משנה ראש השנה ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ראש השנה · פרק ג · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כל השופרות כשרין חוץ משל פרה, מפני שהוא קרן.

אמר רבי יוסי, והלא כל השופרות נקראו קרן, שנאמר (יהושע ו), במשוך בקרן י היובל.

נוסח הרמב"ם

כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן אמר רבי יוסי והלוא כל השופרות נקראו קרן שנאמר והיה במשוך בקרן היובל כשומעכם את קול השופר (יהושע ו ה).

פירוש הרמב"ם

כל השופרות כשרין חוץ משל פרה כו': קריאת קרן של פרה קרן הוא למה שאמר הכתוב [דברים לג] בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו. וחכמים טוענים על ר' יוסי ואומרים והלא כל השופרות נקראו קרן ונקראו שופר ושל פרה נקרא קרן ולעולם לא נקרא שופר ואין הלכה כר' יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שהוא קרן - ואינו קרוי שופר, דכתיב (דברים לג) בכור שורו ט הדר לו וקרני ראם קרניו. וגבי ר"ה שופר כתיב (ויקרא כה) והעברת שופר תרועה, וגמרינן ר"ה מיובל:

בקרן היובל - ויובל דכרא הוא, דאמר רבי עקיבא כשהלכתי לגליא היו קורין לדכרא יובלא, אלמא אפילו שופר של איל נקרא קרן. ורבנן אמרי כל השופרות אקרו קרן ואקרו שופר יא. דפרה, קרן איקרי שופר לא אקרי. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

חוץ משל פרה. כתב הר"ב דכתיב בכור שורו וכו' בגמ'. ונ"ל דתנא נסיב פרה ולא שור. כדכתיב בקרא דלא תטעה לומר דוקא של שור אבל של פרה לא. ומהר"ר משה כ"ץ יצ"ו תירץ דקמ"ל דלא תימא יובל דוקא של זכר. קמ"ל דשל פרה דוקא לא. הא של שאר נקיבות כשירות. וכתב הר"ן בשם התוספות. דהא דלא מפיק נמי של ראם מפני שהוא קרן כדכתיב וקרני ראם קרניו ולא אשכחן דאקרי שופר. היינו משום דלא אצטריך למעוטי אלא אותן שהן חלולים. אבל אותן שאינן חלולין כגון של ראם וצבי לא אצטריך ליה למעוטי דפשיטא דלא מקרו שופר אלא אותן שהן חלולים מלשון שפופרת עכ"ל. ושל פרה קרי ליה קרן אע"ג דיש לו זכרות ונקבות הכתוב הוציאו מכלל הכשרין והכניסו בכלל הפסולין. וכתב עוד הר"ן וא"ת דתיש ליתסר דלא איקרי שופר ומקרי קרן דכתיב (דניאל ח') והצפיר קרן חזית בין עיניו איכא למימר דתיש וכבש חד מינא הוא ובחד שמא מקרו כדכתיב (דברים י"ד) שה כשבים ושה עזים. א"נ דהתם במראה הנבואה היה נראה לנביא כדי להראותו תקפו של צפיר שלא היה בה נקבות אלא זכרות ולפיכך קראה קרן עכ"ל. ומ"ש הר"ב וגמרינן ר"ה מיובל. מפורש במשנה ה' וכלומר דהאי קרא דוהעברת ביובל הוא דכתיב:

שנאמר במשוך בקרן היובל. ביהושע ו'. וכתבו התוס' תימה דלא מייתי קרא דיצחק דכתיב (בראשית כ"ב) בסבך בקרניו ואע"ג דההוא קרא מחיים דה"נ קרא דבכור שורו כו' י"ל דנ"ל לאתויי האי משום דכתיב ביה בשמעכם קול השופר:

בקרן היובל. כתב הר"ב ורבנן אמרי כל השופרות אקרו קרן ואקרו שופר. פירש"י אקרו קרן כדאמרן [במשוך בקרן היובל] ואקרו שופר דכתיב במתן תורה במשוך היובל וגו' (שמות י"ט) וכתיב (שם) ויהי קול השופר. וכתבו התוס' אבל מהאי קרא דמתניתין א) אין ראיה דאדרבה מיניה מוכח דשופר אקרי קרן. ועוד צריך להוכיח דבעלמא אקרו שופרות [בלא] ב)קרן ע"כ. [ובסדר המשנה שבירושלמי מסיים להדיא להך סיפא דקרא]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ט) (על הברטנורא) בגמרא. ונ"ל דתנא נסיב פרה ולא שור כדכתיב בקרא. דלא תטעה לומר דוקא של שור אבל של פרה לא. ומוהר"מ כ"ץ תירץ דקמ"ל דלא תימא יובל דוקא של זכר קמ"ל של פרה דוקא לא. הא של שאר נקבות כשרות. ועתוי"ט:

(י) (על המשנה) בקרן. תימא דלא מייתי קרא דיצחק דכתיב בסבך בקרניו כו'. י"ל דנ"ל לאתויי האי משום דכתיב ביה בשמעכם קול השופר. תוספ':

(יא) (על הברטנורא) פירש"י אקרי קרן כדאמרן ואקרי שופר דכתיב במתן תורה במשוך היובל וכתיב ויהי קול השופר. וכתבו התוספ' אבל מהאי קרא דמתניתין אין ראיה דאדרבה מניה מוכח דשופר אקרי קרן ועוד צריך להוכיח דבעלמא אקרי שופרות בלא קרן:

תפארת ישראל

יכין

י) כל השופרות כשרין חוץ משל פרה וכ"ש של שור, דדמי טפי לעגל, שהיה כתבנית שור אוכל עשב, ואין קטיגור נעשה סניגור [כך נ"ל].

יא) מפני שהוא קרן ולא נקרא בכתוב בלשון שופר, ובר"ה שופר בעינן.

יב) שנאמר במשוך בקרן היובל ולרבנן עכ"פ מקרו נמי שופר. משא"כ של פרה לא נקרא שופר בשום מקום.

בועז


הלכתא גבירתא

שופר של ר"ה מצותו בשל איל כפוף [ויש לו דין הידור עד שליש] ובדיעבד כל השופרות בין פשוטים בין כפופים כשרים ומצוה בכפופים יותר מבפשוטים, ושל פרה או שור דאקרי קרן ולא שופר פסול בכל גוונא, וכן קרני רוב החיות וכן שופר מבהמה טמאה.

ובבהמ״ק בראש השנה היה השופר של יעל פשוט ופיו שלא במקום הנחת פה מצופה זהב, וב' אנשים בחצוצרות של כסף מן הצדדין השופר מאריך והחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר. מה שאין כן בתעניות שמתענין על צרת צבור היו תוקעין בב' שופרות של איל כפוף ופיהן מצופות כסף שלא במקום הנחת פה והם היו בידי ב' אנשים העומדים בין ב' אנשים העומדים מן הצדדין ובידיהם ב' חצוצרות שופר מקצר וחצוצרות מאריך שעיקר מצות היום בחצוצרות.

ודוקא במקדש מריעין בחצוצרות ושופר שנאמר בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה', מה שאין כן בשאר מקומות, בראש השנה תוקעין בשופר לבד, ובתעניות בחצוצרות לבד.

ויה״כ של יובל שוה לראש השנה שיתקעו בשל יעל פשוט [כבר״ה בבהמ״ק] וכמנין תקיעות דראש השנה ויאמרו בתפלת י״ח מלכיות, זכרונות שופרות כבראש השנה.

פירושים נוספים

בבלי כו א  שולחן ערוך אורח חיים תקפו א