משנה ראש השנה ד ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א)

יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת,

בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ תּוֹקְעִים,
אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
שֶׁיְּהוּ תּוֹקְעִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית דִּין.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר:
לֹא הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אֶלָּא בְּיַבְנֶה בִּלְבַד.
אָמְרוּ לוֹ:
אֶחָד יַבְנֶה, וְאֶחָד כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית דִּין:
(ב)

וְעוֹד זֹאת הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם יְתֵרָה עַל יַבְנֶה,

שֶׁכָּל עִיר שֶׁהִיא רוֹאָה וְשׁוֹמַעַת וּקְרוֹבָה וִיכוֹלָה לָבוֹא, תּוֹקְעִין;
וּבְיַבְנֶה לֹא הָיוּ תּוֹקְעִין אֶלָּא בְּבֵית דִּין בִּלְבַד:
(ג)

בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַלּוּלָב נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה,

וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
שֶׁיְהֵא לוּלָב נִטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה,
זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ;
וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֵּף כֻּלּוֹ אָסוּר:
(ד)

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם.

פַּעַם אַחַת נִשְׁתַּהוּ הָעֵדִים מִלָּבוֹא,
וְנִתְקַלְקְלוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר.
הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא עַד הַמִּנְחָה;
וְאִם בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה,
נוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ, וּלְמָחָר קֹדֶשׁ.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
שֶׁיְּהוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה:
וְעוֹד זֹאת הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
שֶׁאֲפִלּוּ רֹאשׁ בֵּית דִּין בְּכָל מָקוֹם,
שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים הוֹלְכִין אֶלָּא לִמְקוֹם הַוַּעַד:
(ה)

סֵדֶר בְּרָכוֹת,

אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְכוֹלֵל מַלְכֻיּוֹת עִמָּהֶן, וְאֵינוֹ תּוֹקֵעַ;
קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, וְתוֹקֵעַ; זִכְרוֹנוֹת, וְתוֹקֵעַ; שׁוֹפָרוֹת, וְתוֹקֵעַ;
וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָאָה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים;
דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא:
אִם אֵינוֹ תּוֹקֵעַ לַמַּלְכֻיּוֹת, לָמָּה הוּא מַזְכִּיר?
אֶלָּא אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם;
וְכוֹלֵל מַלְכֻיּוֹת עִם קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, וְתוֹקֵעַ;
זִכְרוֹנוֹת, וְתוֹקֵעַ; שׁוֹפָרוֹת, וְתוֹקֵעַ;
וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָאָה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים:
(ו)

אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֲשָׂרָה מַלְכֻיּוֹת, מֵעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת, מֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר:
אִם אָמַר שָׁלשׁ שָׁלשׁ מִכֻּלָּן, יָצָא.
אֵין מַזְכִּירִין זִכָּרוֹן, מַלְכוּת, וְשׁוֹפָר – שֶׁל פֻּרְעָנוּת.
מַתְחִיל בַּתּוֹרָה וּמַשְׁלִים בְּנָבִיא.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִם הִשְׁלִים בַּתּוֹרָה, יָצָא:
(ז)

הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַשֵּׁנִי מַתְקִיעַ.

וּבִשְׁעַת הַהַלֵּל, הָרִאשׁוֹן מַקְרֵא אֶת הַהַלֵּל:
(ח)

שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה,

אֵין מַעֲבִירִין עָלָיו אֶת הַתְּחוּם,
וְאֵין מְפַקְּחִין עָלָיו אֶת הַגַּל.
לֹא עוֹלִין בָּאִילָן,
וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה,
וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
וְאֵין חוֹתְכִין אוֹתוֹ,
בֵּין בְּדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת,
וּבֵין בְּדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם לֹא תַּעֲשֶׂה.
אֲבָל אִם רָצָה לִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם אוֹ יַיִן, יִתֵּן.
אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת מִלִּתְקֹעַ;
אֲבָל מִתְעַסְּקִין עִמָּהֶן עַד שֶׁיִּלְמְדוּ.
וְהַמִּתְעַסֵּק, לֹא יָצָא;
וְהַשּׁוֹמֵעַ מִן הַמִּתְעַסֵּק, לֹא יָצָא:
(ט)

סֵדֶר תְּקִיעוֹת,

שָׁלֹשׁ, שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ.
שִׁעוּר תְּקִיעָה כְּשָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת;
שִׁעוּר תְּרוּעָה כְּשָׁלֹשׁ יְבָבוֹת.
תָּקַע בָּרִאשׁוֹנָה, וּמָשַׁךְ בַּשְּׁנִיָּה כִּשְׁתַּיִם,
אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא אַחַת.
מִי שֶׁבֵּרֵךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנָּה לוֹ שׁוֹפָר,
תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ שָׁלשׁ פְּעָמִים.
כְּשֵׁם שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חַיָּב, כָּךְ כָּל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּב.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן: