רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק א[עריכה]

(א) וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים – לִפְנֵי מְלֹךְ מֶלֶךְ שָׁאוּל, שֶׁהָיוּ הַדּוֹרוֹת מִתְפַּרְנְסִים עַל יְדֵי שׁוֹפְטִים. וּבִימֵי אִבְצָן הָיָה, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ב צ"א ע"א): אִבְצָן זֶה בֹּעַז.
וַיֵּלֶךְ אִישׁ – עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה וּפַרְנַס הַדּוֹר; וְיָצָא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ, מִפְּנֵי צָרוּת הָעַיִן, שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ צָרָה בַּעֲנִיִּים הַבָּאִים לְדָחְקוֹ, לְכָךְ נֶעֱנַשׁ.

(ב) אֶפְרָתִים – חֲשׁוּבִים; וְכֵן: "בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי" (שמ"א א,א), אֶבְגִּינוֹס. רְאֵה חֲשִׁיבוּתָם, שֶׁהֲרֵי הִשִּׂיא עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב אֶת בִּתּוֹ לְמַחְלוֹן; דְּאָמַר מָר (סנהדרין ק"ה ע"ב): רוּת בִּתּוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן הָיְתָה. דָּבָר אַחֵר: אֶפְרָתִים, בֵּית לֶחֶם קְרוּיָה אֶפְרָת.

(ג) אִישׁ נָעֳמִי – לָמָּה נֶאֱמַר? מִכָּאן אָמְרוּ (בנהדרין כ"ב ע"ב): אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ. (וְאָמַר אִישׁ נָעֳמִי, כְּלוֹמַר: לְפִי שֶׁהוּא הָיָה אִישׁ נָעֳמִי וְשׁוֹלֵט עָלֶיהָ, וְהִיא טְפֵלָה לוֹ, לָכֵן פָּגְעָה בּוֹ מִדַּת הַדִּין וְלֹא בָּהּ).

(ה) גַם שְׁנֵיהֶם – מַהוּ גַּם? בַּתְּחִלָּה לָקוּ בְּמָמוֹנָם, וּמֵתוּ גְּמַלֵּיהֶם וּמִקְנֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ מֵתוּ גַּם הֵם.

(ז) וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם – לָמָּה נֶאֱמַר? הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב" (פסוק ו); וּמֵהֵיכָן תָּשׁוּב, אִם לֹא תֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה שָׁם? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיְּצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם נִכֶּרֶת וְעוֹשָׂה רֹשֶׁם: פָּנָה זִיוָהּ, פָּנָה הֲדָרָהּ, פָּנָה שִׁבְחָהּ שֶׁל עִיר. וְכֵן: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע" (בראשית כח,י).

(יב) כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ – שֶׁאֶנָּשֵׂא לוֹ וְאוֹלִיד בָּנִים, וְתִנָּשְׂאוּ לָהֶם; שֶׁאֵינָם אֲסוּרִים לָכֶם וְאֵינְכֶם אֲסוּרוֹת לָהֶם מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה לְיָבָם; לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ לְמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן קִדּוּשִׁין בָּהֶן, שֶׁנָּכְרִיּוֹת הָיוּ וְלֹא נִתְגַּיְּרוּ, וְעַכְשָׁיו הֵן בָּאוֹת לְהִתְגַּיֵּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ" (פסוק י) – מֵעַתָּה נִהְיֶה לְעַם אֶחָד.
כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה – כִּי אֲפִלּוּ אָמַר לִי לִבִּי: יֶשׁ לִי תִקְוָה לִנָּשֵׂא עוֹד וְלָלֶדֶת בָּנִים.
גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ – וְיוֹתֵר מִכֵּן, אֲפִלּוּ הָרִיתִי הַלַּיְלָה זְכָרִים.
וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים – אוֹ אֲפִלּוּ כְּבָר יָלַדְתִּי בָנִים.

(יג) הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה – בִּתְמִיָּה? שֶׁמָּא לָהֶם תְּצַפֶּינָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ? לְשׁוֹן "שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו" (תהלים קמו,ה).
תֵּעָגֵנָה – לְשׁוֹן אָסוּר וְכָלוּא, כְּמוֹ: "עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ" (תענית פ"ג מ"ח). וְיֵשׁ פּוֹתְרִין לְשׁוֹן עִגּוּן; וְלֹא יִתָּכֵן, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִנָּקֵד הַנּוּ"ן דָּגֵשׁ, אוֹ לִכְתֹּב שְׁנֵי נוּנִי"ן.
כִּי יָצְאָה בִי יַד ה' – אָמַר רַבִּי לֵוִי: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "יַד ה'", מַכַּת דֶּבֶר הוּא; וּבִנְיַן אָב לְכֻלָּם: "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה" (שמות ט,ג).

(טו) הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ – זֶה טַעְמוֹ לְמַעְלָה תַּחַת הַשִּׁי"ן, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָבַר; "וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" (אסתר ב,יד) – טַעְמוֹ לְמַטָּה בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֹוֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.

(טז) אַל תִּפְגְּעִי בִי – אַל תִּפְצְרִי בִּי.
כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ – מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מ"ז ע"א): גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר – מוֹדִיעִין לוֹ מִקְצַת עֳנָשִׁים, שֶׁאִם בָּא לַחֲזֹר בּוֹ – יַחֲזֹר; שֶׁמִּתּוֹךְ דְּבָרֶיהָ שֶׁל רוּת אַתָּה לָמֵד מַה שֶּׁאָמְרָה לָהּ נָעֳמִי: "אָסוּר לָנוּ לָצֵאת חוּץ לִתְחוּם בְּשַׁבָּת!" אָמְרָה לָהּ: 'בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ'. "אָסוּר לָנוּ לְהִתְיַחֵד נְקֵבָה עִם זָכָר שֶׁאֵינוֹ אִישָׁהּ!" אָמְרָה לָהּ: בַּאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין. "עַמֵּנוּ מֻבְדָּלִים מִשְּׁאָר עַמִּים בְּתַרְיַ"ג מִצְוֹת!" – עַמֵּךְ עַמִּי. "אָסוּר לָנוּ עֲבוֹדָה זָרָה!" – אֱלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. "אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין!" – "בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת" (פסוק יז). "שְׁנֵי קְבָרִים נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין: אֶחָד לְנִסְקָלִין וְנִשְׂרָפִין, וְאֶחָד לְנֶהֱרָגִין וְנֶחְנָקִין!" אָמְרָה לָהּ: וְשָׁם אֶקָּבֵר.

(יז) כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי – כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל לְהָרַע, שֶׁיָּצְאָה בִּי יָדוֹ, לְהָמִית אִישִׁי וְלֵירֵד מִנְּכָסַי, וְכֹה יוֹסִיף, אִם יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ כִּי אִם הַמָּוֶת.

(יח) וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ – מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין מַרְבִּין עָלָיו וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו.

(יט) וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם – אָמַר רַבִּי אַבְהוּ: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִים הַגֵּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! כֵּיוָן שֶׁנָּתְנָה דַעְתָּהּ לְהִתְגַּיֵּר, הִשְׁוָה אוֹתָהּ הַכָּתוּב לְנָעֳמִי.
וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר – נַעֲשֵׂית הוֹמִיָּה כָּל הָעִיר; כֻּלָּם נִתְקַבְּצוּ לִקְבֹּר אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז, שֶׁמֵּתָה בּוֹ בַּיּוֹם.
הֲזֹאת נָעֳמִי – הַהֵ"א נְקוּדָה חֲטָף, מִפְּנֵי שֶׁהִיא בִּתְמִיהַּ: הֲזֹאת נָעֳמִי, שֶׁרְגִילָה לָצֵאת בַּצַּבִּים וּבַפְּרָדִים? חֲזִיתֶם מֶה עָלְתָה לָהּ, עַל אֲשֶׁר יָצָאת לְחוּצָה לָאָרֶץ?

(כא) מְלֵאָה הָלַכְתִּי – בְּעֹשֶׁר וּבָנִים. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהָיְתָה מְעֻבֶּרֶת.
עָנָה בִי – הֵעִיד עָלַי שֶׁהִרְשַׁעְתִּי לְפָנָיו. דָּבָר אַחֵר: עָנָה בִי מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ "וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל" (הושע ה,ה).

(כב) בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים – בִּקְצִירַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

פרק ב[עריכה]

(א) מוֹדַע – קָרוֹב; בֶּן אָחִיו שֶׁל אֱלִימֶלֶךְ הָיָה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֱלִימֶלֶךְ, וְשַׂלְמוֹן אֲבִי בֹּעַז, וּפְלוֹנִי אַלְמוֹנִי הַגּוֹאֵל, וַאֲבִי נָעֳמִי, כֻּלָּם בְּנֵי נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב הָיוּ; וְלֹא הוֹעִילָה לָהֶם זְכוּת אֲבוֹתָם בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ.

(ב) אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה – לְאַחַד מִשְּׂדוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, אַחֲרֵי אַחַד מֵהֶם אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, שֶׁלֹּא יִגְעַר בִּי.
וַאֲלַקְּטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו – אַחַר מִי אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו.

(ג) וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה – מָצִינוּ בְּמִדְרַשׁ רוּת: עַד לָא אֲזַלַת אֲתַת? שֶׁהוּא אוֹמֵר: וַתָּבוֹא, וְאַחַר וַתְּלַקֵּט. אֶלָּא שֶׁהָיְתָה מְסַמֶּנֶת הַדְּרָכִים קֹדֶם שֶׁנִכְנְסָה לַשָּׂדֶה, וְהָלְכָה וּבָאָה וְחָזְרָה לָעִיר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סִמָּנִים וְצִיּוּנִים, שֶׁלֹּא תִּטְעֶה בַּשְּׁבִילִין וְתֵדַע לָשׁוּב.
וַיִּקֶר מִקְרֶהָ – לָבֹא בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְבֹעַז.

(ה) לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת – וְכִי דַרְכּוֹ שֶׁל בֹּעַז לִשְׁאֹל בְּנָשִׁים? אֶלָּא, דִּבְרֵי צְנִיעוּת וְחָכְמָה רָאָה בָּהּ: שְׁתֵּי שִׁבֳּלִים לִקְּטָה, שְׁלֹשָׁה אֵינָהּ לִקְּטָה; וְהָיְתָה מְלַקֶּטֶת עוֹמְדוֹת מְעֻמָּד וְשׁוֹכְבוֹת מְיֻשָּׁב, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁחֶה.

(ו) הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי – הַטַּעַם לְמַעְלָה תַּחַת הַשִּׁי"ן, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָבָר, וְאֵינָהּ לְשׁוֹן פּוֹעֶלֶת.

(ז) וַתֹּאמֶר – בְּלִבָּהּ.
אֲלַקְּטָה נָּא – לֶקֶט הַשִּׁבֳּלִים.
וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים – שִׁכְחָה שֶׁל עֳמָרִים.

(ט) וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים – וְאִם תִּצְמְאִי, אַל תִּכָּלְמִי מִלֶּכֶת וְלִשְׁתּוֹת מִכְּלֵי הַמַּיִם אֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים.

(יג) לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶךָ – אֵינֶנִּי חֲשׁוּבָה כְּאַחַת מִן הַשְּׁפָחוֹת שֶּׁלְּךָ.

