משנה תענית א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


תענית פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ראשון ("מאמתי מזכירין") · >>

פרקי מסכת תענית: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

מאימתי מזכירין גבורות גשמים?

רבי אליעזר אומר: מיום טוב הראשון של חג.

רבי יהושע אומר: מיום טוב האחרון של חג.

אמר לו רבי יהושע: הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג, למה מזכיר?

אמר לו רבי אליעזר: אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר, משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו.

אמר לו: אם כן, לעולם יהא מזכיר.

משנה ב[עריכה]

אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים.

רבי יהודה אומר: העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג, האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר.

ביום טוב הראשון של פסח, הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר.

עד אימתי שואלין את הגשמים? רבי יהודה אומר, עד שיעבור הפסח.

רבי מאיר אומר: עד שיצא ניסן, שנאמר (יואל ב) ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון.

משנה ג[עריכה]

בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים.

רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, חמשה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת.

משנה ד[עריכה]

הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים מתענין שלש תעניות.

אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.

משנה ה[עריכה]

הגיע ראש חדש כסלו ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלש תעניות על הציבור.

אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.

משנה ו[עריכה]

עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הציבור.

אוכלין ושותין מבעוד יום, ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה, ונועלין את המרחצאות.

עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין (עליהם) עוד שבע, שהן שלש עשרה תעניות על הציבור.

הרי אלו יתרות על הראשונות, שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות. בשני מטין עם חשכה, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.

משנה ז[עריכה]

עברו אלו ולא נענו, ממעטין במשא ומתן, בבניין ובנטיעה, באירוסין ובנישואין ובשאלת שלום בין אדם לחברו, כבני אדם הנזופין למקום.

היחידים חוזרים ומתענים עד שיצא ניסן.

יצא ניסן ולא ירדו גשמים‏[1], סימן קללה, שנאמר (שמואל א יב) הלוא קציר חטים היום וגו'.

הערות[עריכה]

  1. ^ נ"א: וירדו גשמים. נ"א: יצא ניסן, הגשמים סימן קללה

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה תענית א ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) מאמתי מזכירין גבורת גשמים רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג רבי יהושע אומר מיום טוב האחרון אמר רבי יהושע הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג למה הוא מזכיר אמר לו רבי אליעזר אף הוא אינו אומר אלא משיב הרוח מוריד הגשם בעונתו אמר לו אם כן לעולם יהא מזכיר.

(ב) אין שואלים את הגשמים אלא סמוך לגשמים רבי יהודה אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר והראשון אינו מזכיר וביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר והאחרון אינו מזכיר.

עד אימתיי שואלים גשמים רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח רבי יוסי אומר עד שיצא ניסן שנאמר ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון (ראה יואל ב כג) (ג) בשלשה במרחשוון שואלים את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו חמישה עשר יום אחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת.

הגיע שבעה עשר במרחשוון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענים אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.

הגיע ראש חודש כסליו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרין שלש תענייות על הציבור אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה בסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.

עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין שלש תענייות אחרות על הציבור אוכלין ושותין מבעוד יום ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה ונועלים את המרחצאות עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד שבע שהן שלש עשרה תענייות על הציבור ומה אלו יתרות על הראשונות אלא שבאלו מתריעים ונועלים את החנייות ובשני מטים עם חשיכה ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.

עברו ולא נענו ממעטין במשא ובמתן בבניין ובנטיעה באירוסין ובנישואין ובשאילת שלום בין אדם לחברו כבני אדם הנזופים מלפני המקום והיחידים חוזרין ומתענין עד שיצא ניסן יצא ניסן הגשמים סימן קללה שנאמר הלוא קציר חיטים היום . (שמואל א יב יז).

פירושים[עריכה]