רש"י על רות ב

פסוק א

מודע – קרוב בן אחיו של אלימלך היה. אמרו רבותינו ז"ל: "אלימלך ושלמון אבי בועז ופלוני אלמוני הגואל ואבי נעמי כולם בני נחשון בן עמינדב היו, ולא הועילו להם זכות אבותם בצאתם מהארץ לחוצה לארץ".

פסוק ב

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"אלכה נא השדה" - לאחד משדות אנשי העיר אחרי אחד מהם אשר אמצא חן בעיניו שלא יגער בי "ואלקטה שבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו" - אחר מי אשר אמצא חן בעיניו

פסוק ג

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"ותבא ותלקט בשדה" - מצינו במדרש רות עד לא אזלת אתת שהוא אומר ותבא ואחר ותלקט אלא שהיתה מסמנת הדרכים קודם שנכנסה לשדה והלכה ובאה וחזרה לעיר כדי לעשות סימנים וציונים שלא תטעה בשבילין ותדע לשוב "ויקר מקרה" - לבא בחלקת השדה אשר לבועז

פסוק ה

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"למי הנערה הזאת" - וכי דרכו של בועז לשאול בנשים אלא דברי צניעות וחכמה ראה בה שתי שבלים לקטה שלשה אינה לקטה והיתה מלקטת עומדות מעומד ושוכבות מיושב כדי שלא תשחה

פסוק ו

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

השבה עם נעמי – הטעם למעלה, תחת השי"ן, לפי שהוא לשון עבר ואינה לשון פועלת.

פסוק ז

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

ותאמר – בליבה.

אלקטה נא – לקט השבלים.

ואספתי בעמרים – שכחה של עומרים.

פסוק ט

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"וצמית והלכת אל הכלים" - ואם תצמאי אל תכלמי מלכת ולשתות מכלי המים אשר ישאבון הנערים

פסוק יג

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

לא אהיה כאחת שפחתך – איני חשובה כאחת מן השפחות שלך.

פסוק יד

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"וטבלת פתך בחומץ" - מכאן שהחומץ יפה לשרב "ויצבט לה קלי" - ויושט לה ואין לו דמיון במקרא אלא בלשון משנה אחוריים ותוך ובית הצביטה

פסוק טז

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

וגם של תשלו – שכח תשכחו. עשו עצמכם כאילו אתם שוכחים. תרגום – כל שגגה שלותא, וכן על השל. דבר אחר: לשון – כי ישל זיתך. צבתים – עמרים קטנים. יש דוגמתו בלשון המשנה: מצאן צבתים או כריכות.

פסוק יט

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

יהי מכירך ברוך – בעל השדה שנשא ונתן לך פנים ללקט בשדהו.

פסוק כ

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

את החיים ואת המתים – שזן ומפרנס את החיים ונטפל בצורכי המתים.

<< · רש"י על רות · ב · >>