משנה תענית ג דפוסים
משנה תענית, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
סדר תעניות אלו האמור, ברביעה ראשונה.
אבל צמחים ששינו, מתריעין עליהם מיד.
וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם ארבעים יום, מתריעין עליהם (מיד), מפני שהיא מכת בצורת.
ירדו לצמחין אבל לא ירדו לאילן, לאילן ולא לצמחים, לזה ולזה אבל לא לבורות לשיחין ולמערות, מתריעין עליהן מיד.
וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים, דכתיב (עמוס ד) והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר, חלקה אחת תמטר וגו', אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות.
רבי עקיבא אומר, מתריעות ולא מתענות.
וכן עיר שיש בה דבר או מפולת, אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות.
רבי עקיבא אומר, מתריעות ולא מתענות.
איזהו דבר? עיר המוציאה חמש מאות רגלי, ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה, הרי זה דבר.
פחות מכאן, אין זה דבר.
על אלו מתריעין בכל מקום: על השידפון ועל הירקון, על הארבה ועל החסיל, ועל חיה רעה ועל החרב, מתריעין עליה, מפני שהיא מכה מהלכת.
מעשה שירדו זקנים מירושלים לעריהם, וגזרו תענית על שנראה כמלוא פי תנור שידפון באשקלון.
ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן.
רבי יוסי אומר, לא על שאכלו אלא על שנראה.
על אלו מתריעין בשבת: על עיר שהקיפוה גוים או נהר, ועל ספינה המטרפת בים.
רבי יוסי אומר, לעזרה ולא לצעקה.
שמעון התימני אומר, אף על הדֶבר, ולא הודו לו חכמים.
על כל צרה שלא תבוא על הציבור, מתריעין עליה, חוץ מרוב גשמים.
מעשה שאמרו לו לחוני המעגל, התפלל שירדו גשמים.
אמר להם, צאו והכניסו תנורי פסחים, בשביל שלא ימוקו.
התפלל ולא ירדו גשמים.
מה עשה, עג עוגה ועמד בתוכה, ואמר (לפניו), רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך.
נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן, עד שתרחם על בניך.
התחילו גשמים מנטפין.
אמר, לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות.
התחילו לירד בזעף.
אמר, לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה.
ירדו כתקנן, עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים.
באו ואמרו לו, כשם שהתפללת עליהם שירדו כך התפלל שילכו להן.
אמר להן, צאו וראו אם נמחית אבן הטועים.
שלח לו שמעון בן שטח, אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נידוי. אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו. ועליך הכתוב אומר, (משלי כג) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.
היו מתענין וירדו להם גשמים, קודם הנץ החמה – לא ישלימו.
לאחר הנץ החמה, ישלימו.
רבי אליעזר אומר, קודם חצות לא ישלימו, לאחר חצות ישלימו.
מעשה שגזרו תענית בלוד, וירדו להם גשמים קודם חצות.
אמר להם רבי טרפון, צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב.
ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב, ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול.
משנה תענית, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב