משנה תענית ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


תענית פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי



<< · משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק שלישי ("סדר תענייות") · >>

פרקי מסכת תענית: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

סדר תעניות אלו האמור, ברביעה ראשונה.

אבל צמחים ששינו, מתריעין עליהם מיד.

וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם ארבעים יום, מתריעין עליהם (מיד), מפני שהיא מכת בצורת.

משנה ב[עריכה]

ירדו לצמחין אבל לא ירדו לאילן, לאילן ולא לצמחים, לזה ולזה אבל לא לבורות לשיחין ולמערות, מתריעין עליהן מיד.

משנה ג[עריכה]

וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים, דכתיב (עמוס ד) והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר, חלקה אחת תמטר וגו', אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות.

רבי עקיבא אומר, מתריעות ולא מתענות.

משנה ד[עריכה]

וכן עיר שיש בה דבר או מפולת, אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות.

רבי עקיבא אומר, מתריעות ולא מתענות.

איזהו דבר? עיר המוציאה חמש מאות רגלי, ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה, הרי זה דבר.

פחות מכאן, אין זה דבר.

משנה ה[עריכה]

על אלו מתריעין בכל מקום: על השידפון ועל הירקון, על הארבה ועל החסיל, ועל חיה רעה ועל החרב, מתריעין עליה, מפני שהיא מכה מהלכת.

משנה ו[עריכה]

מעשה שירדו זקנים מירושלים לעריהם, וגזרו תענית על שנראה כמלוא פי תנור שידפון באשקלון.

ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן.

רבי יוסי אומר, לא על שאכלו אלא על שנראה.

משנה ז[עריכה]

על אלו מתריעין בשבת: על עיר שהקיפוה גוים או נהר, ועל ספינה המטרפת בים.

רבי יוסי אומר, לעזרה ולא לצעקה.

שמעון התימני אומר, אף על הדֶבר, ולא הודו לו חכמים.

משנה ח[עריכה]

על כל צרה שלא תבוא על הציבור, מתריעין עליה, חוץ מרוב גשמים.

מעשה שאמרו לו לחוני המעגל, התפלל שירדו גשמים.

אמר להם, צאו והכניסו תנורי פסחים, בשביל שלא ימוקו.

התפלל ולא ירדו גשמים.

מה עשה, עג עוגה ועמד בתוכה, ואמר (לפניו), רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך.

נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן, עד שתרחם על בניך.

התחילו גשמים מנטפין.

אמר, לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות.

התחילו לירד בזעף.

אמר, לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה.

ירדו כתקנן, עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים.

באו ואמרו לו, כשם שהתפללת עליהם שירדו כך התפלל שילכו להן.

אמר להן, צאו וראו אם נמחית אבן הטועים.

שלח לו שמעון בן שטח, אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נידוי. אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו. ועליך הכתוב אומר, (משלי כג) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.

משנה ט[עריכה]

היו מתענין וירדו להם גשמים, קודם הנץ החמה – לא ישלימו.

לאחר הנץ החמה, ישלימו.

רבי אליעזר אומר, קודם חצות לא ישלימו, לאחר חצות ישלימו.

מעשה שגזרו תענית בלוד, וירדו להם גשמים קודם חצות.

אמר להם רבי טרפון, צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב.

ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב, ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה תענית ג ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) סדר תענייות האלו האמור ברביעה הראשונה אבל צמחים ששנו מתריעין עליהם מיד וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם ארבעים יום מתריעין עליהם מיד מפני שהיא מכת בצורת (ב) ירדו לצמחים אבל לא לאילן לאילן אבל לא לצמחים לזה ולזה אבל לא לבורות ולא לשיחין ולא למערות מתריעין עליהן מיד (ג) וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים כמו שנאמר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תימטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש (עמוס ד ז) אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות רבי עקיבה אומר מתריעות ולא מתענות (ד) וכן עיר שיש בה דבר או מפולת אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות רבי עקיבה אומר מתריעות ולא מתענות איזה הוא דבר עיר המוציאה חמש מאות רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים לשלשה ימים זה אחר זה זה אחר זה.

(ה) על אלו מתריעין בכל מקום על השידפון ועל היירקון ועל הארבה ועל החסיל ועל חיה רעה ועל החרב מתריעין עליהן מיד מפני שהיא מכה מהלכת (ו) מעשה כשירדו זקנים מירושלים לעריהם וגזרו תענית על שנראה כמלוא תנור שידפון באשקלון ועוד גזרו תענית למחר על שאכלו שני זאבים שני תינוקות בעבר הירדן רבי יוסי אומר לא על שאכלו אלא על שנראו.

(ז) על אלו מתריעים בשבת על עיר שהקיפוה גוים או נהר ועל ספינה המיטרפת בים רבי יוסי אומר לעזרה אבל לא לזעקה שמעון התמני אומר אף על הדבר ולא הודו לו חכמים.

(ח) על כל צרה שתבוא על הציבור מתריעין עליהן חוץ מרוב הגשמים מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שיירדו גשמים אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא יימוקו התפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד בתוכה ואמר רבונו של עולם בניך שמו פניהם עליי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מיכן עד שתרחם על בניך התחילו הגשמים מנטפים אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות ירדו בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתקנן עד שעלו ישראל מירושלים להר הבית מרוב הגשמים אמרו לו כשם שהתפללת עליהן שיירדו כך התפלל עליהן שילכו להן אמר להם צאו וראו אם נמחת אבן הטועים שלח לו שמעון בן שטח ואמר לו צריך אתה לינדות אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום כבן שמתחטא לפני אביו והוא עושה לו רצונו עליך הכתוב אומר ישמח אביך ואימך ותגל יולדתך (משלי כג כה).

(ט) היו מתענים וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה לא ישלימו לאחר הנץ החמה ישלימו רבי אליעזר אומר קודם לחצות לא ישלימו לאחר חצות ישלימו מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם גשמים קודם חצות אמר להן רבי טרפון צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב יצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב ובאו בין הערביים וקראו הלל הגדול.


פירושים[עריכה]