ספר המצוות לאו קלז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ספר המצוות · לאו · קלז · >>


מצות לאו קלז - שלא תאכל חללה מן הקודש

שהזהיר החללה מאכול את הקודש שהיה מותר לה לאכול, תרומה וחזה ושוק, והוא אמרו יתעלה "ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא וגו'".

ובגמרא יבמות (דף סח.) אמרו "לאיש זר", כיון שנבעלה לפסול לה פסלה. ואמרו "היא בתרומת הקדשים" במורם מן הקדשים "לא תאכל", רוצה לומר חזה ושוק, ושם נאמר לכתוב קרא "היא בקדשים לא תאכל" מאי תרומת הקדשים שמע מיניה תרתי, כלומר כיון שנבעלה לפסול לה נפסלה בתרומה ושהיא כשתהא נשואה לזר ומת חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק.

ויהיה זה הלאו שהוא "לא תאכל" כולל שני עניינים: אחד מהם אזהרה לחללה מאכילת קדשים, והשני אזהרה לכהנת שנישאת לזר מאכילת חזה ושוק ואע"פ שמת בעלה או גרשה. ואולם איסור אכילתה בתרומה והיא תחת הזר אינו מזה הכתוב, ואמנם הביאו ראיה עליו מאמרו וכל זר לא יאכל קדש, ואמרו מי שהיא תחת הזר הוי אומר היא כזר. וכשעברה לאו זה גם כן היא לוקה.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/lo137