משנה ראש השנה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ראש השנה פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי



<< · משנה · סדר מועד · מסכת ראש השנה · פרק ראשון ("ארבעה ראשי") · >>

פרקי מסכת ראש השנה: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

ארבעה ראשי שנים הם.

באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים.

באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה.

רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בתשרי.

באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות.

באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי.

בית הלל אומרים, בחמשה עשר בו.

משנה ב[עריכה]

בארבעה פרקים העולם נדון:

  1. בפסח על התבואה,
  2. בעצרת על פירות האילן,
  3. בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג, טו) היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשיהם.
  4. ובחג נידונין על המים.

משנה ג[עריכה]

על ששה חדשים השלוחין יוצאין, על ניסן מפני הפסח, על אב מפני התענית, על אלול מפני ראש השנה, על תשרי מפני תקנת המועדות, על כסליו מפני חנוכה, ועל אדר מפני הפורים.

וכשהיה בית המקדש קיים, יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן.

משנה ד[עריכה]

על שני חדשים מחללין את השבת, על ניסן ועל תשרי, שבהן השלוחין יוצאין לסוריא, ובהן מתקנין את המועדות.

וכשהיה בית המקדש קיים, מחללין אף על כולן מפני תקנת הקרבן.

משנה ה[עריכה]

בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל, מחללין עליו את השבת.

רבי יוסי אומר, אם נראה בעליל, אין מחללין עליו את השבת.

משנה ו[עריכה]

מעשה שעברו יותר מארבעים זוג, ועיכבן רבי עקיבא בלוד.

שלח לו רבן גמליאל: אם מעכב אתה את הרבים, נמצאת מכשילן לעתיד לבוא.

משנה ז[עריכה]

אב ובנו שראו את החודש, ילכו.

לא שמצטרפין זה עם זה, אלא שאם יפסל אחד מהן, יצטרף השני עם אחר.

רבי שמעון אומר: אב ובנו וכל הקרובין, כשרין לעדות החדש.

אמר רבי יוסי: מעשה בטוביה הרופא, שראה את החודש בירושלים, הוא ובנו ועבדו משוחרר, וקיבלו הכהנים אותו ואת בנו, ופסלו את עבדו .

וכשבאו לפני בית דין, קיבלו אותו ואת עבדו, ופסלו את בנו.

משנה ח[עריכה]

אלו הן הפסולין, המשחק בקוביא, ומלוי בריבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית, ועבדים.

זה הכלל: כל עדות שאין האשה כשרה לה, אף הן אינן כשרים לה.

משנה ט[עריכה]

מי שראה את החודש ואינו יכול להלך, מוליכין אותו על החמור, אפילו במיטה.

ואם צודה להם, לוקחין בידם מקלות.

ואם היתה דרך רחוקה, לוקחין בידם מזונות, שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש, שנאמר (ויקרא כג, ד): "אלה מועדי יי אשר תקראו אותם במועדם".


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה ראש השנה א ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין באחד בתשרי באחד בתשרי ראש השנה לשנים לשמיטים וליובלות ולנטיעה ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרין בחמישה עשר בו.

(ב) בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם (תהלים לג טו) ובחג נידונים על המים.

(ג) על שישה חודשים שלוחים יוצאים על ניסן מפני הפסח על אב מפני התענית על אלול מפני ראש השנה על תשרי מפני תקנת המועדות על כסליו מפני חנוכה ועל אדר מפני הפורים וכשהיה בית המקדש קיים יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן.

(ד) על שני חודשים מחללין את השבת על ניסן ועל תשרי שבהם שלוחים יוצאים לסוריה ובהם מתקנים את המועדות וכשהיה בית המקדש קיים מחללין אף על כלם מפני תקנת הקרבן.

(ה) בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל מחללין עליו את השבת רבי יוסי אומר אם נראה בעליל אין מחללין עליו את השבת.

(ו) מעשה שעברו יתר מארבעים זוג ועיכבם רבי עקיבה בלוד שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילם לעתיד לבוא.

(ז) אב ובנו שראו את החודש ילכו לא שמצטרפין זה עם זה אלא שאם ייפסל אחד מהם יצטרף השני עם אחר רבי שמעון אומר אב ובנו וכל הקרובים כשרים לעדות החודש אמר רבי יוסי מעשה בטובייה הרופא שראה את החודש בירושלים הוא ובנו ועבדו משוחרר קיבלו הכהנים אותו ואת בנו ופסלו את עבדו וכשבאו לבית דין קיבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו.

(ח) ואלו הן הפסולים המשחק בקוביה והמלווה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים זה הכלל כל עדות שאין האישה כשרה לה אף הן אינן כשרים לה.

(ט) מי שראה את החודש ואינו יכל להלך מוליכין אותו על החמור ואפילו במיטה ואם צודה להן לוקחין בידם מקלות ואם הייתה דרך רחוקה לוקחין בידם מזונות שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאים לעדות החודש שנאמר אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם (ויקרא כג ד).


פירושים[עריכה]