משנה ראש השנה ד ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ראש השנה · פרק ד · משנה ה | >>

[עריכה]

סדר ברכות, אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכויות ^ו עמהן, ואינו תוקע.

קדושת היום, ותוקע.

זכרונות, ותוקע.

שופרות, ותוקע.

ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים.

דברי רבי יוחנן בן נורי.

אמר לו רבי עקיבא: אם אינו תוקע למלכויות, למה הוא מזכיר^ז?

אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם.

וכולל מלכויות עם קדושת היום, ותוקע.

זכרונות, ותוקע.

שופרות, ותוקע.

ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

סֵדֶר בְּרָכוֹת,

אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְכוֹלֵל מַלְכֻיּוֹת עִמָּהֶן, וְאֵינוֹ תּוֹקֵעַ;

קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, וְתוֹקֵעַ; זִכְרוֹנוֹת, וְתוֹקֵעַ; שׁוֹפָרוֹת, וְתוֹקֵעַ;

וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָאָה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים;

דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא:

אִם אֵינוֹ תּוֹקֵעַ לַמַּלְכֻיּוֹת, לָמָּה הוּא מַזְכִּיר?

אֶלָּא אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם;

וְכוֹלֵל מַלְכֻיּוֹת עִם קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, וְתוֹקֵעַ;

זִכְרוֹנוֹת, וְתוֹקֵעַ; שׁוֹפָרוֹת, וְתוֹקֵעַ;

וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָאָה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

סדר ברכות -

אומר אבות, גבורות, וקדושת השם,

וכלל מלכיות עמהן,

ואינו תוקע.

קדושת היום - ותוקע.

זכרונות - ותוקע.

שופרות - ותוקע.

ואומר עבודה, והודאה, וברכת כהנים,

דברי רבי יוחנן בן נורי.

אמר לו רבי עקיבה:

אם אינו תוקע למלכיות - למה הוא מזכיר?

אלא אומר אבות, גבורות, וקדושת השם,

וכלל מלכיות, עם קדושת היום - ותוקע.

זכרונות - ותוקע.

שופרות - ותוקע.

ואומר עבודה, והודיה, וברכת כהנים.

אמר השם בראש השנה "זכרון תרועה"(ויקרא כג, כד), ובאה הקבלה זכרון אלו זכרונות, תרועה אלו שופרות, ועוד אמר "והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם, אני ה' אלהיכם"(במדבר י, י), ובאה הקבלה כי מה שהחזיר אלהיכם בנין אב, כל מקום שנאמר זכרונות ושופרות יהיו מלכיות עמהן.

ומן הראוי להקדים המלכיות, ואחריהן זכרונות, ואחריהן שופרות, כמו שאמר "אימרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה בשופר".

והלכה כרבי יהודה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אבות - מגן אברהם:

וגבורות - אתה גבור:

קדושת השם - קדוש קדוש קדוש:

קדושת היום - אתה בחרתנו:

זכרונות ותוקע שופרות ותוקע - מקראי ילפינן להו, דכתיב (ויקרא כג) זכרון תרועה, ודרשו רז"ל זכרון אלו זכרונות, תרועה אלו שופרות, ואמר קרא (במדברי) והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה' אלהיכם. מה ת"ל אני ה' אלהיכם, למד על כל מקום שיש שם זכרונות ושופרות, יהיו מלכיות עמהם:

אר"ע וכו' - והלכה כר"ע:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

וכולל מלכיות עמהן. אע"ג דבקרא דמיניה ילפינן לזכרונות שופרות מלכיות כמו שכתב הר"ב נזכרו המלכיות באחרונה. מקדימין המלכיות כמ"ש הרמב"ם. ומן הראוי להקדים המלכיות וכו' כמו שאמר [בגמ' פ"ק ד' ט"ז] אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם. זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה. ובמה בשופר. ע"כ. והטעם מבואר כי קודם ראוי שנמליך מלך עלינו. ואח"כ נעלה זכרונינו לפניו לטובה. ומה שכתב הר"ב למד על כל מקום כו'. עיין במשנה ג' פ"ב דתענית:

קדושת היום ותוקע. דמצוה בשלש תקיעות של שלש שלש כדתנן במשנה ט':

למה הוא מזכיר. מפרשינן בגמרא דה"ק למה הוא מזכיר עשר לימא תשע דהואיל ואשתנו מלכיות מזכרונות ושופרות לענין תקיעה בדין הוא דלשתנו נמי לפחות מהן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ו) (על המשנה) מלכיות. ואע"ג דבקראי נזכרו המלכיות באחרונה. מקדימין אותן. כמו שאמרנו בגמרא אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר. והטעם מבואר כי קודם ראוי שנמליך מלכותו עלינו ואח"כ יעלה זכרונינו לפניו לטובה:

(ז) (על המשנה) למה כו'. ה"ק למה הוא מזכיר עשר לימא תשע דהואיל ואשתנו מלכיות מזכרונות ושופרות לענין תקיעה בדין הוא דלשתרי נמי לפחות מהן:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

סדר ברכות: תוס' רפ"ד מיתות וכתב בעל המאור ז"ל עיקר הברכות של שופר הם הברכות של תפלה והן מלכיות זכרונות ושופרות ועליהם שנינו מי שברך ואח"כ נתמנה לו שופר ומה שנהגו לתקוע כל התקיעות כשהן יושבין ומברכין עליהם ברכת התקיעה במטבע קצר לא היה כן בימי חכמי התלמוד אלא מנהג אחרונים משום חולין ומשום אנוסים שאינה יכולין להמתין עד סוף תפלת המוסף ע"כ. וההיא דר' יצחק דאמר למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין וכו' יישבה ופירשה הוא ז"ל דלתקיעות שעל סדר ברכות קרי תקיעות דמיושב שאע"פ שהן מעומד לש"צ אינם לשאר העם אלא מיושב ותקיעה שמעומד היתה מנהג בידם שהיו תוקעין אותה כשהיו יוצאין מבית הכנסת ע"כ והביא ראיה וסעד לדבריו מקצת מן הגאונים כמו שהאריך שם וגם הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות נראה שכן סובר בקצת שכתב שם אבל הצבור שתקעו על סדר ברכות בלבד כדין משנה אפשר דמי שהוא רואה בדעתו לומר כן שלא יברכו במטבע קצר אלא ברכות עולות לתקיעות ע"כ:

קדושת השם: אתה קדוש כך נראה שצ"ל בפי' ר"ע ז"ל:

אם אינו תוקע וכו': ה"נ ס"ל לרשב"ג שתוקעים למלכיות כר' עקיבא ומיהו בהא פליג עליה דס"ל דקדושת היום עם הזכרונות:

אלא אומר אבות וכו': בפ' שני דהלכות תפלה סי' ו' ובפ"ג דהלכות שופר סי' ז' ובטור א"ח סי' תקצ"א ובת"כ פרשה י"א דפ' אמור:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

כה) סדר ברכות של ר"ה.

כו) אומר אבות מגן אברהם.

כז) וגבורות אתה גבור.

כח) וקדושת השם קדוש קדוש קדוש.

כט) וכולל מלכיות עמהן משום דקדושה ומלכיות שניהן מענין אחד משבח המקום לכן כוללן יחד.

ל) ואינו תוקע כדי שלא להפסיק בין התקיעות עם קדושת היום.

לא) קדושת היום אתה בחרתנו.

לב) ואומר עבודה רצה.

לג) והודאה מודים.

לד) וברכת כהנים שים שלום.

לה) למה הוא מזכיר למה מזכיר כבשאר, י' פסוקי מלכיות, תסגי לכתחילה בט', דמדאשתני מלכיות מזכרונות ושופרות לענין תקיעה, ישתנה נמי בהא. ונ"ל דר' יוחנן בן נורי לשטתיה דס"ל במ"ו דסגי בג' ג' מכולן, והלכה כר"ע.

בועז

[עריכה]