לדלג לתוכן

משנה ראש השנה א ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ראש השנה · פרק א · משנה ו | >>

מעשה שעברו יותר מארבעים זוג, ועיכבן רבי עקיבא בלוד.

שלח לו רבן גמליאל: אם מעכב אתה את הרבים, נמצאת מכשילן ל לעתיד לבוא.

מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג,

וְעִכְּבָן רַבִּי עֲקִיבָא בְּלוֹד.
שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים,
נִמְצֵאתָ מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא:

מעשה,

שעברו - יתר מארבעים זוג,
ועיכבם רבי עקיבה - בלוד.
שלח לו רבן גמליאל:
אם מעכב אתה - את הרבים,
נמצאת מכשילם - לעתיד לבוא.

מפני זה עשה כן, לפי שראה כי עדותם לא היתה בו תועלת.

ואמר לו רבן גמליאל, אף על פי שאלו העדיות הם בלי תועלת, שמא יהיה אצל אחד מהם בזמן העתיד עדות מועיל בירח אחר, וימנע מלבא להעיד מפני שלא נשמעו דבריו בזמן שעבר.

והלכה כרבן גמליאל:


ארבעים זוג - כתי עדים זוג אחר זוג:

ועכבן רבי עקיבא - שלא היה לבית דין צורך בהן:

אתה מכשילן לעתיד לבא - שימנעו מלבוא להעיד כשיראו שדבריהן לא נשמעו. והלכה כרבן גמליאל:

[ועכבן ר"ע בלוד. ובסוף פ"ה דשבת דתנן פרתו של ראב"ע היתה יוצאה כו' מפרש הר"ב דלא שלו היתה אלא של שכנתו כו'. וכדאיתא בגמרא כמ"ש שם בס"ד. ולפיכך יש לתמוה דהא הכא תניא. אמר רבי יודא ח"ו שר"ע עכבן. אלא שזפר [כך שמו] ראשה של גדר עכבן ושלח ר"ג והורידו מגדולתו ולמה לא פירש כן הר"ב ונ"ל דהתם שאני דמשנה עצמה מוכחת כך שכן דייקינן התם בגמ' מדקתני פרתו וכי פרה אחת היתה לו כו' כמ"ש שם בס"ד. אבל הכא שאין שום משמעות במשנה המוכיח על שלא [ר"ע] עכבן לא פירש כן שהרי אפשר דתנא דמתניתין אה"נ דפליג על רבי יהודא. וכיוצא בזה נמצא פלוגתא עם רבי יודא דת"ק אמר עקביא נתנדה. וא"ר יודא ח"ו שעקביא נתנדה וכו' במשנה ו' פ"ה דעדיות. וכן מוכח בירושלמי דאמר אמתניתין מפני שהן ארבעים זוג. אבל אם היה זוג אחד לא היה מעכבו. ומייתי נמי להא דר"י ח"ו כו'. משמע ודאי מדיהיב טעמא למתניתין דס"ל דמתני' כמו שהיא שנויה כך ס"ל לתנא דמתני']:

נמצאת מכשילן לע"ל. ושמא יהיה אצל אחד מהם בזמן העתיד עדות מועיל בירח א' וימנע כו'. רמב"ם:

(ל) (על המשנה) מכשילן. ושמא יהיה אצל אחד מהן בזמן העתיד עדות מועיל בירח אחד וימנע כו'. הר"מ:

יותר מארבעים זוג ועכבן ר"ע בלוד:    וז"ל הירושלמי בפירקין ובס"פ שני דמגלה ובר"פ ואלו מגלחין מפני שהן ארבעים זוג אבל אם היה זוג אחד לא היה מעכבו שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לע"ל לא נמצאת מעכב את הרבים מלעשות דבר מצוה וכל המעכב את הרבים מלעשות דבר מצוה צריך נדוי א"ר יהודה הנחתום ח"ו לא נתנדה ר' עקיבא אלא ראש גולה עכבן ושלח ר"ג והעבירוהו מרשותו ע"כ: אבל בירוש' שבדפוס גרסי' אלא ראש גדר היה ושלח וכו' מראשיתו:

יכין

לא) מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ר"ל מ' זוגי עדים שראו הלבנה, שרצו לילך לירושלים להעיד.

לב) ועכבן רבי עקיבא בלוד לוד היתה כמהלך יום מירושלים (כמעשרות פ"ה מ"ב) ועשה כן שלא יחללו שבת שלא לצורך, מדדי בזוג אחד. ואף דלקמן (במשנה ז) אמרינן באב ובנו חיישינן שיפסל אחד הכא דכבר עברו מ' כתות, רחוק שיפסלו כולן.

לג) נמצאת מכשילן לעתיד לבא שלעתיד לא יבואו שיחשבו מסתמא כבר הלכו אחרים להעיד.

בועז

פירושים נוספים