ספר המצוות לאו רצב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצות לאו רצב - לא להרוג מחוייב קודם שיעמוד בדין

שהזהירנו מהרוג מחוייבי מיתה כשנראה שכבר עשה חטא שנתחייב עליו הריגה קודם הגיעו לבית דין. אבל נביאהו לבית דין בהכרח ונעיד עליו כעדים לפניהם, ונהיה אנחנו עדים לבית דין והם ישפטו עליו במה שיהיה חייב. והאזהרה שבאה בזה הענין הוא אמרו לא יומת הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט.

ולשון מכילתא יכול יהרגו אותו משהרג או משנאף, תלמוד לומר עד עמדו לפני העדה. ואפילו היה בית דין הגדול הם שראוהו הורג והם כלם עדים, תבא העדות אצל בית דין אחר ואחר ידינוהו. ובמכילתא הרי עדה שראו באחד שהרג את הנפש יכול יהרגוהו, תלמוד לומר עד עמדו לפני העדה, עד שיעמוד אצל בית דין.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/lo292