ברטנורא על תענית ג

משנה תענית, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

סדר תעניות האלו - האמורין בפרקין דלעיל, אינו אלא ברביעה ראשונה, אם עברו שלשה זמנין של רביעה של יורה, שהם ג' במרחשון וז' וי"ז ולא ירדו גשמים, אז היו מתענין יחידים, ואח"כ מתענין הצבור י"ג תעניות על הסדר שאמר:

אבל - ירדו גשמים בעתן וצמחו הזרעים ונשתנו, כמו תחת חטה יצא חוח תחת שעורה באשה, או שינוי אחר:

מתריעין עליהם מיד - בתעניות ראשונות. שכל חומר האמור בתעניות האחרונות נוהגין מיד בראשונות:

בין גשם לגשם - בין רביעה ראשונה לשניה:

מכת בצורת - סימן בצורת הוא:

(ב)

ירדו לצמחים ולא לאילן - כגון שירדו בנחת, שזה יפה לצמחים ולעשבים ואינו מועיל לאילנות:

לאילן ולא לצמחים - שירדו בכח:

לבורות שיחין ומערות - שמכניסין בהן מים לשתות:

(ג)

וכל סביבותיה מתענות - שאותה העיר שלא ירדו בה גשמים תלך לקנות תבואה בעיר שירדו בה ויהיה רעב:

(ד)

מפולת - שחומותיה הבריאות נופלות. אבל רעועות אין זו מפולת:

(ה)

בכל מקום - ואפילו הערים הרחוקות ממנה הרבה , כדמפרש טעמא בסיפא מפני שהיא מכה מהלכת:

שדפון - רוח שמפסיד את התבואה ומתרוקנת מן הזרע:

ירקון - תבואה שהכסיפו פניה. ויש מפרשים ירקון חולי שהופך פני אדם כמראה ירק השדה:

ועל חיה רעה - שנראית ביום בישוב:

ועל החרב - חיילות העוברות ממקום למקום, ואף על פי שאינם באים להלחם עם אותה העיר:

(ו)

לעריהן - לארץ ישראל:

כמלוא פי תנור - שלקתה בשדפון כל כך תבואה שהיה ראוי לעשות ממנה פת למלאות [פי] התנור :

באשקלון - בארץ פלשתים:

ועל שאכלו זאבים - דהיא חיה רעה ומכה מהלכת היא:

על שנראה - באו בעיר:

(ז)

המטרפת - מתחבטת ומשתברת, כמו ביצה הטרופה בקערה:

לעזרה - לקבץ את העם שיבואו לעזור ולהושיע. והלכה שאין תוקעים עליהם בשופר או בחצוצרות בשבת אלא אם כן הוצרכו לתקוע לקבץ את העם, אבל מתענים זועקים ומתחננים עליהם בשבת:

שמעון התימני - מתמנת היה:

אף על הדבר - מתריעין בשבת:

ולא הודו לו חכמים - להתריע על הדבר בשבת. אבל בחול מתריעין :

(ח)

חוץ מרוב גשמים - לא שירדו הרבה כל כך שמקלקלין את התבואה, אלא שכבר ירדו הרבה שאין צריכין להן עוד והן לטורח על בני אדם:

תנורי פסחים - של חרס הם ומטלטלין ממקום למקום:

שלא ימוקו - בגשמים:

עג עוגה - רשם בקרקע רושם עגול כעין עוגה :

גשמי בורות - גשמים בשופע למלאות בורות:

אם נמחית - אם כולה מכוסה במים:

אבן טועים - אבן היתה בירושלים שכל מי שמוצא מציאה היה עומד עליה ומכריז מציאה מצאתי, ובאין בעליה ונותנין סימניה ונוטלין אותה. ואותה אבן נקראת אבן טועים. ומצאתי כתוב שהיתה גבוהה מאד ולא היה אפשר שתתכסה בגשמים אלא אם כן בא מבול לעולם:

לנדות - שמנדין על כבוד הרב :

מתחטא - מתגעגע :

(ט)

רבי אליעזר אומר קודם חצות לא ישלימו - והלכה כרבי אליעזר:

צאו אכלו ושתו - ולא אמר להן קראו הלל הגדול תחלה, שאין קורין הלל הגדול אלא בכרס מלאה ונפש שבעה: