משנה ראש השנה א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין באחד בתשרי באחד בתשרי ראש השנה לשנים לשמיטים וליובלות ולנטיעה ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרין בחמישה עשר בו.

(ב) בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם (תהלים לג טו) ובחג נידונים על המים.

(ג) על שישה חודשים שלוחים יוצאים על ניסן מפני הפסח על אב מפני התענית על אלול מפני ראש השנה על תשרי מפני תקנת המועדות על כסליו מפני חנוכה ועל אדר מפני הפורים וכשהיה בית המקדש קיים יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן.

(ד) על שני חודשים מחללין את השבת על ניסן ועל תשרי שבהם שלוחים יוצאים לסוריה ובהם מתקנים את המועדות וכשהיה בית המקדש קיים מחללין אף על כלם מפני תקנת הקרבן.

(ה) בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל מחללין עליו את השבת רבי יוסי אומר אם נראה בעליל אין מחללין עליו את השבת.

(ו) מעשה שעברו יתר מארבעים זוג ועיכבם רבי עקיבה בלוד שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילם לעתיד לבוא.

(ז) אב ובנו שראו את החודש ילכו לא שמצטרפין זה עם זה אלא שאם ייפסל אחד מהם יצטרף השני עם אחר רבי שמעון אומר אב ובנו וכל הקרובים כשרים לעדות החודש אמר רבי יוסי מעשה בטובייה הרופא שראה את החודש בירושלים הוא ובנו ועבדו משוחרר קיבלו הכהנים אותו ואת בנו ופסלו את עבדו וכשבאו לבית דין קיבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו.

(ח) ואלו הן הפסולים המשחק בקוביה והמלווה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים זה הכלל כל עדות שאין האישה כשרה לה אף הן אינן כשרים לה.

(ט) מי שראה את החודש ואינו יכל להלך מוליכין אותו על החמור ואפילו במיטה ואם צודה להן לוקחין בידם מקלות ואם הייתה דרך רחוקה לוקחין בידם מזונות שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאים לעדות החודש שנאמר אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם (ויקרא כג ד).

הדף הראשי של משנה ראש השנה א