משנה ראש השנה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ראש השנה פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי



<< · משנה · סדר מועד · מסכת ראש השנה · פרק שלישי ("ראוהו בית") · >>

פרקי מסכת ראש השנה: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

ראוהו בית דין וכל ישראל, נחקרו העדים, ולא הספיקו לומר מקודש, עד שחשכה, הרי זה מעובר.

ראוהו בית דין בלבד, יעמדו שנים ויעידו בפניהם, ויאמרו מקודש מקודש.

ראוהו שלושה והן בית דין, יעמדו השנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם, ויאמרו מקודש מקודש, שאין היחיד נאמן על ידי עצמו.

משנה ב[עריכה]

כל השופרות כשרין חוץ משל פרה, מפני שהוא קרן.

אמר רבי יוסי, והלא כל השופרות נקראו קרן, שנאמר (יהושע ו), במשוך בקרן היובל.

משנה ג[עריכה]

שופר של ראש השנה של יעל, פשוט, ופיו מצופה זהב, ושתי חצוצרות מן הצדדין.

שופר מאריך וחצוצרות מקצרות, שמצות היום בשופר.

משנה ד[עריכה]

בתעניות, בשל זכרים כפופין, ופיהן מצופה כסף, ושתי חצוצרות באמצע.

שופר מקצר וחצוצרות מאריכות, שמצות היום בחצוצרות.

משנה ה[עריכה]

שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות.

רבי יהודה אומר, בראש השנה תוקעין בשל זכרים, וביובל בשל יעלים.

משנה ו[עריכה]

שופר שנסדק ודבקו, פסול.

דבק שברי שופרות, פסול.

ניקב וסתמו, אם מעכב את התקיעה, פסול. ואם לאו, כשר.

משנה ז[עריכה]

התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס,

אם קול שופר שמע, יצא. ואם קול הברה שמע, לא יצא.

וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת, או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת, ושמע קול שופר או קול מגילה,

אם כון לבו, יצא. ואם לאו, לא יצא.

אף על פי שזה שמע וזה שמע, זה כיוון לבו וזה לא כיוון לבו.

משנה ח[עריכה]

והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' (שמות יז יא).

וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה?

אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים, היו מתגברים; ואם לאו, היו נופלין.

כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר כא ח): עשה לך שרף ושים אתו על נס, והיה כל הנשוך וראה אתו וחי.

וכי נחש ממית, או נחש מחיה?

אלא, בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהן שבשמים, היו מתרפאים; ואם לאו, היו נימוקים.


חרש, שוטה, וקטן, אין מוציאין את הרבים ידי חובתן.

זה הכלל: כל שאינו מחויב בדבר, אינו מוציא את הרבים ידי חובתן.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה ראש השנה ג ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים לא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר ראוהו בית דין בלבד יעמדו שנים ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש ראוהו שלשה והם בית דין יעמדו שנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש שאין היחיד נאמן על ידי עצמו.

(ב) כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן אמר רבי יוסי והלוא כל השופרות נקראו קרן שנאמר והיה במשוך בקרן היובל כשומעכם את קול השופר (יהושע ו ה).

(ג) שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדים השופר מאריך והחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר (ד) בתענייות בשל זכרים כפופים ופיהם מצופה כסף ושתי חצוצרות באמצע השופר מקצר והחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות.

(ה) שוה היובל לראש השנה בתקיעה ובברכות רבי יהודה אומר בראש השנה תוקעים בשל זכרים וביובל בשל יעלים.

(ו) שופר שנסדק ודבקו פסול דבק שברי שופרות פסול ניקב וסתמו אם מעכב הוא את התקיעה פסול ואם לאו כשר (ז) התוקע לתוך הבור או לתוך החדות או לתוך הפיטס אם קול שופר שמע יצא אם קול הברה שמע לא יצא וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא אף על פי שזה שמע וזה שמע זה כיון את לבו וזה לא כיון.

(ח) והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל . (שמות יז יא) וכי ידיו של משה עושות מלחמה או ידיו שוברות מלחמה אלא כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלן ומכוונין את ליבם לאביהם שבשמיים היו מתגברין ואם לאו היו נופלים כיוצא בדבר אתה אומר ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף . (במדבר כא ח) וכי הנחש ממית ומחיה אלא כל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלן ומשעבדין את ליבם לאביהם שבשמיים היו מתרפאין ואם לאו היו נימוקים חירש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן זה הכלל כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן.


פירושים[עריכה]