רש"י מנוקד על התורה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רַשִׁ"י מְנֻקָּד עַל הַתּוֹרָה
ספר בראשית ספר שמות ספר ויקרא ספר במדבר ספר דברים
בראשית שמות* ויקרא במדבר דברים
נֹח וארא* צו נשֹא ואתחנן
לך־לך בֹא* שמיני בהעלֹתך עקב
וירא בשלח* תזריע שלח ראה
חיי שרה יתרו* מצֹרע קֹרח שֹפטים
תולדֹת משפטים* אחרי מות חֻקת כי־תצא
ויצא* תרומה* קדֹשים בלק כי־תבוא
וישלח* תצוה* אמֹר פינחס נִצבים
וישב* כי תשא* בהר מטות וילך
מקץ* ויקהל* בחֻקֹתי מסעי האזינו
ויגש* פקודי* וזאת הברכה
ויחי* תּוֹרָה עַל־פִּי הַמְסוֹרָה · תַּרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס

ניווט פרקים[עריכה]

ספר בראשית[עריכה]

א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט* · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ*

ספר שמות[עריכה]

א · ב* · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ*

ספר ויקרא[עריכה]

א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד* · כה · כו* · כז*

ספר במדבר[עריכה]

א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו*

ספר דברים[עריכה]

א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד*

מידע על המהדורה[עריכה]

מהדורה זו של פירוש רש"י מנוקד על התורה מבוססת על הרש"י המנוקד שיצא לאור בתוך חומש זילברמן.‏[1]

נוסח רש"י[עריכה]

מהדורת זילברמן עצמה מבוססת על מהדורת ברלינר, תוך כדי תיקונים קלים (שהבולט מביניהם הוא השמטת הביטויים המיותרים בסוגריים שמופיעים בכפילות במהדורת ברלינר). מתוך בדיקת המהדורה נראה שהרב זילברמן השקיע מאמץ בהכנתו של נוסח רש"י מתוך ידע ומומחיות, וכן לגבי פיסוקו וניקודו. אבל למרות מאמציו יש לא מעט מקומות שבהם הנוסח המודפס תמוה (וכן לגבי ניקודו).

במהדורתנו שמרנו בדרך כלל על נוסחו של זילברמן, ואפילו לגבי זוטות כגון כתיב מלא או חסר פשוט העתקנו את מהדורתו (חוץ מכתיב מלא לפני אות דגושה שאז הקלדנו בכתיב חסר). אבל כאשר הנוסח נראה תמוה תיקנו אותו (ותיעדנו את התיקון בדפי עריכה).

לפעמים הבאנו גם תוספות לנוסח רש"י שאינן נמצאות במהדורת זילברמן (ראו בסעיף הבא).

תוספות בנוסח רש"י[עריכה]

מהדורות ברלינר וזילברמן מצמצמות בהבאת תוספות בתוך פירוש רש"י על התורה. ידוע שמקורן של חלק מהתוספות הללו בבית מדרשו של רש"י, מתלמידיו הקרובים ואפילו מרש"י עצמו.

במהדורה מנוקדת זו הבאנו חלק מהתוספות המוכרות (המופיעות בדפוסים הרגילים של המקראות הגדולות). הבאנו אותם בסוגריים מרובעים כאשר הם לא מופיעים במהדורת זילברמן.‏[2]

בחירת התוספות במהדורתנו לא נעשתה מתוך שיטה עקבית אלא משיקולים לימודיים: בדרך כלל הבאנו תוספת שיש בה ערך לימודי נוסף ושאינה מפריעה יותר מדי לעצם הקריאה והלימוד בפירוש רש"י. לעתים עשינו שינויים קלים במיקומה של התוספת כדי שהיא לא תפריע לרצף של הפירוש (ראו לדוגמה רש"י על בראשית א,לא).

למאגר מידע על התוספות בפירוש רש"י ועל מקורן ומקומן בכתבי־היד ובדפוסים הראשונים, ראו כאן.

