ספר המצוות לאו מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצות לאו מג - לא להקיף פאת הראש


הזהירנו מהעביר שיער הצדעיים, והוא אמרו יתעלה "לא תקיפו פאת ראשכם(ויקרא יט, כז).

והאזהרה מזה שלא נתדמה לעובדי עבודה זרה, כי כן היו עושין כומרי עבודה זרה, שהיו מגלחין שיער הצדעיים לבד. והיו צריכין שיבארו במסכת יבמות (דף ה.) ואמרו הקפת כל הראש שמה הקפה, כדי שלא יאמר כי תכלית מה שידמה הוא גילוח הצדעיים והניח שאר שערם כמו שיעשו כומרי עבודה זרה. אמנם כשיגלח הכל אין בזה דמיון בהם, הנה הודיענו שאינו מותר לגלח הצדעיים בשום פנים, לא בייחוד ולא עם הראש.

וחייב מלקות על כל פאה מהם, והוא חייב שתיים אם גילח כל ראשו. והראוי שלא נמנה זה שתי מצוות ואף על פי שהוא חייב שתיים, לפי שאין בהם שתי לשונות תחת לאו אחד. כי הוא אילו אמר לא תקיפו פאת ראש מימין ופאת ראש משמאל ומצאנום חייב עליהם שתים, אז היה אפשר לומר שימנו שתי מצות, אמנם בהיותו מלה אחת וענין אחד הנה הוא באמת מצוה אחת. ואף על פי שבא בפירוש שלאו זה כולל חלקים רבים מתחלקים מן הגוף ושהוא חייב על כל אחד ועל כל חלק מהם בייחוד, לא יחייב זה שיהיו מצות רבות.

וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף מכות. ואין הנשים חייבות בה.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/lo43