רש"י על רות ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על רות · ב · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מודע – קרוב בן אחיו של אלימלך היה. אמרו רבותינו ז"ל: "אלימלך ושלמון אבי בועז ופלוני אלמוני הגואל ואבי נעמי כולם בני נחשון בן עמינדב היו, ולא הועילו להם זכות אבותם בצאתם מהארץ לחוצה לארץ".

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלכה נא השדה" - לאחד משדות אנשי העיר אחרי אחד מהם אשר אמצא חן בעיניו שלא יגער בי

"ואלקטה שבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו" - אחר מי אשר אמצא חן בעיניו

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותבא ותלקט בשדה" - מצינו במדרש רות עד לא אזלת אתת שהוא אומר ותבא ואחר ותלקט אלא שהיתה מסמנת הדרכים קודם שנכנסה לשדה והלכה ובאה וחזרה לעיר כדי לעשות סימנים וציונים שלא תטעה בשבילין ותדע לשוב

"ויקר מקרה" - לבא בחלקת השדה אשר לבועז

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למי הנערה הזאת" - וכי דרכו של בועז לשאול בנשים אלא דברי צניעות וחכמה ראה בה שתי שבלים לקטה שלשה אינה לקטה והיתה מלקטת עומדות מעומד ושוכבות מיושב כדי שלא תשחה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

השבה עם נעמי – הטעם למעלה, תחת השי"ן, לפי שהוא לשון עבר ואינה לשון פועלת.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותאמר – בליבה.

אלקטה נא – לקט השבלים.

ואספתי בעמרים – שכחה של עומרים.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וצמית והלכת אל הכלים" - ואם תצמאי אל תכלמי מלכת ולשתות מכלי המים אשר ישאבון הנערים

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא אהיה כאחת שפחתך – איני חשובה כאחת מן השפחות שלך.

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטבלת פתך בחומץ" - מכאן שהחומץ יפה לשרב

"ויצבט לה קלי" - ויושט לה ואין לו דמיון במקרא אלא בלשון משנה אחוריים ותוך ובית הצביטה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

וגם של תשלו – שכח תשכחו. עשו עצמכם כאילו אתם שוכחים. תרגום – כל שגגה שלותא, וכן על השל. דבר אחר: לשון – כי ישל זיתך.

צבתים – עמרים קטנים. יש דוגמתו בלשון המשנה: מצאן צבתים או כריכות.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

יהי מכירך ברוך – בעל השדה שנשא ונתן לך פנים ללקט בשדהו.

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

את החיים ואת המתים – שזן ומפרנס את החיים ונטפל בצורכי המתים.