(יד) וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ – מִכָּאן שֶׁהַחֹמֶץ יָפֶה לַשָּׁרָב.
וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי – וַיּוֹשֶׁט לָהּ. וְאֵין לוֹ דִמְיוֹן בַּמִּקְרָא, אֶלָּא בִלְשׁוֹן מִשְׁנָה (חגיגה פ"ג מ"א): אֲחוֹרַיִם וְתָוֶךְ וּבֵית הַצְּבִיטָה.

(טז) וְגַם שֹׁל תָּשֹׁלּוּ – שָׁכוֹחַ תִּשְׁכְּחוּ; עֲשׂוּ עַצְמֵיכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם שׁוֹכְחִים. תַּרְגּוּם שֶׁל 'שְׁגָגָה' – 'שָׁלוּתָא'; וְכֵן: "עַל הַשַּׁל" (שמ"ב ו,ז). דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן "כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ" (דברים כח,מ).
צְבָתִים – עֳמָרִים קְטַנִּים. וְיֵשׁ דֻּגְמָתוֹ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: 'מְצָאָן צְבָתִים אוֹ כְּרִיכוֹת' (עירובין פ"י מ"א).

(יט) יְהִי מַכִּירֵךְ בָּרוּךְ – בַּעַל הַשָּׂדֶה, שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן לָךְ פָּנִים לִלְקֹט בְּשָׂדֵהוּ.

(כ) אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים – שֶׁזָּן וּמְפַרְנֵס אֶת הַחַיִּים, וְנִטְפָּל בְּצָרְכֵי הַמֵּתִים.

פרק ג[עריכה]

(ב) מֹדַעְתָּנוּ – קְרוֹבֵנוּ.
הִנֵּה הוּא זֹרֶה – הַמּוֹץ; וני"ר [waner = לזרות] בְּלַעַז.
הַלָּיְלָה – שֶׁהָיָה הַדּוֹר פָּרוּץ בִּגְנֵבָה וְגָזֵל, וְהָיָה יָשֵׁן בְּגָרְנוֹ לִשְׁמֹר גָּרְנוֹ.

(ג) וְרָחַצְתְּ – מִטִּנּוּף עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּךְ.
וָסַכְתְּ – אֵלּוּ מִצְוֹת.
וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ – בְּגָדִים שֶׁל שַׁבָּת.
וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן – 'וְיָרַדְתִּי' כְּתִיב; זְכוּתִי תֵּרֵד עִמָּךְ.
אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ – לְבֹעַז.

(ו) וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן וַתַּעַשׂ – הִיא אָמְרָה לָהּ: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלוֹתַיִךְ עָלַיִךְ" רות ג,ג, וְאַחַר כָּךְ "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן" (שם); וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵן, אֶלָּא אָמְרָה: אִם אֵרֵד כְּשֶׁאֲנִי מְקֻשֶּׁטֶת, הַפּוֹגֵעַ בִּי וְהָרוֹאֶה אוֹתִי יֹאמַר שֶׁאֲנִי זוֹנָה. לְפִיכָךְ יָרְדָה בִּתְחִלָּה הַגֹּרֶן, וְאַחַר כָּךְ קִשְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ כַּאֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ.

(ז) וַיִּיטַב לִבּוֹ – עָסַק בַּתּוֹרָה.
וַתָּבֹא בַלָּט – בְּנַחַת.

(ח) וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ – כְּסָבוּר שֵׁד הוּא, וּבִקֵּשׁ לִזְעֹק, וְהִיא אֲחָזַתּוּ וּלְפָפַתּוּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ.
וַיִּלָּפֵת – וַיֵּאָחֵז, כְּמוֹ: "וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן" (שופטים טז,כט).
וְהִנֵּה אִשָּׁה – נָתַן יָדוֹ עַל רֹאשָׁהּ וְהִכִּיר שֶׁהִיא אִשָּׁה.

