משנה ראש השנה ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים לא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר ראוהו בית דין בלבד יעמדו שנים ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש ראוהו שלשה והם בית דין יעמדו שנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש שאין היחיד נאמן על ידי עצמו.

(ב) כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן אמר רבי יוסי והלוא כל השופרות נקראו קרן שנאמר והיה במשוך בקרן היובל כשומעכם את קול השופר (יהושע ו ה).

(ג) שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדים השופר מאריך והחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר (ד) בתענייות בשל זכרים כפופים ופיהם מצופה כסף ושתי חצוצרות באמצע השופר מקצר והחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות.

(ה) שוה היובל לראש השנה בתקיעה ובברכות רבי יהודה אומר בראש השנה תוקעים בשל זכרים וביובל בשל יעלים.

(ו) שופר שנסדק ודבקו פסול דבק שברי שופרות פסול ניקב וסתמו אם מעכב הוא את התקיעה פסול ואם לאו כשר (ז) התוקע לתוך הבור או לתוך החדות או לתוך הפיטס אם קול שופר שמע יצא אם קול הברה שמע לא יצא וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא אף על פי שזה שמע וזה שמע זה כיון את לבו וזה לא כיון.

(ח) והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל . (שמות יז יא) וכי ידיו של משה עושות מלחמה או ידיו שוברות מלחמה אלא כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלן ומכוונין את ליבם לאביהם שבשמיים היו מתגברין ואם לאו היו נופלים כיוצא בדבר אתה אומר ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף . (במדבר כא ח) וכי הנחש ממית ומחיה אלא כל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלן ומשעבדין את ליבם לאביהם שבשמיים היו מתרפאין ואם לאו היו נימוקים חירש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן זה הכלל כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן.

הדף הראשי של משנה ראש השנה ג