מום עובר
- עב - שלא יתעסקו הכוהנים בעבודת הלוויים
- עב - שלא יתעסקו הלויים בעבודת הכוהנים
- עג - לא להיכנס שתוי יין למקדש וכן שלא יורה שתוי
- עד - שלא יעבוד זר במקדש
- עה - שלא יעבוד כוהן טמא
- עו - שלא ישמש כוהן טבול יום עד שיעריב שמשו
- עז - שלא ייכנס טמא לבית המקדש (למחנה שכינה)
- עח - שלא ייכנס טמא להר הבית (למחנה לויה)
- עט - לא לבנות אבני מזבח גזית
- פ - לא לפסוע על המזבח
- פא - לא לכבות אש מעל המזבח
- פב - לא להקטיר ולהקריב במזבח הזהב שבהיכל כי אם קטורת שבכל יום
- פג - לא לעשות במתכונת שמן המשחה
- פד - שלא יסוך זר בשמן המשחה שעשה משה אלא כהנים בלבד
- פה - לא לעשות במתכונת הקטורת
- פו - לא להוציא בדי הארון ממנו
- פז - שלא יזח (יוסר) החושן מעל האפוד
- פח - לא לקרוע את המעיל של הכהן הגדול
- פט - שלא להקריב קורבן חוץ לעזרה
- צ - לא לשחוט קדשים חוץ לעזרה
- צא - לא להקדיש בעלי מומין למזבח
- צב - לא לשחוט בעל מום לשם קורבן
- צג - לא לזרוק דם בעל מום על המזבח
- צד - לא להקטיר מאימורי בעלי מומין
- צה - לא להקריב בעל מום עובר
- צו - לא להקריב בעל מום מיד הנוכרי
- צז - לא להטיל מום בקדשים
- צח - לא להקריב שאור או דבש
- צט - לא להקריב קורבן בלא מלח
- ק - לא להקריב אתנן זונה
- ק - לא להקריב מחיר כלב
- קא - לא לשחוט בהמה ובנה ביום אחד
- קב - לא ליתן שמן זית במנחת חוטא
- קג - לא לתת לבונה במנחת חוטא
- קד - לא ליתן שמן בקורבן סוטה
- קה - לא לשים לבונה בקורבן סוטה
- קו - לא להמיר הקדשים
- קז - לא לשנות הקודשים מקורבן לקורבן
- קח - לא לפדות בכור בהמה טהורה
- קט - לא למכור מעשר בהמה אלא יאכל בירושלים
- קי - שלא תימכר קרקע שהחרימו אותה בעלים אלא תינתן לכוהנים
- קיא - שלא יגאל שדה החרם
- קיב - לא להבדיל בחטאת העוף
- קיג - לא לעבוד בקדשים
- קיד - לא לגזוז הצמר בקדשים
- קטו - לא לשחוט שה הפסח בארבעה עשר בניסן בעוד שיהיה חמץ ברשותנו עד שנוציאו
- קטז - לא להניח אמורי הפסח להיפסל בלינה
- קיז - לא להותיר מבשר הפסח
- קיח - לא להותיר מקורבן החגיגה שמביאים עם קרבן הפסח עד יום שלישי
- קיט - לא להותיר כלום מבשר הפסח השני למחרתו
- קכ - לא להותיר מבשר קורבן התודה
- קכא - לא לשבור עצם מן הפסח
- קכב - לא לשבור עצם מעצמות פסח שני
- קכג - לא להוציא בשר הפסח מחוץ לחבורתו
- קכד - לא לעשות שיירי מנחות חמץ
- קכה - לא לאכול הפסח נא או מבושל, אלא צלוי באש בלבד
- קכו - לא להאכיל מן הפסח לתושב או לשכיר
- קכז - שלא יאכל ערל מן הפסח
- קכח - לא להאכיל מן הפסח לעובד אלילים, גם אם הוא מישראל
- קכט - שלא יאכל טמא מן הקודשים
