ספר המצוות לאו רמט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ספר המצוות · לאו · רמט · >>

המצוה לא להישבע על כפירת ממון


הזהירנו מהשבע על כפירת ממון המוטל עליו. והוא אמרו "ולא תשקרו איש בעמיתו".

המשל בזה כי כשכפר בפקדון – עבר על "לא תכחשו". וכשנשבע לשקר על כפירתו – עבר על "לא תשקרו". ובספרא לא תשקרו מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ונשבע על שקר" למדנו עונש, אזהרה מנין? תלמוד לומר "ולא תשקרו".

וכבר התבארו משפטי מצוה זו בחמישי משבועות. ושם התבאר שמי שנשבע לשקר על כפירת ממון עובר בשני לאוין: משום לא תשבעו בשמי לשקר ומשום לא תשקרו.

הערות[עריכה]

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/lo249