ספר המצוות לאו שנ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ספר המצוות · לאו · שנ · >>


מצות לאו שנ - לא לבוא על הזכרים

שהזהירנו שלא לבוא על הזכר, והוא אמרו יתעלה "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה(ויקרא יח, כב). וכבר נכפלה האזהרה בזה הענין בעצמו והוא אמרו "לא יהיה קדש מבני ישראל(דברים כג, יח).

וזה דרך האמת שזה הלאו הוא נכפל לחזוק לא שהוא אזהרה לנשכב. ושם אמרו "לא תשכב" נלמד האזהרה לשוכב ולנשכב. ובגמרא סנהדרין (דף נד:) התבאר דרבי ישמעאל היא שישים "לא יהיה קדש" אזהרה לנשכב, לפיכך הבא על הזכר והביא עליו זכר בהעלם אחת חייב שתים על דעת רבי ישמעאל. ורבי עקיבא אומר אינו צריך, הרי הוא אומר "ואת זכר לא תשכב" קרי ביה לא תִשָכֵב, לפיכך הבא על הזכר והביא זכר עליו בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת, ואמרו בטעם זה לא תשכב ולא תִשָכֵב חדא היא. ואמנם בא לפי דעתי "לא יהיה קדש" לחזוק, כמו שאמר "לא תנאף" והיא אזהרה לאשת איש כמו שבארנו ואח"כ אמר "ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע" וכגון זה הרבה כמו שבארנו בשרש התשיעי.

והעובר על לאו זה חייב סקילה. ואם לא יסקל, הנה הוא בכרת אם היה מזיד. ואם היה שוגג יקריב חטאת קבועה.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/lo350