- קל - לא לאכול בשר קדשים שנטמאו
- קלא - לא לאכול נותר
- קלב - לא לאכול קרבן שמי ששחט אותו חשב לאכלו מחוץ לזמן שבו מותר לאכלו (פיגול במחשבת חוץ לזמנו)
- קלג - שלא יאכל שום זר תרומה
- קלד - שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומה
- קלה - שלא יאכל ערל תרומה
- קלו - שלא יאכל כוהן טמא תרומה
- קלז - שלא תאכל חללה מן הקודש
- קלח - לא לאכול מנחת כהן
- קלט - לא לאכול מבשר חטאות הנעשין בפנים
- קמ - לא לאכול קדשים שנפסלו
- קמא - לא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים
- קמב - לא לאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים
- קמג - לא לאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים
- קמד - לא לאכול בכור תמים חוץ לירושלים
- קמד - שלא יאכל זר מבשר הבכור
- קמה - לא לאכול קדשי הקדשים חוץ לעזרה
- קמה - לא לאכול קדשים קלים חוץ לירושלים
- קמו - לא לאכול בשר העולה
- קמז - לא לאכול קדשים קלים קודם זריקת דמים
- קמח - שלא יאכל זר מבשר קדשי הקדשים
- קמט - שלא יאכל כוהן ביכורים מחוץ לירושלים, או אפילו בירושלים קודם הנחתם בעזרה
- קנ - לא לאכול מעשר שני בטומאה
- קנא - לא לאכול מעשר שני באנינות (באבלות)
- קנב - לא להוציא דמי מעשר שני אלא באכילה ושתיה
- קנג - לא לאכול טבל
- קנד - לא להקדים תרומות ומעשרות זה לזה (אלא להפריש לפי הסדר)
- קנה - לא לאחר את הבאת הנדרים יותר משלושה רגלים
- קנו - לא להיראות בבית הבחירה ברגלים בלא קורבן
- קנז - לא להחל דברינו בנדרים
- קנח - שלא ישא כוהן אישה זונה
- קנט - שלא ישא כוהן אישה חללה
- קס - שלא ישא כוהן גרושה
- קסא - שלא ישא כוהן גדול אלמנה
- קסב - שלא יבעול כוהן גדול אלמנה ואפילו בלא קידושין
- קסג - שלא יכנסו הכוהנים למקדש פרועי ראש (מגודלי שיער)
- קסד - שלא יכנסו הכוהנים למקדש קרועי בגדים
- קסה - שלא יצאו הכוהנים מן המקדש בשעות העבודה
- קסו - שלא יטמא כוהן הדיוט במת, זולת בקרובים המבוארים
- קסז - שלא ייכנס כוהן גדול באוהל המת
- קסח - שלא יטמא כוהן גדול בשום טומאה במת
- קסט - שלא ינחל שבט לוי בארץ ישראל
- קע - שלא יקח שבט לוי חלק בביזה
- קעא - לא לקרוח שער ראשו על מת
- קעב - לא לאכול בהמה וחיה טמאה
- קעג - לא לאכול דג טמא
- קעד - לא לאכול עוף טמא
- קעה - לא לאכול שרץ העוף (חרקים וכו')
- קעו - לא לאכול שרץ הארץ (זוחלים, עקרבים, חיפושיות וכו')
- קעז - לא לאכול רמשים שיוצאים מן הפירות (תולעים וכו')
- קעח - לא לאכול רמשים שיוצאים מן הפירות גם אם חזרו
- קעט - לא לאכול משרץ המים (עלוקות, מדוזות, צפרדעים, כרישים, לוויתנים...)
