משנה תענית א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק א · משנה ו | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הציבור.

אוכלין ושותין מבעוד יוםכב, ואסורין במלאכה כג וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה, ונועלין את המרחצאות.

עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין (עליהם) עוד שבע, שהן שלש עשרה תעניות כד על הציבור.

הרי אלו יתרות על הראשונות, שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות. בשני מטין עם חשכה, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין ג' תעניות כו': אלו השבע תעניות משלימין שלשה עשר תעניות על הצבור. לפני שכבר התענו ששה: ומטין עם חשיכה פירוש שפותחין קצת דלתי החנויות עם חשיכה ואין מוציאין הסחורות שבחנות ואין עושה מהן שורה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

ששהן שלשה עשר תעניות על הצבור. שכבר התענו שש, ותעניות דיחידים אינם מן המנין:

מתריעין - בשופרות:

בשני מטין - בשני של תענית פותחין דלתי החנויות קצת לעת ערב, אבל אין מוציאין סחורתן לחוץ כה:

ובחמישי מותרים - לפתוח כל היום:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כב) (על המשנה) מבעוד יום. כמו שעושים בצום כפור הר"מ:

(כג) (על המשנה) ואסורין במלאכה. בגמרא פריך בשלמא כולהו אית בהו תענוג אבל מלאכה צער הוא, ומשני אמר קרא קדשו צום קראו עצרה כעצרת מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף תענית אסור בעשיית מלאכה:

(כד) (על המשנה) י"ג תעניות. מנינא למה לי ונראה לי לומר שהם כנגד י"ג מדות של רחמי' ועי"ל דאתי למימר דאין גוזרין על הגשמים יותר מי"ג תעניות כדאיתא בגמרא:

(כה) (על הברטנורא) ופשוט דלא קאמרי אלא במידי דמיכל דאל"כ מאי כבוד שבת איכא אבל המוכרות שאר דברים אין פותחין כלל. ב"י:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

אוכלים ושותים מבעוד יום. כמו שעושים בצום כפור. הרמב"ם פ"ג מה' תענית:

ואסורים במלאכה. בגמרא פריך בשלמא כולהו אית בהו תענוג. אבל מלאכה צער הוא. ומשני אמר קרא (יואל א') קדשו צום קראו עצרה כעצרת [שבועות ושמיני עצרת] מה עצרת אסור בעשיית מלאכה. אף תענית אסור בעשיית מלאכה:

שהן י"ג תעניות על הצבור. מניינא למה לי ונ"ל לומר שהם כנגד י"ג מדות של רחמים [ואפשר דאתי למימרא דאין גוזרין על הגשמים יותר מי"ג תענית וכדתניא בגמ' כשאמרו ג' וכשאמרו ז' לא אמרו אלא לגשמים. אבל לשאר מיני פורעניות מתענין והולכין עד שיענו. ובאידך ברייתא פליגי. דתניא אין גוזרין יותר מי"ג תעניות על הצבור. לפי שאין מטריחין על הצבור יותר מדאי דברי רבי. רשב"ג אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שיצא זמנה של רביעה ע"כ. ומ"מ לגשמים כ"ע סבירא להו דאין גוזרין יותר]:

שבאלו מתריעים כו'. ושייר כל מאי דתנן בפירקא דלקמן:

מתריעין. פי' הר"ב בשופרות הכי איתא בגמ'. וכתב המגיד בפ"א מה' תענית. שהקשו לזה ממה שאמרו בפ"ג דר"ה בגבולין. מקום שיש חצוצרות. [אין שופר] [כמ"ש הר"ב במ"ד. והיכי משכחת לה אם לא בתענית וכדמוכח נמי בפי' הר"ב דלשם. ולא כמ"ש הר"ן שם דבשעת מלחמה דוקא. אלא בכל תענית שעל כל צרה שלא תבא נאמרו הדברים] ותי' הראב"ד דתקיעת החצוצרות היתה על סדר הברכות הנזכרות בפרק דלקמן. אבל [תקיעת] השופרות היתה בשאר היום בשעה שהיו מתפללין. והרמב"ם שלא הזכיר שופר בגבולין כלל. י"ל דלענין מקדש הזכירו שופרות. והמחוור כדעת הרשב"א דבמקדש איכא תרתי חצוצרות ושופר כדלעיל. ובגבולין חדא מינייהו. או חצוצרות או שופר. ע"כ:

בשני מטין. פי' הר"ב אבל אין מוציאין סחורתן וכן לשון הרמב"ם. ופשוט דלא קאמרי אלא במידי דמיכל דאל"כ מאי כבוד שבת איכא. וכ"כ ב"י סי' תקע"ה. דהיינו דוקא בחנויות המוכרות מאכל ומשתה. אבל המוכרות שאר דברים אין פותחין אותם כלל. וכן משמע מדברי רש"י. עכ"ל. ולשון סחורה שייך במידי דמיכל דהכי אשכחן גבי שביעית לאכלה ולא לסחורה:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין שלוש תעניות אחרות על הציבור – שני חמישי שני. אוכלין ושותין מבעוד יום – רצה לומר: מפסיקין מלאכול מבעוד יום, קודם ליל שלפני התענית. ואסורין ביום התענית במלאכה, וברחיצה בחמין וכל הגוף, אבל מקצת הגוף בחמין, או כל הגוף בצונן מותר ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה. ונועלין את המרחצאות החמין (אורח חיים תקעו).

עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין עליהם עוד שבע – שני חמישי, שני חמישי, שני חמישי, שני, שהן שלוש עשרה תעניות על הציבור - ואין גוזרין יותר.

הרי אלו יתרות על הראשונות - בדברים שהן "עשה", ובפרסום מאד, שבאלו מתריעין - בשופרות בתפילה (וכפרק שני). ונקט "מתריעין", משום דהתרועה הוא עיקר מה שציוותה תורה: "והרעותם בחצוצרות ונזכרתם", והתקיעה טפל לה. ונועלין את החנויות. בשני - רצה לומר: כל תענית מהן שהיה ביום שני בשבוע, מטין עם חשיכה - רצה לומר: פותחין קצת דלת החנות לפנות ערב, מדצריכים לקנות לאכילה. ובחמישי מותרין - לפתוח החנות לגמרי כל היום מפני כבוד השבת.

בועז

[עריכה]


הלכתא גבירתא

[עריכה]

פירושים נוספים

בבלי יב ב  רמב"ם הלכות תעניות ג ג  שולחן ערוך אורח חיים תקעה ג בבלי יב ב  רמב"ם הלכות תעניות ג ה  שולחן ערוך אורח חיים תקעה ד