משנה ראש השנה ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ראש השנה · פרק ג · משנה ג | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שופר של ראש השנה של יעליב, פשוט, ופיו מצופה זהב, ושתי חצוצרות מן הצדדיןיג.

שופר מאריך יד וחצוצרות מקצרות, שמצות היום בשופר.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדים השופר מאריך והחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

שופר של ראש השנה של יעל פשוט כו': זה הסדר לא היה אלא במקדש לאמרו הש"י [תהלים צח] בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' אבל חוץ למקדש אין תוקעין בראש השנה אלא בשופר בלבד. ואין תוקעין בתעניות אלא בחצוצרות בלבד ומפני זה הי' מצות יום תענית בחצוצרות לפי שהתענית אינו אלא על צרות הציבור והשם אמר [במדבר יח] על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

של יעל פשוט - דלתפלה בעינן פשוטות:

ופיו מצופה זהב - בשל מקדש קאמר:

שופר מאריך - לאחר שחצוצרות פוסקים תקיעתם נשמע קול השופר:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

של יעל פשוט. לשון התו' פי' בקונטרס חיה שכן שמה וקורין אותה (אשטענבוק). ובערוך פי' שהיא כשבה קטנה וקרן הכשבה רגיל להיות פשוט וכפי' הקונטרס נראה דיעל חיה דכתיב (תהלים ק"ד) הרים הגבוהים ליעלים. ואקו ודישן (דברים י"ד) מתרגמינן ויעלא ורימא ע"כ. ומדברי ) הערוך למדנו שפי' פשוט היינו שזה רגיל להיות פשוט. ועיין משנה דלקמן. [ובירושלמי נמי מוכח כפירש"י שכן אמתניתין ה' אמרו שם טעמיה דרבי יודא כדי ליתן את המצוי על המצוי ואת שאינו מצוי על שאינו מצוי ע"כ. ואי כפי' הערוך מאי מצוי ואינו מצוי איכא בין זכר לנקבה אבל בין בהמה לחיה איכא. דבהמה מצויה וחיה אינה מצויה עכ"ל]. ופסק הלכה בפי' משנה ה'. ומ"ש הר"ב דלתפלה בעינן פשיטות. פירש"י בגמרא. משום נשא לבבינו אל כפים (איכה ג'):

ושתי חצוצרות. טעמא במשנה דלקמן. ושיהו מן הצדדים. פי' הר"ן דשלשה המהלכין בדרך גדול באמצע. כדאיתא בפרק א"ל הממונה [ל"ז. ובעירובין נ"ד. ] והכא שופר גדול שמצות היום בשופר:

שופר מאריך כו'. להכירא בעלמא להודיע שמצות כו'. ומיהו במאי דתקע בהדי חצוצרות נפיק דאע"ג דתרי קלי לא משתמעי. הכא משום דחביב ליה [פירש"י שחדשה היא לו] יהיב דעתיה ושמע. כדאיתא בגמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יב) (על המשנה) יעל. פירש הקונטרס חיה שכן שמה, וקורין אותה שטיינבא"ק. ובערוך פירש שהוא כשבה נקבה וקרן הכשבה רגיל להיות פשוט. וכפירוש הקונטרס נראה דיעל חיה דכתיב הרים הגבוהים ליעלים. ואקו ודישן מתרגם ויעלה ורימא. תוספ'. ומדבריהם למדנו שפירש פשוט היינו שזה רגיל להיות פשוט:

(יג) (על המשנה) מן הצדדין. פירש הר'ן דג' המהלכין בדרך גדול באמצע (יומא דף ל"ה) והכא שופר גדול שמצות היום בשופר:

(יד) (על המשנה) מאריך. להכירא בעלמא להודיע שמצות היום כו' ומיהו במאי דתקע בהדי חצוצרות נפיק אף על גב דתרי קלא לא משתמע הכא משום דחביב ליה יהיב דעתיה ושמע. גמרא:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

יג) של יעל פשוט של [שטיינבאק] משום שקרניו פשוטין. דכיון דלתפלה ולזכרון אתא, כמה דפשיט אינש דעתיה להיות מרוצה בכל גזירות ה', טפי עדיף.

יד) ופיו מצופה זהב שלא במקום הנחת פה, דאל"כ פסול (תקפ"ו. אב"י ומה"ט ל"ק הרי גם בשופר אין קטיגור נעשה סניגור (כלעיל כ"ו א'). היינו בשל פרה, דהקול שהוא הסניגור נתהווה ע"י הקטיגור. משא"כ הכא אדרבה צריך שיהיה שלא במקום הנחת פה והעברת הקול). מיהו דוקא בביהמ"ק היה פיו מצופה זהב.

טו) ושתי חצוצרות מן הצדדין ב' אנשים בחצוצרות של כסף כאותן של משה. משא"כ חצוצרות של לויה לשיר הנסכים, של קרן היו (כתוס' מנחות דכ"ח א', וקנים פ"ג מ"ו. אב"י אמנם כל חצוצרה פשוטה כרש"י סוכה ל"ד א' ושבת ל"ו א') וגם הא רק במקדש מיירי דכתיב ביה בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'.

טז) שופר מאריך וחצוצרות מקצרות בקולן, כדי שישמע לבסוף רק קול שופר. ואע"ג דבתחלה כשהתחילו לתקוע יחד תרי קלא לא משתמעי. הכא דחביבא יהבו דעתייהו (תהילים צח).

יז) שמצות היום בשופר להכי דרך ארץ שהחשוב באמצע. ולהכי מאריך נמי בקולו, להודיע שהוא העיקר.

בועז

[עריכה]


הלכתא גבירתא

[עריכה]

פירושים נוספים