- קפ - לא לאכול נבלה
- קפא - לא לאכול טריפה
- קפב - לא לאכול אבר מן החי
- קפג - לא לאכול את גיד הנשה
- קפד - לא לאכול דם בהמה חיה ועוף
- קפה - לא לאכול שומן בהמה (חלב)
- קפו - לא לבשל בשר בחלב
- קפז - לא לאכול בשר בחלב
- קפח - לא לאכול שור הנסקל שנשחט
- קפט - לא לאכול מתבואה חדשה לפני הקרבת העומר (ביום ט"ז בניסן)
- קצ - לא לאכול קלי מתבואה חדשה לפני הקרבת העומר (ביום ט"ז בניסן)
- קצא - לא לאכול כרמל מתבואה חדשה לפני הקרבת העומר (ביום ט"ז בניסן)
- קצב - לא לאכול ערלה, והם פירות העץ בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו
- קצג - לא לאכול כלאי הכרם
- קצד - לא לאכול ולשתות תקרובת עבודה זרה, ובכלל זה יין נסך
- קצה - לא לאכול על הדם - לא לאכול ולשתות כדרך זולל וסובא
- קצו - לא לאכול ולשתות ביום הכיפורים
- קצז - לא לאכול חמץ בפסח
- קצח - לא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ בפסח
- קצט - לא לאכול חמץ בערב פסח אחר חצות
- ר - שלא ייראה לנו חמץ בפסח
- רא - שלא יימצא חמץ ברשותנו בפסח
- רב - שלא ישתה הנזיר יין או כל מיני שיכר
- רג - שלא יאכל הנזיר ענבים לחים
- רד - שלא יאכל הנזיר צימוקים
- רה - שלא יאכל הנזיר גרעיני הענבים
- רו - שלא יאכל הנזיר קליפת הענבים
- רז - שלא יטמא הנזיר במת ובשאר טומאות
- רח - שלא ייכנס הנזיר לאוהל המת
- רט - שלא יגלח הנזיר שערו
- רי - לא לכלות הפאה בשדה התבואה או האילנות
- ריא - לא לקחת שיבלים הנופלים בשעת הקציר אלא נעזוב השבלים לעניים
- ריב - לא לכלות כל פירות הכרם בעת הבציר אלא יניח מהם פאה לעניים - את העוללות
- ריג - לא ללקוט פרט הכרם אלא נעזוב אותו לעניים והוא גרגיר אחד או שני גרגרים הנפטרין מן האשכול
- ריד - לא לשוב לקחת השכחה
- רטו - לא לזרוע כלאי זרעים ולא ירכיב אילן בשום מקום בארץ
- רטז - לא לזרוע כלאיים בכרם
- ריז - לא להרביע בהמה מין עם שאינו מינו
- ריח - לא לעשות מלאכה בשני מיני בהמות
- ריט - לא לחסום בהמה בשעת מלאכתה
- רכ - לא לעבוד האדמה בשנה השביעית
- רכא - לא לעשות עבודה בשנה השביעית גם באילנות
- רכב - לא לקצור ספיחים בשנה השביעית כדרך כל שנה
- רכג - לא לאסוף פירות האילן בשביעית כדרך כל שנה
- רכד - לא לעבוד את הקרקע בשנת היובל
- רכה - לא לקצור ספיחי תבואות של שנת היובל
- רכו - לא לאסוף פירות האילנות בשנת היובל כדרך שאוספים אותן בשאר השנים
- רכז - לא למכור שדה בארץ ישראל לצמיתות
- רכח - לא לשנות ממגרשי הלוויים
- רכט - לא לעזוב הלוי מליתן לו מתנותיו ברגלים
- רל - לא לתבוע חוב שעברה עליו שביעית
- רלא - לא להימנע מלהלוות קודם שמיטה
- רלב - לא לאמץ את הלב על העני
- רלג - לא לשלוח עבד עברי ריקם
- רלד - לא לתבוע חוב מעני בעת שנודע שאינו יכול לפרוע
- רלה - לא להלוות בריבית לישראל
- רלו - שלא יתן הלווה ריבית לישראל
