תוספתא/תענית/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוספתא · תענית · א· >>


הלכה א[עריכה]

שואלין את הגשמים עד שיצא ניסן שנאמר (יואל ב) ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון [וגו'] דברי רבי מאיר וחכמים אומרים יורה במרחשון ומלקוש בראשון בניסן אמר להם ר' מאיר הואיל ואילן עושה פירות לשנים עשר ותבואה לששה חדשים מה מצינו באילן שנא' [בו] (יחזקאל מז) לחדשיו יבכר אף תבואה לחמשה עשר יום הא למדת שיורה ומלקוש [בניסן].

הלכה ב[עריכה]

מאימתי שואלין את הגשמים משהגיע זמנה של רביעה אם היתה שנה חסירה נותנין לה חסרונה [אם] לאו הולכין אחר סדרן דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם הולכים אחר סדרן אם היתה שנה מעוברת נותנין לה עיבורה.

הלכה ג[עריכה]

איזו היא רביעה ראשונה [ר"מ אומר בכירה לשלשה בינונית לשבעה אפילה לשבעה עשר רבי יהודה אומר הבכירה לשבעה בינונית לי"ז אפילה לכ"ג רבי יוסי אומר הבכירה לי"ז בינונית לעשרים ושלשה אפילה לר"ח כסלו] וכן היה רבי יוסי אומר אין היחידים מתענין [אלא מר"ח].

הלכה ד[עריכה]

איזו [היא] רביעה שניה משהגיע זמנה של רביעה דברי ר"מ וחכ"א משתרד רביעה רבי יוסי אומר כל התלוי ברביעה משתגיע זמנה של רביעה וכל שאין תלוי ברביעה משתרד רביעה שניה רבן שמעון בן גמליאל אומר גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה [ולא פסקו יש בהן כדי רביעה שניה כמה גשמים יורדין ויהא בהן כדי רביעה מלא כלי של שלשה טפחים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר ראשונה טפח שניה טפחיים ורביעה שלשה טפחים אמר רשב"א אין לך כל טפח וטפח שיורד מלמעלה שאין הארץ פולטת כנגדו טפחיים וכן הוא אומר (תהילים מב) תהום אל תהום קורא וגו' למה נקרא רביעה שרובעת את הארץ].

הלכה ה[עריכה]

[כל שאמרו אוכלין ושותין מבעוד יום אסורין במלאכה ברחיצה ובסיכה בנעילת הסנדל בתשמיש המטה היום אסור במלאכה והלילה מותר מנין שהיום הולך אחר הלילה שנאמר (אסתר ד) לך כנוס את כל היהודים וגו' כל אלו שאמרו אוכלין ושותין משחשיכה מותרין במלאכה ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל בתשמיש המטה] אוכלין ושותין עד [שיאיר המזרח] דברי ר' ר"א בר"ש אומר עד קרות הגבר [ישן ועמד אסור מיד כל אלו שאמרו אסורין בנעילת הסנדל יצא מן הכרך נועל הגיע לכרך חולץ וכן אתה אומר במנודה ובאבל].

הלכה ו[עריכה]

איזהו יחיד רשב"א אומר כל הרוצה לעשות יחיד [עצמו] עושה ת"ח [אינו] עושה [אא"כ מינהו ב"ד על צבור] רשבג"א דבר שהוא של צער הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה ות"ח עושה ותבא עליו ברכה דבר שהוא של שבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה ות"ח עושה אא"כ מינהו ב"ד על הצבור.

הלכה ז[עריכה]

רשב"א משום ר"מ וכן היה רבי דוסא אומר כדבריו חצי תשרי מרחשון וחצי כסלו זרע חצי כסלו וטבת [וחצי שבט] חורף חצי שבט ואדר וחצי ניסן קור חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ חצי אב אלול וחצי תשרי חום רבי יהודה היה מונה ממרחשון ר"ש מונה מתשרי.

הלכה ח[עריכה]

סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין עליה אפר מקלה ולא היו מתעלפין עליה אלא אחד יושב ומשמרה כל היום זקן שבהם אומר לפניהם דברי כבושין בניי יתבייש אדם מחבירו ואל יתבייש אדם ממעשיו [מוטב] יתבייש אדם מחבירו וממעשיו ואל יהא הוא ובניו [מציבין] ברעב וכן הוא אומר (ישעיהו נח) למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע מה הוא משיבו הן ביום צומכם וגו' [הן לריב ומצה תצומו וגו' הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו וגו' אלא איזה צום שאני רוצה בו פתח חרצובות רשע וגו' אם יהא שרץ בידו של אדם אפילו טובל בשילוח ובכל מי בראשית אינו טהור לעולם השליך שרץ מידו עלתה לו טבילה בארבעים סאה וכן הוא אומר (משלי כח) ומודה] ועוזב ירוחם ואומר (איכה ג) נשא לבבנו אל כפים [וגו'].

הלכה ט[עריכה]

אומר לפניהם כ"ד י"ח [בכל יום ושש היה מוסיף שביעית משום סומכוס אמרו משפיל הרמים היכן אמרו] בין גואל ישראל לרופא חולים עונין אמן על כל ברכה וברכה [תוקעין ומריעין ותוקעין כך] היו נוהגין בגבולין במקדש [מה הן] אומרין ברוך [אתה] ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם [ואין] עונין אמן במקדש מנין שאין עונין אמן במקדש שנאמר (נחמיה ט) קומו וברכו את ה' אלהיכם [וגו' מנין על כל ברכה וברכה ועל כל תהלה ותהלה שנאמר] (שם) ומרומם על כל ברכה ותהלה על כל ברכה ברכה [ועל כל תהלה תהלה].

הלכה י[עריכה]

על [הראשונה] הוא אומר ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו [וגו'] וחזן הכנסת אומר [להם] תקעו הכהנים תקעו וחוזר ואומר [להם] מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע [קול צעקתכם ביום הזה תוקעין ומריעין. על] השניה הוא אומר ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך זוכר הנשכחות והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו [חזן] הכנסת אומר [להם] הריעו בני אהרן הריעו [וחוזר] ואומר [להם] מי שענה את [משה ואבותינו] על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע [קול צעקתכם ביום הזה תוקעין ומריעין ותוקעין אחת [תקיעה ואחת תרועה עד שגומר את כולם כן] הנהיג רבי חלפתא בציפורי ורבי חנינא בן תרדיון בסכני וכשבא הדבר אצל חכמים אמרו לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח [בלבד].