קטגוריה:רות א יב
שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
שֹׁ֤בְנָה בְנֹתַי֙ לֵ֔כְןָ כִּ֥י זָקַ֖נְתִּי מִהְי֣וֹת לְאִ֑ישׁ כִּ֤י אָמַ֙רְתִּי֙ יֶשׁ־לִ֣י תִקְוָ֔ה גַּ֣ם הָיִ֤יתִי הַלַּ֙יְלָה֙ לְאִ֔ישׁ וְגַ֖ם יָלַ֥דְתִּי בָנִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
שֹׁ֤בְנָה בְנֹתַ/י֙ לֵ֔כְןָ כִּ֥י זָקַ֖נְתִּי מִ/הְי֣וֹת לְ/אִ֑ישׁ כִּ֤י אָמַ֙רְתִּי֙ יֶשׁ־לִ֣/י תִקְוָ֔ה גַּ֣ם הָיִ֤יתִי הַ/לַּ֙יְלָה֙ לְ/אִ֔ישׁ וְ/גַ֖ם יָלַ֥דְתִּי בָנִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום (כל הפרק)
רש"י
"כי זקנתי מהיות לאיש" - שאנשא לו ואוליד בנים, ותנשאו להם. שאינם אסורים לכן, ואינכן אסורות להם משום אשת אחיו שלא היה בעולמו; שאינה זקוקה ליבם, לפי שלא היה למחלון וכליון קדושין בהן. שנכריות היו ולא נתגיירו, ועכשיו הן באות להתגייר, כמו שנאמר: "כי אתך נשוב לעמך": מעתה נהיה לעם אחד.
"כי אמרתי יש לי תקוה" - כי אפילו אמר לי לבי: יש לי תקוה עוד לינשא עוד וללדת בנים.
"גם הייתי הלילה לאיש" - ויותר מכן, אפילו הריתי הלילה זכרים.
"וגם ילדתי בנים" - או אפילו כבר ילדתי בנים.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יב) "שובנה", עתה הוסיפה הצד השני, גם אם יעלה על הדעת שרצונכם להמתין עד שאנשא לאיש ואוליד בנים והבנים יגדלו, בזה יש שני ריעותות, א' מצד כי זקנתי מהיות לאיש, ב' מצד הנולדים שתצרכו להמתין עד אשר יגדלו, ובמדרש אמר אלו הייתי הלילה לאיש וגם הייתי ילדתי בנים, הא אלו הייתי הלילה לאיש ילדתי בנים, חז"ל פי' הכתובים עפמ"ש שאשה ששהתה בלא בעל עשר שנים שוב אינה יולדת, והקשו הלא בת רב חסדא שהיתה אלמנה עשר שנים וילדה אח"כ, והשיבו שהיתה דעתה להנשא ואז תוכל להוליד אף ששהתה בלא בעל עשר שנים, והנה פה כתיב וימת אלימלך וגו' וישבו שם כעשר שנים, נמצא שהתה נעמי אלמנה אחרי מות בעלה עשר שנים, ובזה א"א עוד שתלד בנים רק בא' משני אופנים, א] אם כל ימי אלמנותה לא התיאשה מלהנשא והיה דעתה להנשא שבזה תוכל לילד גם אחר עשר שנים, או גם אם לא היה דעתה להנשא יש אופן שתלד בנים אם תנשא בלילה הזאת דוקא, שלילה זו היה הלילה האחרון מן העשר שנים, וז"ש שובנה בנותי לכן כי זקנתי מהיות לאיש, ר"ל אחרי ששהתה אלמנה עשר שנים א"א שתנשא לאיש להוליד לו בנים, אמנם אמרה כי אמרתי יש לי תקוה אם בכל משך העשר שנים שישבתי אלמנה אמרתי תמיד שיש לי תקוה להנשא ולא התיאשתי מן הנשואין. שבאופן זה תוכל להוליד גם אחר עשר שנים, והצד השני הוא גם הייתי הלילה לאיש, אם אנשא לאיש בלילה הזאת שהוא הלילה האחרון שבתוך עשר שנים ועז"א במדרש אלו הייתי הלילה לאיש ילדתי בנים, ר"ל דוקא בלילה זאת, אז אשאלכם הלהן תשברנה וגו':
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות א יב.
יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ, וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים
כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ
נעמי יכולה למצוא בעל ולחיות איתו, אבל היא מודה שהיא כבר זקנה מדי ללדת ילד לבעל החדש. זה קשה להודות אבל האמת היא ברורה ואי אפשר לסטור את חוקי הטבע.
כִּי אָמַרְתִּי
למעשה היה צריך להיות 'כי אמרתן' - כאילו שהכלות אומרות זאת, אבל נעמי לוקחת את האמירה על עצמה, אפילו אם היא היתה אומרת זאת ...
יָלַדְתִּי בָנִים
בָנִים - ברבים. נעמי מודעת שהכלות לא כל כך אוהבות אחת את השניה, כפי שנראה בפרדתם, לכן היא מסבירה שהיא תצטרך ללדת יותר מבן אחד, חתן לכל כלה. אם היא תלד רק בן אחד שתי הכלות יתחרו על אהבת התינוק, ואחר כך תיהיינה נשואות ביחד לבן הזה, וחייהן יהיו גיהינום. כך יקרה גם אם שתי הכלות ישובו ליהודה, וימצאו גואל אחד שישא את שתיהן. יש כאן רמז שאחת חייבת לוותר ולנטוש אותה ואת התקווה לגאולה. ייתכן שנעמי ידעה שיש רק גואל אחד אפשרי שאינו נשוי, וגם הוא מאוד קפדן ובררן.
ייתכן שנעמי רומזת לתמר שילדה תאומים (ביאור:בראשית לח כז), וכך בלידה אחת זכה יהודה לייבום לער ואונן בניו. כך אלוהים הביא תאומים לרבקה (ביאור:בראשית כה כד), כדי לפתור את הניגוד בין יצחק שרצה לגדל עובד אדמה, לרבקה שרצתה לגדל רועה צאן (ביאור:בראשית כה כח).
יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ, וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים
ייתכן שנעמי סיפרה להן את סיפור הלידה המופלאה של שרה, ושל רבקה אחרי עשרים שנות נשואין.
ייתכן שהכלות שמעו איך לוט אביהן יבם בנים מבנותיו, ויהודה מכלתו.
הם ידעו שמלאך אלוהים אמר: "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר" (ביאור:בראשית יח יד), ואכן ליוסף היו פלאים רבים, ובמצרים אלוהים הראה אותות ומופתים.
אולם אפילו אם יקרה לי נס, אומרת נעמי, ובן תינוק יוולד ולא בת, גם אז היא ממשיכה: "הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ, הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ" (ביאור:רות א יג), כלומר, גם אז אתם תצטרכו להשאר עגונות בלי בעל עד שהתינוק יגדל, בתקווה שהמחזור שלכן לא יגמר לפני שהתינוק יתבגר. את כל חייכן תבזבזו על התקווה הקלושה הזאת.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "רות א יב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.