ספר המצוות לאו קצח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצות לאו קצח - לא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ בפסח


הזהירנו מאכול דברים שיש בהם תערובת חמץ ואע"פ שאינן לחם, כגון המורייס והכותח והשכר והדומה להם. והוא אמרו "כל מחמצת לא תאכלו". לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי.

יכול יהיו חייבין עליהן כרת? תלמוד לומר "כי כל אוכל חמץ ונכרתה". מה חמץ מיוחד שהוא מין חמץ גמור, יצאו אלו שאינן חמץ גמור. ולמה באו? לעבור עליהן בלא תעשה.

וכבר התבאר בפסחים שענין היותם אסורים ומוזהר מאכילתם, לא נתחייב באכילתם מלקות אלא אם היה בהן כזית חמץ בכדי אכילת פרס. אמנם אם היה בהן עירוב חמץ פחות מזה השיעור, אין חייבים על אכילתן מלקות.

הערות[עריכה]

רמב"ן לא הביא מצוה זו במניין המצוות.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/lo198