הניקוד[עריכה]

הניקוד בפירוש רש"י מבוסס על הניקוד במהדורת זילברמן. ניקוד זה נעשה ע"י מומחה מתוך ידע והשקעה, והוא טוב מאוד ברוב המקומות. אמנם לעתים נפלו בה תקלדות מובהקות, ולפעמים עצם הניקוד אינו ברור כלל במהדורות הצילום ואף לא במהדורה המקורית (שבה התווים בהירים יותר). יש מקומות שבהם הניקוד של זילברמן נראה משונה, וניתן לשאול אם התוצאה הסופית שיצאה בדפוס הייתה ברצונו של זילברמן עצמו או מעשה ידם של המדפיסים.

אבל התופעה הכי נפוצה שצריך לשים לב אליה נמצאת במקומות רבים שבהם הניקוד תלוי בשיקול הדעת ובטעם. לדוגמה לגבי יידוע: האם לנקד "בַּמִּדְבָּרוֹת" או "בְּמִדְבָּרוֹת" בהקשרים שאינם ברורים לגמרי (זילברמן בדרך כלל מנקד ללא יידוע)? או האם לנקד "לְךָ" או "לָךְ"? וגם: זילברמן בדרך כלל מנקד "לְכַךְ" במקום "לְכָךְ". בדוגמאות הללו וברבים כמותן שינינו את ניקודו של זילברמן בלי להעיר על כך, אם וכאשר נראה לנו שניקוד אחר יותר מתאים להקשר או יותר טבעי לקורא.

עוד זוטות:

  1. פיתחנו את ראשי התיבות במהדורת זילברמן, והוספנו בהם ניקוד (וכן השלמנו מספרים במלים שלמות ומנוקדות לאותיות הבאות במקום מספרים).
  2. במהדורת זילברמן הדיבורים ברש"י המובאים מהפסוק אינם מנוקדים, וזהו סימן ההיכר שלהם. במהדורתנו הם מנוקדים, ואילו סימן ההיכר שלהם הוא עיצוב אוטומטי של הדגשה (מתוך תבנית).
  3. בניקודו של זילברמן יש הקפדה עקבית (בדרך כלל) על אותיות בג"ד כפ"ת רפות בתחילת תיבה לאחר תנועה שאין הפסק ביניהן, ולרוב שמרנו על ההקפדה הזו.
  4. בציטוטים מתוך פסוקים, ניקודו של הציטוט יהיה כמו בפסוק, ולא לפי אותיות היחס הקודמות לציטוט, כגון בדברי רש"י על בראשית מא,מה: וְאֵין לְ"פַּעְנֵחַ" דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא (פ"א דגושה).

הפיסוק[עריכה]

גם הפיסוק בפירוש רש"י מבוסס ביסודו על מהדורת זילברמן, אמנם עשינו בו שינויים רבים ובולטים כדי שהוא יעזור כמה שיותר להבנתו של הלומד. המון תשומת לב הושקעה בפיסוק כדי להפוך אותו לכלי היעיל ביותר שאפשר לו להיות, על מנת להבהיר את דברי רש"י.

חלוקה לפסקאות[עריכה]

בפירושים הארוכים של רש"י, כגון אלה שעוסקים בכרונולוגיה, הוספנו חלוקה לפסקאות אפילו בתוך דיבור אחד כדי להקל על הלומד.