(ט) וּפְָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ – כְּנַף בִּגְדְּךָ לְכַסּוֹתִי בְּטַלִּיתְךָ. וְהוּא לְשׁוֹן נִשּׂוּאִין.
כִּי גֹאֵל אָתָּה – לִגְאֹל נַחֲלַת אִישִׁי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל" וְגוֹמֵר (ויקרא כה,כה). וַחֲמוֹתִי וַאֲנִי צְרִיכוֹת לִמְכֹּר נַחֲלָתֵנוּ, וְעַתָּה עָלֶיךָ לִקְנוֹת. קְנֵה גַּם אוֹתִי עִמָּהּ, שֶׁיִּזָּכֵר שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ; כְּשֶׁאָבֹא עַל הַשָּׂדֶה, יֹאמְרוּ: "זֹאת אֵשֶׁת מַחְלוֹן".

(י) מִן הָרִאשׁוֹן – אֲשֶׁר עָשִׂית עִם חֲמוֹתֵךְ.

(יב) וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי – אִם כְּתִיב וְלֹא קְרִי, כְּלוֹמַר, מַשְׁמַע סָפֵק; וַדַּאי יֵשׁ גּוֹאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי. [סְפָרִים אַחֵרִים: כִּי אִם – מַשְׁמַע סָפֵק, וְהוּא וַדַּאי.] אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שַׂלְמוֹן וֶאֱלִימֶלֶךְ וְטוֹב, אַחִים הָיוּ; וּמַהוּ אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ? לְעוֹלָם קוֹרֵא אָדָם אֶת דּוֹדוֹ אָחִיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (בראשית יד,יד); וַהֲלֹא אַבְרָהָם דּוֹדוֹ הָיָה! כָּךְ הָיָה בֹּעַז לֶאֱלִימֶלֶךְ בֶּן אָחִיו, קְרוֹבוֹ שֶׁל מַחְלוֹן; אֲבָל טוֹב הָיָה קָרוֹב יוֹתֵר.
קָרוֹב מִמֶּנִּי – שֶׁהוּא אָח, וַאֲנִי בֶּן אָח.

(יג) לִינִי הַלַּיְלָה – לִינִי בְּלֹא אִישׁ.
חַי ה' – אָמְרָה לוֹ: בִּדְבָרִים אַתָּה מוֹצִיאֵנִי? קָפַץ וְנִשְׁבַּע לָהּ שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיאָהּ בִּדְבָרִים. וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: לְיִצְרוֹ נִשְׁבַּע, שֶׁהָיָה יִצְרוֹ מְקַטְרְגוֹ: "אַתָּה פָּנוּי וְהִיא פְּנוּיָה, בֹּא עָלֶיהָ"; וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ אֶלָּא עַל יְדֵי נִשּׂוּאִין.

(יד) וַיֹּאמֶר אַל יִוָּדַע – מוּסָב עַל וַתָּקָם בְּטֶרֶם יַכִּיר; הוּא זֵרְזָהּ לָקוּם, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: אֵין כְּבוֹדִי שֶׁיִּוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן.

(טו) שֵׁשׁ שְׂעֹרִים – אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֵׁשׁ סְאִין, שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לָשֵׂאת כְּמַשּׂאוֹי זֶה, אֶלָּא שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים מַמָּשׁ. וְרָמַז לָהּ שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנָּה בֵּן שֶׁמִּתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת: "רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'" (ישעיהו יא,ב).

(יח) כִּי אִם כִּלָּה – הָאִישׁ אֶת הַדָּבָר הַיּוֹם.

