משנה תענית ג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ג · משנה ח | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

על כל צרה שלא תבוא כ על הציבור, מתריעין עליה, חוץ מרוב גשמיםכא.

מעשה שאמרו לו לחוני המעגל, התפלל שירדו גשמים.

אמר להם, צאו והכניסו תנורי פסחיםכב, בשביל שלא ימוקוכג.

התפלל ולא ירדו גשמים.

מה עשה, עג עוגה כד ועמד בתוכה, ואמר (לפניו), רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך.

נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן, עד שתרחם על בניך.

התחילו גשמים מנטפין.

אמר, לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות.

התחילו לירד בזעף.

אמר, לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבהכו.

ירדו כתקנן, עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמיםכז.

באו ואמרו לו, כשם שהתפללת עליהם שירדו כך התפלל שילכו להן.

אמר להן, צאו וראו אם נמחית כח אבן הטועים.

שלח לו שמעון בן שטח, אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נידוי. אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו. ועליך הכתוב אומר, (משלי כג) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

על כל צרה שתבוא על הציבור מתריעין עליהן חוץ מרוב הגשמים מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שיירדו גשמים אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא יימוקו התפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד בתוכה ואמר רבונו של עולם בניך שמו פניהם עליי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מיכן עד שתרחם על בניך התחילו הגשמים מנטפים אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות ירדו בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתקנן עד שעלו ישראל מירושלים להר הבית מרוב הגשמים אמרו לו כשם שהתפללת עליהן שיירדו כך התפלל עליהן שילכו להן אמר להם צאו וראו אם נמחת אבן הטועים שלח לו שמעון בן שטח ואמר לו צריך אתה לינדות אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום כבן שמתחטא לפני אביו והוא עושה לו רצונו עליך הכתוב אומר ישמח אביך ואימך ותגל יולדתך (משלי כג כה).


פירוש הרמב"ם

[עריכה]

על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין כו': עג עוגה כמו עגול. ואבן התועים היא אבן גדולה שהיתה בירושלים וכל מי שהיה מוצא מציאה עולה עליה ומכריז כדי שישמעו בעליה וחזרו לו אבידתו ולפיכך נקראת אבן התועים. ורוצה באמרו נמחית שכסו המים עצם האבן: וגמר המעשה כי הוא התפלל והתודה על חטאתיו ומיד נסתלק המטר והיה הדבר קשה לשמעון בן שטח כמו שתראה והוא ענין ראייתו שהביא בזה המעשר ופירוש מתחטא מגעגע:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

חוץ מרוב גשמים - לא שירדו הרבה כל כך שמקלקלין את התבואה, אלא שכבר ירדו הרבה שאין צריכין להן עוד והן לטורח על בני אדם:

תנורי פסחים - של חרס הם ומטלטלין ממקום למקום:

שלא ימוקו - בגשמים:

עג עוגה - רשם בקרקע רושם עגול כעין עוגה כה:

גשמי בורות - גשמים בשופע למלאות בורות:

אם נמחית - אם כולה מכוסה במים:

אבן טועים - אבן היתה בירושלים שכל מי שמוצא מציאה היה עומד עליה ומכריז מציאה מצאתי, ובאין בעליה ונותנין סימניה ונוטלין אותה. ואותה אבן נקראת אבן טועים. ומצאתי כתוב שהיתה גבוהה מאד ולא היה אפשר שתתכסה בגשמים אלא אם כן בא מבול לעולם:

לנדות - שמנדין על כבוד הרב כט:

מתחטא - מתגעגע ל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כ) (על המשנה) שלא תבא. לישנא מעליא נקיט. רש"י:

(כא) (על המשנה) חוץ כו'. לפי שאין מתפללין על רוב טובה שנאמר עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די. גמרא. ופירש הר"נ וכיון שכך מדתו של הקב"ה שכשהוא נענה לעמו משפיע להם מטובו עד שיבלו כר אין מתפללין עליהם:

(כב) (על המשנה) תנורי כו'. שהם בחצירות. רש"י:

(כג) (על המשנה) שלא ימוקו. בטוח היה בתפלתו שירדו גשמים הרבה הר"נ:

(כד) (על המשנה) עוגה. כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר על משמרתי אעמודה פרש"י כמין בית האסורים עשה וישב:

(כה) (על הברטנורא) רש"י. לפי שע"י רשימת העגולה נעשית מה שבתוכה כמין עוגה:

(כו) (על המשנה) ונדבה. רצון ועין יפה. רש"י:

(כז) (על המשנה) מפני הגשמים. הדא אמרה הר הבית מקורה היה ותני כן אסטיו לפנים מאסטיו היה. ירושלמי:

(כח) (על המשנה) אם נמחית. שכשם שא"א לאבן שתמחה כן א"א להתפלל על ר. וב הטובה. הר"נ. ובברייתא הביאו לו פר הודאה. אמר לפניו רבש"ע כו' יהר"מ שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם מיד נשבה הרוח כר:

(כט) (על הברטנורא) שהטיח דברים ואמר לא כך כר רש"י. ובברייתא שאלו שנים שני אליהו שמפתחות גשמים בידו. לא נמצא ש, 'ש מתחלל על ידיך דאליהו נשבע דלא ירדו ואתה נשבעת שירדו. ונמצא דזה או זה בא לידי שבועת שוא:

(ל) (על הברטנורא) ולשון ארמית היא. כי הילדים רכים. תרגום ארום טליא מחטיין:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

שלא תבא. לישנא מעליא נקט. רש"י:

חוץ מרוב גשמים. לפי שאין מתפללין על רוב הטובה שנאמר (מלאכי ג') הביאו את כל המעשר אל בית האוצר. וגומר [מאי] עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די. גמרא. ופירש הר"ן וכיון שכך מדתו של הקב"ה שכשהוא נענה לעמו ישראל משפיע להם מטובתו עד שיבלו שפתותיהם מלומר די אין מתפללין עליה:

והכניסו תנורי פסחים. שהם בחצירות רש"י:

שלא ימוקו. בטוח היה בתפלתו שירדו גשמים הרבה. הר"ן:

עג עוגה. בברייתא כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר על משמרתי אעמודה פירש"י כמין בית האסורים עשה וישב ומה שכתב הר"ב רושם עגול כעין עוגה כך כתב רש"י [כג. ] לפי שע"י רשימת העגולה נעשית מה שבתוכה כעין עוגה ועיין ריש מועד קטן:

ונדבה. רצון ועין יפה. רש"י:

[עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים. ירושלמי הדה אמרה הר הבית מקורה היה ותני כן אסטיו לפנים מאסטיו היה. ע"כ. ועיין במשנה ה' פרק קמא דפסחים ומשנה ד' פ"ד דסוכה ומשנה ד' פ"ח דשקלים]:

אם נמחית אבן הטועים. פירש הר"ן שכשם שאי אפשר לאבן שתמחה כך א"א להתפלל על רוב הטובה. ע"כ. וכן הוא בברייתא א"ל כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה אעפ"כ הביאו לי פר הודאה הביאו לו כו' אמר לפניו רבש"ע כו'. יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהיה ריוח בעולם מיד נשבה הרוח כו':

נידוי. פי' הר"ב שמנדין על כבוד הרב. והוא הטיח דברים ואמר לא כך שאלתי כ"כ רש"י. ובברייתא מסיים הכי. שאלו שנים כשני אליהו שמפתחות גשמים בידו של אליהו לא נמצא שם שמים מתחלל על ידיך. דאליהו נשבע דלא ירדו גשמים ואתה נשבעת שירדו. ונמצא דזה או זה בא לידי שבועת שוא [ועיין מ"ש במשנה ו' פרק ה' דעדיות]:

מתחטא. פירש הר"ב מתגעגע ולשון ארמית הוא כמ"ש בערוך [ערך חט] כי הילדים רכים (בראשית ל"ג). תרגום [יונתן] ארום טלייא מחטיין:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]


בועז

[עריכה]


הלכתא גבירתא

[עריכה]

פירושים נוספים

בבלי כב ב בבלי כב ב  רמב"ם הלכות תעניות ב טו  שולחן ערוך אורח חיים תקעו יא