- רלז - לא לתת יד בין לווה למלווה בריבית
- רלח - לא לאחר שכר שכיר
- רלט - לא למשכן בעל חוב בזרוע
- רמ - לא למנוע המשכון מבעליו העני
- רמא - לא למשכן בגד אלמנה
- רמב - שלא ימשכן בעל-חוב בחובו כלים שעושים בהם אוכל נפש
- רמג - לא לגנוב נפש מישראל
- רמד - לא לגנוב שום ממון
- רמה - לא לגזול
- רמו - לא להסיג גבול
- רמז - לא לעשוק
- רמח - לא להכחיש על ממון שיש מאחר בידינו
- רמט - לא להישבע על כפירת ממון
- רנ - לא להונות ולהטעות במקח וממכר
- רנא - לא להונות ולצער בדיבורים
- רנב - לא להונות (לצער) את הגר בדברים
- רנג - לא להונות הגר בממון
- רנד - לא להסגיר עבד שניצל מעם אדוניו
- רנה - לא להונות עבד הניצל אלינו
- רנו - לא לענות יתום
- רנו - לא לענות אלמנה
- רנז - לא לעבוד בעבד עברי עבודת בזיון המיוחדת לעבדים
- רנח - לא למכור עבד עברי על אבן המקח
- רנט - לא לעבוד בעבד עברי עבודת פרך
- רס - לא להניח לגוי לעבוד עבודת פרך בעבד עברי הנמכר לו
- רסא - לא למכור אמה עבריה לאדון אחר
- רסב - לא לגרוע שאר כסות ועונה
- רסג - לא למכור יפת תואר
- רסד - לא להעביד יפת תואר אחר שבעלה
- רסה - לא לחמוד
- רסו - לא להתאוות לממון הזולת
- רסז - לא לאכול מהיבול בשעת המלאכה, אלא רק בשעת ההליכה
- רסח - לא לקחת מהיבול מעבר למה שאוכלים
- רסט - לא להעלים עין מאבידה
- רע - לא להניח את בהמת הזולת נופלת תחת משאה אלא לעזור לה
- רעא - לא להונות במידות
- רעב - לא להשהות ברשותנו משקלות ומידות חסרות
- רעג - לא לעשות עוול במשפט
- רעד - לא לקחת שוחד
- רעה - לא לכבד גדול בדין
- רעו - שלא יירא הדיין בדין
- רעז - לא לרחם על עני בדין
- רעח - לא להטות משפט רשע
- רעט - לא לחוס על הרוצח
- רעט - לא לחוס על החובל
- רפ - לא להטות משפט גר
- רפ - לא להטות משפט יתום
- רפא - לא לשמוע טענת בעל דין שלא בפני יריבו
- רפא - לא להאמין לדברי רכילות
- רפב - לא להיות אחרי רבים לרעות במשפט
- רפג - לא לפסוק בדיני נפשות לפי דעה של מישהו אחר, ושלא ילמד חובה מי שלמד זכות תחילה בדיני נפשות
- רפד - לא למנות דיין שאינו יודע בדיני תורה
- רפה - לא להעיד עדות שקר
- רפו - לא לתת לעבריין להעיד
- רפז - לא לקבל עדות של אדם על קרוב משפחתו
- רפח - לא לחתוך את הדין על פי עד אחד
- רפט - לא להרוג נקי
- רצ - לא לפסוק דין מוות באומד הדעת, אלא רק בעדים
- רצא - שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות
- רצב - לא להרוג מחוייב קודם שיעמוד בדין
- רצג - לא לחוס על הרודף
- רצד - לא לענוש את האנוס לחטוא
- רצה - לא לקחת כופר ממחוייב גלות לפטרו מן הגלות
- רצו - לא לקחת כופר להציל ממוות הרוצח
- רצז - לא להתעכב ולהתעצל מהצלת חיים או רכוש הזולת
- רצח - לא להניח מכשול
- רצט - לא להכשיל תם או עיוור בדרך
- ש - לא להוסיף להכות החוטא יותר ממה שהתחייב בבית-דין
