קטגוריה:רות ב ה
נוסח המקרא
ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת
וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת.
וַיֹּ֤אמֶר בֹּ֙עַז֙ לְנַֽעֲר֔וֹ הַנִּצָּ֖ב עַל־הַקּוֹצְרִ֑ים לְמִ֖י הַנַּעֲרָ֥ה הַזֹּֽאת׃
וַ/יֹּ֤אמֶר בֹּ֙עַז֙ לְ/נַעֲר֔/וֹ הַ/נִּצָּ֖ב עַל־הַ/קּֽוֹצְרִ֑ים לְ/מִ֖י הַ/נַּעֲרָ֥ה הַ/זֹּֽאת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
רש"י
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ב ה.
לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת
וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים
הקציר בחרמשים היא עבודה מסוכנת ביותר. ניהול הקציר היא עבודה אחראית. מנהל העבודה מקפיד על מיקום העובדים בצורה מסודרת ובטוחה, ומנהל את תנופת החרמשים בקצב אחיד ומדויק. סביר שיש מוזיקה או מקור רעש אחר כדי לסנכרן את העובדים.
כאשר בועז הגיע המנהל הורה לכולם לעצור. בועז ברך את הקוצרים והם ברכו אותו (ביאור:רות ב ד). בועז סקר את העובדים וזיהה נערה אחת שהוא לא מכיר. אפילו אם הוא הכיר אותה וידע אודותיה, הוא היה חייב להציג כאילו שהוא לא מכיר אותה.
לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת
שאלה דומה שאל עשו את יעקב: "מִי אֵלֶּה לָּךְ" (ביאור:בראשית לג ה), כאילו שגם הנשים והילדים הם מנחה עבורו לאחר חמשת העדרים, הן קשה להאמין שיעקב ישאיר את משפחתו באמצע המערכה. בצורה זאת יעקב היה חייב להכיר במשפחתו בפומבי, ולמנוע מעשו לחשוב את מי מהם הוא רוצה לקחת לעצמו.
בועז זיהה שרות היא לא עובדת שלו. מעניין שהוא הכיר את כל שאר הנערות שהיו אוספות ומערמות את השיבולים. סביר שרות נראתה שונה מהנערות העובדות, וייתכן שהלכה לבד מאחורי הנערות, כפי שהעניים היו מלקטים בשדה אחרי הקוצרים. סביר שהיא החזיקה את עצמה כבת למשפחת אלימלך מבית לחם יהודה. סביר שגם היא עצרה מעבודתה והזדקפה לכבוד האדון שהיא היתה מעונינת למצוא חן בעייניו, כדבריה לנעמי (ביאור:רות ב ב).
לפי החוק בועז היה חייב להרשות לעניים וגרים ללקט אחרי הקוצרים. סביר שמנהל העבודה פעל לפי החוק והרשה לעניים ללקט בצורה מסודרת בלי להפריע לעבודה. ייתכן שלא היו עניים נוספים שליקטו.
רש"י התפלא שבועז מתענין בבחורה חדשה. האם תמיד זה היה הרגלו?
ניתן לראות שבועז היה קפדן ודייקן. הוא היה חייב לדעת מה קורה בשדה שלו לפרטי פרטים, או שהוא בא במיוחד ביום הזה כי נעמי אמרה לו שרות שלה הלכה לשדה ללקט, הן בשאר ימי הקציר הוא לא שב לבקר אותה, אבל ריגל אחריה לדעת אם היא יוצאת "אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים, אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר" (ביאור:רות ג י).
של מי הנערה?
רות היתה אשתו של מחלון שמת ללא ילדים. למעשה היא לא של אף אחד.
- לפי חוקי חמורבי היא רשאית להחזיק בנדוניה שקיבלה מאביה, ורשאית לבחור בעל כרצונה.
- אם היא רוצה להחזיק ברכוש בעלה, למען בניה, אז היא צריכה למצוא גואל ממשפחת אלימלך שייבם אותה.
- אם היא אומצה כבתה של נעמי (למרות שאלימלך לא הכיר בה לפני מותו), אז היא כפופה לחוק שחוקק משה לבנות צלופחד, והיא צריכה להתחתן עם אדם משבט יהודה.
- אם היא אמתה של נעמי, נעמי יכולה להתחתן עם גואל, ולתת לגואל את אמתה כדי להבנות ממנה כפי ששרי חשבה לעשות עם הגר, ורחל עשתה עם בלהה (ביאור:בראשית ל ג).
רצון כמוס
בועז שאל: "לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת", כלומר רכוש של מי המשרתת הזאת. השאלה מגלה רצון כמוס לקחת אותה לרשותו. היא כבר מצאה חן בעייניו, והוא רוצה לוודא אם מי הוא צריך לדבר עליה.
סביר שבועז לא הצביע עליה באצבע, ואולי אפילו לא הפנה את ראשו לקראתה כדי שלא ידעו שהוא מדבר עליה, אולם מנהל העבודה מיד ידע במי מדובר. בועז רצה לדעת האם הזרה היא ענייה או גרה, אחרת היא גנבת, והיא או אדונה חייבים לשלם עבור הלקט שלה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "רות ב ה"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.