פרק ד[עריכה]

(א) פְּלֹנִי אַלְמֹנִי – וְלֹא נִכְתַּב שְׁמוֹ, לְפִי שֶׁלֹּא אָבָה לִגְאֹל.
פְּלֹנִי אַלְמֹנִי – מְתֻרְגָּם בַּנְּבִיאִים (שמ"א כא,ג) "כַּסִּי וּטְמִיר".
פְּלֹנִי – מְכֻסֶּה וְנֶעְלָם, לְשׁוֹן "כִּי יִפָּלֵא" (דברים יז,ח); "הֲיִפָּלֵא מֵהַ' דָּבָר".
אַלְמֹנִי – אַלְמוֹן מִבְּלִי שֵׁם. [סְפָרִים אֲחֵרִים: אַלְמֹנִי – שֶׁהָיָה אַלְמָן מִדִּבְרֵי תּוֹרָה. שֶׁהָיָה לוֹ לִדְרֹשׁ: "עַמּוֹנִי" (דברים כג,ד) –וְלֹא עַמּוֹנִית, מוֹאָבִי – וְלֹא מוֹאָבִית; וְהוּא אָמַר: "פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי" (פסוק ו)].

(ד) וְאֵדְעָה כִּי אֵין זוּלָתְךָ – קָרוֹב לִגְאֹל.

(ה) וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה – אַתָּה צָרִיךְ לִקְנוֹת; וְהִיא אֵינָהּ מִתְרַצָּה אֶלָּא אִם כֵּן תִּשָּׂאֶנָּה.

(ו) פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי – זַרְעִי, כְּמוֹ "נַחֲלַת ה' בָּנִים" (תהלים קכז,ג); לָתֵת פְּגָם בְּזַרְעִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי" (דברים כג,ד). וְטָעָה בְּ"עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית".

(ז) עַל הַגְּאוּלָּה – זוֹ מְכִירָה.
תְּמוּרָה – זוֹ חֲלִיפִין.
שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ – זֶהוּ קִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ קוֹנִין בְּסוּדָר בִּמְקוֹם נַעַל. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נֶחְלְקוּ בַּדָּבָר, מִי נָתַן לְמִי; יֵשׁ אוֹמְרִים: קוֹנִין בְּכֶלְיוֹ שֶׁל קוֹנֶה, וּבֹעַז נָתַן לַגּוֹאֵל; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: קוֹנִין בְּכֶלְיוֹ שֶׁל מַקְנֶה, וְגוֹאֵל נָתַן לְבֹעַז.
וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל – מִשְׁפַּט הָעֵדוּת.

(י) לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ – מִתּוֹךְ שֶׁאִשְׁתּוֹ יוֹצְאָה וּבָאָה בַּנַּחֲלָה וּמַכְנֶסֶת וּמוֹצִיאָה, אוֹמְרִים: "זֹאת הָיְתָה אֵשֶׁת מַחְלוֹן", וּשְׁמוֹ נִזְכָּר עָלֶיהָ.

(יא) כְּרָחֵל וּכְלֵאָה – אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה וּמִבְּנֵי לֵאָה, מוֹדִים הֵם עַל רָחֵל שֶׁהָיְתָה עִקָּרָהּ שֶׁל בַּיִת, וְהִקְדִּימוּ רָחֵל לְלֵאָה.
וּקְרָא שֵׁם – כְּלוֹמַר, יִגְדַּל שִׁמְךָ.

(יב) כְּבֵית פֶּרֶץ – שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ.

(יח) וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ – לְפִי שֶׁיִּחֵס אֶת דָּוִד עַל שְׁמָהּ שֶׁל רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, חָזַר וְיִחֲסוֹ עַל שֵׁם יְהוּדָה.


רש"י מנוקד על חמש מגילות[עריכה]

רש"י מנוקד על חמש מגילות מבוסס על מהדורת "מצודת אברהם", מאת הרב אברהם דייויס והרב יעקב פופקו (לייקווד, תשס"א). באתר ספריא הכינו באדיבותם מהדורה דיגיטלית על פי מהדורה זו, ובעלי זכויות היוצרים אישרו להם לשחרר אותה ברשיון CC-BY. חוץ מזה עדכנו בה את הפיסוק, תיקנו לעתים אף את הניקוד, פיתחנו ראשי תיבות, הוספנו הסברים ללעזים, והוספנו מראה מקומות למקורות רש"י בסוגריים.

הערות[עריכה]