השלמות והתאמות קלות בדברי רש"י[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  1. הביטוי "וְגוֹמֵר":
  2. השלמת ציטוטי פסוקים: השלמת ציטוטים של פסוקים (לדוגמה בראשית ב,ח; כד,ז;)
  3. השלמת ציטוטים מדברי חז"ל: (כגון בפרשת בהר)
  4. תרגום עברי לארמית בדברי חז"ל: תרגום עברי למלים וביטויים בארמית (הבאים בדרך כלל בתוך ציטוטים של דברי חז"ל). מרכיב זה בוצע עד עכשיו רק באופן חלקי, ולא לכל הארמית בדברי רש"י.
  5. השלמת ציטוטים קטועים מדברי חז"ל: השלמת הפניות למאמרי חז"ל, כאשר רש"י מפנה במפורש למדרש או לתלמוד אבל אינו מביא את הדברים כלל, או שאינו מביא אותם בשלמותם (כגון שהוא מצטט את תחילת המאמר ואז כותב "וְגוֹמֵר"). השלמת הפניה כזו תבוא בתוך הערה, שבה מובא המאמר השלם כלשונו.
  6. הבאת דברי תרגום אונקלוס: כאשר רש"י מפנה לתרגום אונקלוס במפורש, או מרמז אליו שלא במפורש, אך אינו מביא את לשונו, אז שילבנו בתוך דברי רש"י את הציטוט המתאים מהתרגום. את נוסח התרגום הבאנו כמעט תמיד לפי גירסתו וניקודו של התאג', חוץ ממקומות נדירים שבהם נראה שרש"י התכוון לגירסה אחרת באונקלוס ויש משמעות בהבדל. לאחר ציטוט מן מהתרגום שאינו מיוחס במפורש לתרגום (שלא כתוב לפניו "כתרגומו" וכדומה) הוספנו בסוגריים "אונקלוס".‏[3] לאחר פירוש ברש"י בעברית המבוסס ישירות על התרגום אך אינו מציין את זה, כתבנו בסוגריים "לפי התרגום" ואחריו הבאנו את הציטוט המתאים מהתרגום.‏[4] לעתים רחוקות הרחבנו במעט את הציטוט של רש"י מן התרגום כדי שיכיל את הרעיון במלואו, ואת השינוי תיעדנו בתיעוד הנוסח.‏[5]
  7. מילות ביאור טכניים: לעתים רחוקות הוספנו מילות ביאור טכניים בסוגריים (כגון למונחים דקדוקיים ברש"י על בראשית מא,לה).

קישורים ישירים למקורות בגוף פירוש רש"י[עריכה]

שילבנו הפניות למקורותיו של רש"י במקרא ובספרות חז"ל בסוגריים, תוך כדי הוספת קישורים ישירים למקורות עצמם עד כמה שאפשר.‏[6]

בדרך כלל ציינו הפניות רק לתלמוד הבבלי ולמדרש העיקרי שרש"י משתמש בו באותו ספר (כגון בראשית רבה בספר בראשית או ספרא בספר ויקרא). אם וכאשר רש"י מזכיר מדרש אחר במפורש (כגון מדרש תנחומא או סדר עולם) אז הוספנו הפניה גם אליו. בקביעת ההפניות לדברי חז"ל נעזרנו בשלב זה (באופן חלקי בלבד) בהפניות הנמצאות במהדורת שעוועל (מוסד הרב קוק תשמ"ג), ולעתים אף בדקנו מחדש את הפניותיו.‏[7]

לעזי רש"י[עריכה]

שילבנו במהדורה זו את המידע המלא על הלעזים בפירוש רש"י מתוך אוצר לעזי רש"י לר' משה קטן ז"ל.‏[8]

המידע על לעזי רש"י כולל חמישה מרכיבים:

  1. תעתיק של הלעז באותיות עבריות, מדוייק ע"פ כתבי־יד.
  2. תעתיק של הלעז באותיות לטיניות (דהיינו מקור המילה בצרפתית העתיקה).
  3. תרגום של הלעז לעברית מודרנית.
  4. המספר של הלעז בתוך המערכת השלמה של הלעזים שבנה משה קטן לכל הלעזים ברש"י על המקרא ועל הש"ס (הלעזים על התורה מתחילים במספר 3001).
  5. הערה על הלעז, או על השימוש שעשה בו רש"י, מאת משה קטן. רק בחלק מהלעזים יש הערה כזו.‏[9]

המרכיב הראשון, דהיינו התעתיק של הלעז באותיות עבריות (כפי שכתב אותו רש"י) מופיע בתוך רצף הפירוש, כרגיל בכל המהדורות של פירוש רש"י. אבל כאשר מעבירים את העכבר מעל מילה רואים גם מידע נוסף שצץ בחלון מיוחד. מידע זה כולל את התעתיק של הלעז באותיות לטיניות, ואח"כ סימן שווה (=), ואח"כ את התרגום של הלעז לעברית מודרנית (בפונט מודגש). אם יש הערה על הלעז אז גם הוא יופיע בחלון הצץ.‏[10]

ברמה הטכנית השתמשנו בתבנית מיוחדת עבור הלעזים ברש"י: תבנית:לעז. תבנית זו יוצרת את החלון הצץ, והיא מבוססת על תבנית:ב (תבנית עושים בה שימוש נפוץ במרחב הביאור בוויקיטקסט) ודומה לה. ע"י השימוש בתבנית:לעז ניתן לתייג את כל הלעזים בפירוש רש"י, וגם לתעד את כל המידע על כל לעז בתוך רצף הטקסט. המשתנים בתבנית הם:

  1. המשתנה הראשון הוא תמיד התעתיק של הלעז באותיות עבריות.
  2. המשתנה השני הוא תמיד התעתיק של הלעז באותיות לטיניות.
  3. משתנה נוסף בשם "תרגום" ("תרגום=") הוא עבור התרגום של הלעז לעברית מודרנית.
  4. משתנה נוסף בשם "מספר" ("מספר=") הוא עבור המספר של הלעז במערכת הלעזים של משה קטן.
  5. משתנה נוסף בשם "הערה" ("הערה=") הוא נוסף עבור אותם לעזים שיש עליהם הערה, והטקסט של המשתנה הוא גוף ההערה עצמה.

פיתוחים עתידיים[עריכה]

מכיוון שמהדורה זו של פירוש רש"י על התורה משוחררת בוויקיטקסט תחת רשיון חופשי, ניתן להשתמש בה בתור בסיס לשיפורים ופיתוחים עתידיים. תמיד יהיה אפשר לשפר אותה ו/או לבסס עליה יצירות נגזרות. בעתיד ניתן לבצע בה מהלכים חשובים כגון:

  1. קביעת נוסח רש"י באופן שיטתי לפי כתבי־היד והדפוסים הראשונים (ובמיוחד לפי כתב־יד לייפציג 1), תוך כדי תיעוד לשינויי הנוסח.
  2. קביעה וסיווג שיטתיים לתוספות בנוסח רש"י.
  3. הרחבת מערכת הקישורים למקורותיו של רש"י בדברי חז"ל, והבאת הקישורים אליהם בגוף הפירוש לפי שיטה עקבית. יש להקפיד על איזון בין מערכת הפניות עשירה למקורותיו של רש"י בדברי חז"ל מצד אחד, לבין הצורך לא להכביד על עצם הקריאה והלימוד בפירוש בגלל ריבוי הבאת מקורות בגוף הפירוש מצד שני.

הערות[עריכה]

