רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות/ב

(א) מוֹדַע – קָרוֹב; בֶּן אָחִיו שֶׁל אֱלִימֶלֶךְ הָיָה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֱלִימֶלֶךְ, וְשַׂלְמוֹן אֲבִי בֹּעַז, וּפְלוֹנִי אַלְמוֹנִי הַגּוֹאֵל, וַאֲבִי נָעֳמִי, כֻּלָּם בְּנֵי נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב הָיוּ; וְלֹא הוֹעִילָה לָהֶם זְכוּת אֲבוֹתָם בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ.

(ב) אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה – לְאַחַד מִשְּׂדוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, אַחֲרֵי אַחַד מֵהֶם אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, שֶׁלֹּא יִגְעַר בִּי.
וַאֲלַקְּטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו – אַחַר מִי אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו.

(ג) וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה – מָצִינוּ בְּמִדְרַשׁ רוּת: עַד לָא אֲזַלַת אֲתַת? שֶׁהוּא אוֹמֵר: וַתָּבוֹא, וְאַחַר וַתְּלַקֵּט. אֶלָּא שֶׁהָיְתָה מְסַמֶּנֶת הַדְּרָכִים קֹדֶם שֶׁנִכְנְסָה לַשָּׂדֶה, וְהָלְכָה וּבָאָה וְחָזְרָה לָעִיר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סִמָּנִים וְצִיּוּנִים, שֶׁלֹּא תִּטְעֶה בַּשְּׁבִילִין וְתֵדַע לָשׁוּב.
וַיִּקֶר מִקְרֶהָ – לָבֹא בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְבֹעַז.

(ה) לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת – וְכִי דַרְכּוֹ שֶׁל בֹּעַז לִשְׁאֹל בְּנָשִׁים? אֶלָּא, דִּבְרֵי צְנִיעוּת וְחָכְמָה רָאָה בָּהּ: שְׁתֵּי שִׁבֳּלִים לִקְּטָה, שְׁלֹשָׁה אֵינָהּ לִקְּטָה; וְהָיְתָה מְלַקֶּטֶת עוֹמְדוֹת מְעֻמָּד וְשׁוֹכְבוֹת מְיֻשָּׁב, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁחֶה.

(ו) הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי – הַטַּעַם לְמַעְלָה תַּחַת הַשִּׁי"ן, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָבָר, וְאֵינָהּ לְשׁוֹן פּוֹעֶלֶת.

(ז) וַתֹּאמֶר – בְּלִבָּהּ.
אֲלַקְּטָה נָּא – לֶקֶט הַשִּׁבֳּלִים.
וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים – שִׁכְחָה שֶׁל עֳמָרִים.

(ט) וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים – וְאִם תִּצְמְאִי, אַל תִּכָּלְמִי מִלֶּכֶת וְלִשְׁתּוֹת מִכְּלֵי הַמַּיִם אֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים.

(יג) לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶךָ – אֵינֶנִּי חֲשׁוּבָה כְּאַחַת מִן הַשְּׁפָחוֹת שֶּׁלְּךָ.

(יד) וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ – מִכָּאן שֶׁהַחֹמֶץ יָפֶה לַשָּׁרָב.
וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי – וַיּוֹשֶׁט לָהּ. וְאֵין לוֹ דִמְיוֹן בַּמִּקְרָא, אֶלָּא בִלְשׁוֹן מִשְׁנָה (חגיגה פ"ג מ"א): אֲחוֹרַיִם וְתָוֶךְ וּבֵית הַצְּבִיטָה.

(טז) וְגַם שֹׁל תָּשֹׁלּוּ – שָׁכוֹחַ תִּשְׁכְּחוּ; עֲשׂוּ עַצְמֵיכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם שׁוֹכְחִים. תַּרְגּוּם שֶׁל 'שְׁגָגָה' – 'שָׁלוּתָא'; וְכֵן: "עַל הַשַּׁל" (שמ"ב ו,ז). דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן "כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ" (דברים כח,מ).
צְבָתִים – עֳמָרִים קְטַנִּים. וְיֵשׁ דֻּגְמָתוֹ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: 'מְצָאָן צְבָתִים אוֹ כְּרִיכוֹת' (עירובין פ"י מ"א).

(יט) יְהִי מַכִּירֵךְ בָּרוּךְ – בַּעַל הַשָּׂדֶה, שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן לָךְ פָּנִים לִלְקֹט בְּשָׂדֵהוּ.

(כ) אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים – שֶׁזָּן וּמְפַרְנֵס אֶת הַחַיִּים, וְנִטְפָּל בְּצָרְכֵי הַמֵּתִים.