משנה תענית א ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק א · משנה ז | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

עברו אלו ולא נענו, ממעטין במשא ומתןכו, בבניין ובנטיעה, באירוסין ובנישואין כז ובשאלת שלום בין אדם לחברו, כבני אדם הנזופין כח למקום.

היחידים חוזרים ומתענים עד שיצא ניסן.

יצא ניסן כט ולא ירדו גשמים, סימן קללה, שנאמר (שמואל א יב) הלוא קציר חטים היום וגו'.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן כו': נזופין כמו גיעורין תרגם ויגער בו ונזף ביה [בראשית לז] ובנין ונטיעה האסורים באלו התעניות הוא בנין של שמחה ונטיעה של שמחה כמו הפתוחים והציורין כמו שעושין העשירים המאריכים בבנינם ונטיעת הבשמים והפרדסים שעושין המלכים. אבל בנין לדירה ונטיעה הנטועה לפירותי' ולחיות בשבחה אינו אסור ואין מבטלין אותה לעולם. וירידת הגשמים אחר ניסן סימן קללה הוא כשלא ירדו מתחילת השנה עד ניסן ובארץ ישראל או מקום שהוא כמוהו כמו שבארנו במה שקדם:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בבנין ובנטיעה - ודוקא בנין של שמחה כגון בית חתנות לעשות בו חופתו, ונטיעה של שמחה כגון אילן גדול המיסך על הארץ לטייל המלכים תחתיו. אבל בית לדור בו, ונטיעת אילן לפירותיו מותר:

יצא ניסן הגשמים סימן קללה - כשלא ירדו כלל קודם [שיצא] ניסן ל. וכל הדינים הללו בארץ ישראל וכיוצא בה, אבל האיים הרחוקים שזמן הגשמים שלהם אינו כזמן הגשמים של ארץ ישראל, כל אחד ואחד שואל הגשמים בזמן שהוא צריך להם, ואם עבר אותו הזמן הידוע להן ולא ירדו גשמים, בית דין של אותו מקום גוזרים תעניות על הצבור אחר שהתענו היחידים כסדר השנוי במתניתין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כו) (על המשנה) במשא ומתן. פירוש של שמחה דומיא דבנין ונטיעה. תוספ':

(כז) (על המשנה) באירוסין כו'. ר"ל שלא יהיו ששים כלל וחמיר מט"ב שמארסין בו. תוס':

(כח) (על המשנה) הנזופין. כמו געורין תרגום ויגער בו ונזף ביה. הר"מ:

(כט) (על המשנה) ניסן. של תקופה כשהגיע השמש לתחלת מזל שור. הר"מ. כלומר ולא ניסן של חדש הלבנה והוא מירושלמי:

(ל) (על הברטנורא) ולנוסח אחר מתניתין ה"ק יצא ניסן ולא ירדו גשמים. שוב סימן קללה הם כו':

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ממעטין במשא ומתן. פי' של שמחה דומיא דבנין ונטיעה דשל שמחה דוקא אבל שאר בנינים שרו. ואין לך משא ומתן גדול מזה. תוספת פ"ק דמגילה דף ה' ע"ב:

באירוסין ובנשואין. ר"ל שלא יהיו ששים כלל וחמירי מט' באב שמארסין בו [דהא בסוף מכילתין לא אסר לה] אבל אין לפרש ממעטין אבל ששים קצת דא"כ הוה ליה לפרש השעור מה שהוא קורא ממעטין. תוספות שם:

הנזופין. כמו געורין תרגום ויגער בו ונזף ביה. הרמב"ם:

יצא ניסן. של תקופה כשהגיע השמש לתחלת מזל שור. רמב"ם פ"ג מהלכות תענית. כלומר ולא ניסן של חדש הלבנה ובירושלמי אתמר כמ"ש ב"י סימן תקע"ה:

וירדו גשמים סי' קללה. כן הגירסא במשנה שבגמרא ובשאר ספרים מדויקים. וכן נראה שהיא גירסת הר"ב. אבל נראה לי ליישב גירסת הספר. לפי מה שכתב הר"ב דדוקא כשלא ירדו כלל קודם ניסן מתניתין הכי קאמרה יצא ניסן ולא ירדו גשמים שוב סימן קללה הם. וזה שהתנה הר"ב כשלא ירדו כלל. ירושלמי הביאו הרי"ף. ויש לתת טעם בדבר מההיא דתנינן במשנה ג' פרק ג' דמועד קטן. זרעים שלא שתו לפני המועד דלא פסדי אם לא ישתו ואם שתו פסדי. דחזינן מהכא דזרעים ששתו צריכי למשתי וטוב להם וע"ש. [ועיין בריש פרק ג' דלקמן וכן שפסקו גשמים וכו']:


תפארת ישראל

יכין

[עריכה]


בועז

[עריכה]


הלכתא גבירתא

[עריכה]

פירושים נוספים

בבלי יד ב  רמב"ם הלכות תעניות ג ח  שולחן ערוך אורח חיים תקעה ז