ספר המצוות לאו כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ספר המצוות · לאו · כח · >>


מצות לאו כח - לא להישמע למתנבא בשם עבודה זרה

שהזהירנו משמוע למתנבא בשם עבודה זרה, רוצה לומר שאנחנו לא נחקרהו ולא נשאלהו ונאמר לו מה האות שלך ומה מופתך על זה המאמר כמו שנעשה למתנבא בשם ה', אבל כשנשמעהו מתנבא בשמה נזהירהו מזה במה שראוי בכל פושע ואשם, אם הוא מחזיק בדבריו נקיים בו העונש שנתחייב מדין התורה ולא נביט לאותו המופת שיתן ולא נשמע ממנו טענה. והאזהרה מזה הוא אמרו לא תשמע אל דברי הנביא ההוא.

וכבר התבארו משפטי מצוה זו בי"א מסנהדרין.

השגת הרמב"ן[עריכה]

כתב הרב: 'והמצווה עשרים ושמונה שנמנענו משמוע נבואת מתנבא בשם ע"ז, כלומר שלא נחקרהו ולא נשאלהו ולא נאמר לו מה אותך ומופתך על זה כמו שאנו עושין למתנבא בשם ה', ומניעתנו מזה אמרו: (ראה יג) לא תשמע אל דברי הנביא ההוא'.
ואני אומר, כי השמיעה במלת אל עם דברי לעולם היא קבלת הדברים ועשייתן, ואם הייתה המניעה משמוע אותו היה אומר לא תשמע דברי הנביא ההוא, והמניעה הזו עוד אחרי בא האות והמופת היא כטעם שאמר כי מנסה ה' אלוהיכם אתכם, א"כ איננה אלא מניעה מעשות כדבריו ומשמוע בקול האות והמופת שעשה, והנה היא אזהרה בע"ז עם כמה אזהרות שבאו בתורה בעניינה, כמו שאמרו בארבעים ושנים מקומות הזהירה תורה על ע"ז, וכן תרגם אונקלוס: לא תקבל לפתגמי נביאה ההוא. ואם כן למה ימנה הלאו הזה.
ואולי נאמר שימנה לפי שבפרשה זו כפי הקבלה נכלל עוד מתנבא בשם האל יתעלה לעקור דבר מן התורה בין עשה בין לא תעשה, כמו שנתבאר בסנהדרין, ונמנענו מעשות כדבריו אע"פ שנותן לנו אות או מופת.
אבל הנאמר במסית לא תאבה לו ולא תשמע אליו, נדרש בספרי: לפי שנאמר עזוב תעזוב עמו יכול אתה עוזב לזה ת"ל ולא תשמע אליו, כמו שכתבו הרב במצות יח, והמדרש הזה להם מפי אמרו יתברך ולא תשמע אליו שלא אמר ולא תשמע אל דבריו, אבל בגמרא (שם סא) אמרו: לא תאבה לו ולא תשמע אליו הא אם אבה ושמע חייב, שהוא אצלם הקבלה לדברי המסית ואומר אלך ואעבוד ע"ז שאמרת, והוא מתחייב מיתה בהודאתו, וכן תרגם אונקלוס: ולא תקבל מיניה, והמדרש שבגמרא נתפוס, ולא נמנה אלו השנים שהם מלאוי ע"ז.
ובעל ההלכות לא כתבן.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/lo28