ספר המצוות לאו קצד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ספר המצוות · לאו · קצד · >>


מצות לאו קצד - לא לאכול ולשתות תקרובת עבודה זרה, ובכלל זה יין נסך

הזהירנו מלשתות יין נסך. וזה לא בא בכתוב נגלה בביאור, אבל אמרו בעבודה זרה (דף כט:) "אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם(דברים לב, לח) מה זבח אסור, אף יין אסור.

ואתה יודע שאסור הוא בהנאה ולוקין עליו כמו שהתפרסם בתלמוד. והראיה על היות יין נסך אסור ואיסורו דאורייתא ושהוא ימנה ממצות לא תעשה, אמרם בעבודה זרה (דף עג:) רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרווייהו כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך דבמינן במשהו ושלא במינן בנותן טעם. וזו ראיה מבוארת שיין נסך מאיסורי תורה.

ובספרי גם כן כשהתבאר תאר התפשט ישראל בשטים לזנות את בנות מואב אמרו והוא היה נכנס והנוד מלא יין אצלה מיין העמונים ועדיין לא נאסר יינן של עכו"ם לישראל אמרה לו רצונך שתשתה וגו'. הנה מאמרם עדיין לא נאסר יין של עכו"ם יש ראיה כי אחר זה נאסר בלא ספק, ואולם אמרו (שבת יז:) כי בכלל י"ח שגזרו שמכללם יין. וגם כן אמרו (עבודה זרה לד.) (שאני) יין נסך [דרבנן הכוונה סתם יינם של נכרים, לא יין נסך] עצמו, אולם יין נסך עצמו הנה הוא אסור מן התורה. וכבר ידעת אמרם (דף ל:) שלשה יינות הם וכו'.

וכבר התבארו משפטי זו בפרקים אחרונים מעבודה זרה.

הערות[עריכה]

רמב"ן לא הביא מצוה זו במניין המצוות.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/lo194