  1. ^ זהו חומש בחמישה כרכים שיצאו לאור בלונדון בין השנים תר"ץ-תרצ"ה (1929-1934). בחומש זה יש תורה, תרגום אונקלוס, רש"י (מנוקד באותיות מרובעות), וגם תרגום מלא לאנגלית של התורה ופירוש רש"י בעמודים מקבילים. זהו התרגום הראשון של רש"י לאנגלית, והוא נחשב לתרגום איכותי. התרגום לדברי רש"י משולב בתוך דברי הסבר עשירים, ויש בו גם עיונים נוספים בהערות. את חמשת הכרכים הכין הרב ד"ר אברהם משה זילברמן מברלין. בתרגום לאנגלית הוא נעזר בתרגומו הקודם של אהרן בלשקי מאוסטרליה ובעריכתו של הרב מ. רוזנבוים מלונדון. ואילו את הנוסח המנוקד של רש"י הכין זילברמן בעצמו על בסיס מהדורת ברלינר. למידע נוסף (ומרתק) על החומש ועל התרגום הראשון של רש"י לאנגלית ראו במאמר זה. על המוציאים לאור ראו כאן.
  2. ^ לעתים רחוקות יש תוספות בתוך מהדורת זילברמן עצמה שבאות בסוגריים או בלי סוגריים, וגם אותם הבאנו בסוגריים מרובעים.
  3. ^ ראו לדוגמה את הציטוט מהתרגום ברש"י על בראשית מא,לח.
  4. ^ ראו לדוגמה את הציטוט מהתרגום ברש"י על בראשית מא,לו; מא,מה.
  5. ^ ראו לדוגמה את הציטוט מן התרגום ברש"י על בראשית מא,נו ואת התיעוד לשינוי זה בדף העריכה.
  6. ^ בדרך כלל הציון למקור בחז"ל יופיע בסוגריים בסוף הפירוש לדיבור המסויים, לעומת ציוני הפסוקים שבדרך כלל השתדלנו עד כמה שאפשר שיופיעו לפני הציטוט, ובמיוחד לאחר מילים כגון "שנאמר" או "כגון" (אלא אם כן מובאים כמה פסוקים ברצף ואז ההפניה חייבת להיות אחרי כל אחד מהם). ציון ההפניה לפני הפסוק המובא ברש"י חשוב גם כדי שלא להפסיק את הרצף בין הציטוט עצמו לבין פירושו של רש"י עליו. בנוסף לכל זה השתדלנו שלא להשתמש בהפניות במונח "שם", כי הוא מסיח את דעתו של הלומד שלא תמיד זוכר את ההפנייה הקודמת. לכן ציינו בכל מקום את שמו המלא של הספר.
  7. ^ יש להדגיש שמערכת ציון המקורות בחז"ל לפירוש רש"י המנוקד הוא רק בגדר טיוטה כעת. הוא לא מלא ולא עקבי, ועוד לא נוסחו כללים ברורים ועקביים עבור לגביו. בנוסף לכך, ויתרנו לפעמים על מקורות חשובים ביותר שעדיין אינם נגישים בקלות להפניות בוויקיטקסט (כגון המכילתא על שמות). לכן כל מתנדב שרוצה לתרום להשלמת מערכת ציון ההפניות ע"י קביעת כללים ברורים וניסוחם, ובהוספת הפניות בפועל, מוזמן להצטרף למלאכה.
  8. ^ משפחת קטן הסכימה באדיבותה לשחרר את מפעל חייו של משה קטן ז"ל על לעזי רש"י ברשיון חופשי, ואנחנו מודים לבני המשפחה על כך. שני הכרכים של אוצר לעזי רש"י על המקרא ועל הש"ס, וכן ספר נוסף בעברית בשם החיים בימי רש"י נמצאים בוויקישיתוף בקטגוריה על רש"י. במקומות נדירים יש לעז בתוך אחת מהתוספות לדברי רש"י שאינו מובא באוצר לעזרי רש"י, ובאותם מקרים בודדים השלמנו את המידע על הלעז מתוך יוסף אלחנן גרינברג, ספר לעזי רש"י בתנ"ך (ירושלים תשנ"ב). מדובר על מלים בודדות בלבד, ולכן אנחנו רואים בכך שימוש הוגן.
  9. ^ יצויין שמספר מהדורות מודפסות של רש"י על התורה כבר משתמשות באוצר לעזי רש"י של משה קטן (לדוגמה "דעת מקרא" על התורה וחומש קורן תשע"ה), אבל אין הן מביאות את ההערות על הלעזים אלא רק את התעתיק העברי ואת התרגום לעברית בלבד. ההערות על הלעזים מאירים לעתים קרובות את כוונתו של רש"י בשימושו בלעז, וייתכן שזוהי הפעם הראשונה שמידע זה משולב בתוך מהדורה של רש"י.
  10. ^ המספר של הלעז לא מופיע בחלון הצץ, כי אין בו משמעות עבור הלומד הרגיל, אבל הוא מתועד במקור הטקסט שנמצא בדף העריכה.