- שא - לא לרגל (לא לרכל)
- שב - לא לשנוא אדם מישראל
- שג - לא להלבין פני אדם מישראל
- שד - לא לנקום
- שה - לא לנטור (בדיבור), ולהימנע אפילו מזכירת חטאו בלב בלבד
- שו - לא לקחת אם על הבנים
- שז - לא לגלח שיער הנתק
- שח - לא לתלוש סימני צרעת
- שט - לא לעבוד ולזרוע בקרקע שערפו בה את העגלה
- שי - לא להחיות מכשפה
- שיא - שלא יצא החתן מביתו כל השנה אפילו לצורכי ציבור (וכן הבונה בית וחנכו, והנוטע כרם וחיללו)
- שיב - לא לסור מדברי השופטים
- שיג - לא להוסיף על התורה או המצוות
- שיד - לא לגרוע מן התורה או המצוות
- שטו - לא לקלל את הדיין
- שטז - לא לקלל את הנשיא
- שיז - לא לקלל אחד מישראל בין איש ובין אישה
- שיח - לא לקלל אב ואם
- שיט - לא להכות אב ואם
- שכ - לא לעשות מלאכה בשבת
- שכא - לא ללכת בשבת חוץ לתחום
- שכב - לא לבער אש בשבת
- שכב - לא לעשות משפט מוות בשבת
- שכג - לא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח
- שכד - לא לעשות מלאכה ביום שביעי של פסח
- שכה - לא לעשות מלאכה ביום חג השבועות
- שכו - לא לעשות מלאכה ביום ראשון בתשרי
- שכז - לא לעשות מלאכה ביום ראשון של חג הסוכות
- שכח - לא לעשות מלאכה ביום שמיני עצרת
- שכט - לא לעשות מלאכה ביום הכיפורים
- של - לא לגלות ערוות אם
- שלא - לא לגלות ערוות אשת אב ואע"פ שאינה אימו
- שלב - לא לגלות ערוות אחותו, בכל צד שהיא אחותו
- שלג - לא לגלות ערוות אחותו מן האב והיא בת אשת האב
- שלד - לא לגלות ערוות בת הבן
- שלה - לא לגלות ערוות בת הבת
- שלו - לא לגלות ערוות הבת
- שלז - לא לגלות ערוות אישה ובתה
- שלח - לא לגלות ערוות אישה ובת בנה
- שלט - לא לגלות ערוות אישה ובת בתה
- שמ - לא לגלות ערוות אחות האב
- שמא - לא לגלות ערוות אחות האם
- שמב - לא לגלות ערוות אשת אחי האב
- שמג - לא לגלות ערוות אשת הבן
- שמד - לא לגלות ערוות הגיסה
- שמה - לא לגלות ערוות אישה ואחותה
- שמו - לא לבוא על אישה טמאה בטומאת נידה, זיבה או לידה
- שמז - לא לגלות ערוות אשת איש
- שמח - לא לשכב עם בהמה
- שמט - שלא תשכבנה הנשים עם בהמות
- שנ - לא לבוא על הזכרים
- שנא - לא לגלות ערוות אב
- שנב - לא לגלות ערוות אחי האב
- שנג - לא להתעדן באחת מכל העריות, והן - קרובות, אשת איש ונידה
- שנד - שלא ישא ממזר בת ישראל
- שנה - שלא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל
- שנו - לא להחזיר את הגרושה משנישאת לאיש אחר
- שנז - שלא תינשא היבמה לאחר עד שתחלץ
- שנח - שלא יגרש האונס את אנוסתו כל ימיו
- שנט - שלא יגרש המוציא שם רע את אשתו כל ימיו
- שס - שלא ישא סריס בת ישראל
- שסא - לא לסרס בהמה
- שסא - לא לסרס אדם
- שסב - לא להקים עלינו מלך נוכרי
- שסג - שלא ירבה המלך סוסים
- שסד - שלא ירבה המלך נשים
- שסה - שלא ירבה המלך כסף וזהב
קיצור דרך: tryg/rmbm/lo