משנה ראש השנה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ראש השנה פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת ראש השנה · פרק רביעי ("יום טוב") · >>

פרקי מסכת ראש השנה: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעים, אבל לא במדינה.

משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין.

אמר רבי אלעזר: לא התקין רבן יוחנן בן זכאי אלא ביבנה בלבד.

אמרו לו: אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין.

משנה ב[עריכה]

ועוד זאת היתה ירושלים יתרה על יבנה, שכל עיר שהיא רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא, תוקעין.

וביבנה לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד.

משנה ג[עריכה]

בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה, ובמדינה יום אחד.

משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש.

ושיהא יום הינף כולו אסור.

משנה ד[עריכה]

בראשונה היו מקבלין עדות החודש כל היום.

פעם אחת נשתהו העדים מלבוא, ונתקלקלו הלוים בשיר.

התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה.

ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה, נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש.

משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהו מקבלין עדות החודש כל היום.

אמר רבי יהושע בן קרחה: ועוד זאת התקין רבן יוחנן בן זכאי, שאפילו ראש בית דין בכל מקום, שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הוועד.

משנה ה[עריכה]

סדר ברכות, אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכויות עמהן, ואינו תוקע.

קדושת היום, ותוקע.

זכרונות, ותוקע.

שופרות, ותוקע.

ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים.

דברי רבי יוחנן בן נורי.

אמר לו רבי עקיבא: אם אינו תוקע למלכויות, למה הוא מזכיר?

אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם.

וכולל מלכויות עם קדושת היום, ותוקע.

זכרונות, ותוקע.

שופרות, ותוקע.

ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים.

משנה ו[עריכה]

אין פוחתין מעשרה מלכויות, מעשרה זכרונות, מעשרה שופרות.

רבי יוחנן בן נורי אומר: אם אמר שלש שלש מכולן, יצא.

אין מזכירין זכרון מלכות ושופר של פורענות.

מתחיל בתורה ומשלים בנביא.

רבי יוסי אומר: אם השלים בתורה, יצא.

משנה ז[עריכה]

העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה, השני מתקיע.

ובשעת ההלל, הראשון מקרא את ההלל.

משנה ח[עריכה]

שופר של ראש השנה, אין מעבירין עליו את התחום, ואין מפקחין עליו את הגל, לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות, ובין בדבר שהוא משום לא תעשה.

אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין, יתן.

אין מעכבין את התינוקות מלתקוע, אבל מתעסקין עמהן עד שילמודו.

והמתעסק, לא יצא, והשומע מן המתעסק, לא יצא.

משנה ט[עריכה]

סדר תקיעות, שלוש, של שלוש שלוש.

שיעור תקיעה כשלוש תרועות.

שעור תרועה כשלוש יבבות.

תקע בראשונה, ומשך בשניה כשתים, אין בידו אלא אחת.

מי שבירך ואחר כך נתמנה לו שופר, תוקע ומריע ותוקע שלוש פעמים.

כשם ששליח ציבור חייב, כך כל יחיד ויחיד חייב.

רבן גמליאל אומר: שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה ראש השנה ד ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין אמר רבי אליעזר כשהתקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין לא התקין אלא ביבנה אמרו לו אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין.

(ב) ועוד זאת הייתה ירושלים יתרה על יבנה שכל עיר שהייתה רואה ושומעת וקרובה ויכלה לבוא תוקעין בה וביבנה לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד.

(ג) בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש ושיהא יום הנף כלו אסור.

(ד) בראשונה היו מקבלין עדות החודש כל היום פעם אחת נשתהו העדים מלבוא ונתקלקלו הלויים בשיר התקינו שלא יהו מקבלין עדות החודש אלא עד המנחה ואם באו עדים מן המנחה ולמעלן נוהגים אותו היום קדש ולמחר קדש משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החודש כל היום אמר רבי יהושע בן קורחה ועוד זאת התקין רבן יוחנן בן זכאי שאפילו ראש בית דין בכל מקום שלא יהו העדים הולכים אלא למקום הוועד.

(ה) סדר ברכות אומר אבות גבורות וקדושת השם וכלל מלכייות עמהן ואינו תוקע קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים דברי רבי יוחנן בן נורי אמר לו רבי עקיבה אם אינו תוקע למלכייות למה הוא מזכיר אלא אומר אבות גבורות וקדושת השם וכלל מלכייות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודיה וברכת כהנים.

(ו) אין פוחתין מעשר מלכייות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמרן שלש שלש יצא אין מזכירין זיכרון ומלכות ושופר של פורענות מתחיל בתורה ומסיים בנביא רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא.

(ז) העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל.

(ח) שופר של ראש השנה אין מפקחין עליו את הגל ואין מעבירין עליו את התחום ולא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטים על פני המים ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות בין בדבר שהוא משום לא תעשה אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין ייתן אין מעכבין את התינוקות מלתקוע ומתעסקין עמהם כדי שילמדו והמתעסק לא יצא והשומע מן המתעסק לא יצא.

(ט) סדר תקיעות שלש של שלש שלש שעור תקיעה כדי שלש תרועות שעור תרועה כדי שלש יבבות תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת מי שבירך ואחר כך נזדמן לו שופר תוקע ומריע ותוקע תוקע ומריע ותוקע שלשה פעמים כשם ששליח ציבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן.

פירושים[עריכה]