משנה תענית ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) סדר תעניות האלו האמור -

ברביעה הראשונה.
אבל צמחים ששנו -
מתריעין עליהם מיד.
וכן שפסקו גשמים,
בין גשם לגשם - ארבעים יום,
מתריעין עליהם מיד,
מפני שהיא מכת בצורת.


(ב) ירדו -

לצמחים - אבל לא לאילן,
לאילן - אבל לא לצמחים,
לזה ולזה - אבל לא לבורות,
ולא לשיחין,
ולא למערות,
מתריעין עליהן מיד.


(ג) וכן עיר,

שלא ירדו עליה גשמים,
כמו שנאמר:
"והמטרתי על עיר אחת,
ועל עיר אחת לא אמטיר,
חלקה אחת תימטר,
וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש" (עמוס ד ז),
אותה העיר - מתענה, ומתרעת.
וכל סביבותיה - מתענות, ולא מתריעות.
רבי עקיבה אומר:
מתריעות, ולא מתענות.


(ד) וכן עיר,

שיש בה דבר, או מפולת,
אותה העיר - מתענה, ומתרעת.
וכל סביבותיה - מתענות, ולא מתריעות.
רבי עקיבה אומר:
מתריעות, ולא מתענות.
איזה הוא דבר?
עיר - המוציאה חמש מאות רגלי,
ויצאו ממנה
שלשה מתים - לשלשה ימים,
זה אחר זה - זה אחר זה.


(ה) על אלו - מתריעין בכל מקום,

על השידפון, ועל הירקון,
ועל הארבה, ועל החסיל,
ועל חיה רעה, ועל החרב,
מתריעין עליהן מיד,
מפני שהיא מכה מהלכת.


(ו) מעשה,

כשירדו זקנים מירושלים - לעריהם,
וגזרו תענית,
על שנראה כמלוא תנור - שידפון,
באשקלון.
ועוד גזרו תענית - למחר,
על שאכלו שני זאבים - שני תינוקות,
בעבר הירדן.
רבי יוסי אומר:
לא על שאכלו - אלא על שנראו.


(ז) על אלו, מתריעים בשבת -

על עיר - שהקיפוה גוים, או נהר,
ועל ספינה - המיטרפת בים.
רבי יוסי אומר:
לעזרה - אבל לא לזעקה.
שמעון התמני אומר:
אף על הדבר.
ולא הודו לו - חכמים.


(ח) על כל צרה - שתבוא על הציבור,

מתריעין עליהן,
חוץ מרוב הגשמים.
מעשה,
שאמרו לו, לחוני המעגל:
"התפלל שירדו גשמים".
אמר להם:
"צאו - והכניסו תנורי פסחים,
בשביל שלא ימוקו".
התפלל - ולא ירדו גשמים.
עג עוגה - ועמד בתוכה,
ואמר: "רבונו של עולם,
בניך שמו פניהם עלי,
שאני כבן בית לפניך,
נשבע אני בשמך הגדול,
שאיני זז מכאן - עד שתרחם על בניך".
התחילו הגשמים - מנטפים.
אמר: "לא כך שאלתי -
אלא - גשמי בורות, שיחין, ומערות".
ירדו בזעף.
אמר: "לא כך שאלתי -
אלא - גשמי רצון, ברכה, ונדבה".
ירדו כתקנן,
עד שעלו ישראל - מירושלים להר הבית,
מרוב הגשמים.
אמרו לו:
"כשם שהתפללת עליהן - שירדו,
כך התפלל עליהן - שילכו להן".
אמר להם:
"צאו וראו - אם נמחת אבן הטועים".
שלח לו שמעון בן שטח,
ואמר לו: "צריך אתה לינדות,
אבל מה אעשה לך,
שאתה מתחטא לפני המקום,
כבן שמתחטא לפני אביו,
והוא עושה לו רצונו,
עליך הכתוב אומר:
"ישמח אביך ואימך, ותגל יולדתך" (משלי כג כה)".


(ט) היו מתענים - וירדו להם גשמים,

קודם הנץ החמה - לא ישלימו.
לאחר הנץ החמה - ישלימו.
רבי אליעזר אומר:
קודם לחצות - לא ישלימו.
לאחר חצות - ישלימו.
מעשה, שגזרו תענית בלוד,
וירדו להם גשמים - קודם חצות.
אמר להן רבי טרפון:
"צאו - ואכלו ושתו,
ועשו יום טוב".
יצאו - ואכלו ושתו,
ועשו יום טוב,
ובאו בין הערבים - וקראו הלל הגדול.


הדף הראשי של משנה תענית ג