ירושלמי ראש השנה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ראש השנה פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי

<< ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ד >>




מתוך: ירושלמי ראש השנה ד א (עריכה)

הלכה א משנה[עריכה]

מתניתין יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה משחרב בית המקדש התקין ריב"ז שיהו תוקעין בכ"מ שיש בו ב"ד אר"א לא התקין ריב"ז שיהו תוקעין אלא ביבנה בלבד אמרו לו אחד יבנה ואחד כ"מ שיש בו ב"ד:

הלכה א גמרא[עריכה]

גמרא ר' אבא בר פפא א"ר יוחנן ורשב"ל הוון יתיבון מקשיי אמרין תנינן י"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה אין דבר תורה הוא אף בגבולין ידחה אין לית הוא דבר תורה אף במקדש לא ידחה עבר כהנא אמרין הא גברא רבה דנישאול ליה.  אתון שאלון ליה אמר לון כתוב אחד אומר (במדבר כט) יום תרועה וכתוב אחד אומר (ויקרא כג) זכרון תרועה הא כיצד בשעה שהוא חל בחול יום תרועה בשעה שהוא חל בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין.  ר' זעירה מפקד לחבריי' עולון ושמעין קליה דרבי לוי דרש.  דלית איפשר דהוא מפיק פרשתיה דלא אולפן.  ועל ואמר קומיהון כתוב אחד אומר יום תרועה וכתוב אחד אומר זכרון תרועה הא כיצד בשעה שהוא חל בחול יום תרועה בשעה שהוא חל בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין.  מעתה אף במקדש לא ידחה תנא (שם) באחד לחדש.  מעתה אפילו במקום שהן יודעין שהוא באחד לחדש ידחה.  תני רשב"י (שם) והקרבתם במקום שהקרבנות קריבין.  אמרין חבריי' קומי ר' יונה והכתיב (ויקרא כה) והעברת שופר תרועה בחדש השביעי וגו' אמר לון זו את מעביר בארצכם הא אחרת לא.  אמרין ליה או נאמר זו אתם מעבירין בארצכם הא אחרת בין בארץ בין בח"ל.  א"ר יונה אילו הוה כתיב תעבירו שופר בארצכם הייתי אומר כאן מיעט ובמקום אחר ריבה אלא בכל ארצכם כאן ריבה ובמקום אחר מיעט:


מתוך: ירושלמי ראש השנה ד ב (עריכה)

הלכה ב משנה[עריכה]

משנה ועוד זאת היתה ירושלם יתירה על יבנה שכל עיר שהיא רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא תוקעין בה וביבנה לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד:

הלכה ב גמרא[עריכה]

גמרא והן שיהו כל הדרכים האלו בה.  רואה ואינו שומעה כגון ירושלם מלמעלן ועיר מלמטן ושומעת ואינו רואה ההר מפסיק.  רואה ושומעת ואינה יכולה לבא

חוץ לתחום רואה ושומעת וקרובה ואינה יכולה לבוא הנחל מפסיק.  ר' יונה בעי היתה יכולה לבוא בעירובין היך מה דאת אמר בירושלם שכל עיר שהיא רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא תוקעין בה ואמר אף ביבנה כן.  ירושלם דבר תורה והעיירות הסמוכות לה דבר תורה וריב"ז מתקין על דבר תורה ויבנה מדבריהן והעיירות הסמוכות לה מדבריהן וריב"ז מתקין על דבריהן ויש תקנה אחר התקנה.  רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי יצאו בית דין ממקום ולא היו תוקעין רבי יוסה בעא קומי רבי סימון אפילו מבית לבית אפילו מטריקלון לקיטון א"ל בי רבי עד כאן שמעתי:


מתוך: ירושלמי ראש השנה ד ג (עריכה)

הלכה ג משנה[עריכה]

משנה בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית המקדש התקין ריב"ז שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש ושיהא יום הנף כולו אסור:

הלכה ג גמרא[עריכה]

גמרא כתיב (ויקרא כג) ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים אית תניי תני בשמחת שלמים הכתוב מדבר אית תניי תני בשמחת הלולב הכתוב מדבר מאן דאמר בשמחת שלמים הכתוב מדבר ביום הראשון דבר תורה ושאר כל הימים דבר תורה וריב"ז מתקין על דבר תורה מאן דאמר בשמחת הלולב הכתוב מדבר ביום הראשון דבר תורה ושאר כל הימים מדבריהן וריב"ז מתקין על דבריהן ויש תקנה אחר תקנה.  חברייא בעון קומי ר' יונה כמה דאת אמר תמן והקרבתם אשה לה' שבעת ימים אין שבעה בלא שבת ודכוותה ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים אין שבעה בלא שבת.  אמר לון שניא היא דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון חלק הראשון מהם.  מעתה במקדש ידחה ובגבולין לא ידחה אמר ר' יונה אילו היה כתוב ולקחתם לפני ה' אלהיכם הייתי אומר כאן ריבה ובמקום אחר מיעט.  אלא ולקחתם לכם מכל מקום ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים בירושלם:


מתוך: ירושלמי ראש השנה ד ד (עריכה)

דף יט עמוד א[עריכה]

משנה  בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום פעם אחת נשתהו העדים מלבוא וקילקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה באו מן המנחה ולמעלן נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש משחרב בית המקדש התקין רבי יוחנן ב"ז שיהו מקבלין עדות החדש כל היום:

דף יט עמוד ב[עריכה]

גמרא  אמר ר' שמואל בר נחמן מפני מעשה שאירע פעם אחת נפלה הברה בעיר ובאו סרקיי' ונטלו' ונתקלקלו הלוים בשיר.  אמר רבי אחא בר פפא קומי ר' זעירא חברייא בעון קומי ר' שמואל בר נחמן בשם מן ר' אמר לה.  אמר לון דכוותכון דאית לכון רברבין סגין בשם ריב"ל א"ל ורבי לא מייתי לה טעם דהלכה.  דתני שירו של ה' היו אומרים (תהילים פח) הרנינו לאלהים עוזינו ובר"ה היו אומרים (שם) הסירותי מסבל שכמו.  חל יום טוב להיות בה' בשחרית היו אומרים הרנינו לאלהים עוזינו ובמנחה היו אומרים הסירותי מסבל שכמו אם באו מן המנחה ולמטן אומרים הרנינו לאלהים עוזינו נמצאו אומרים שיר וכופלין אותו.  רבי אדא דקיסרין בשם רבי יוחנן סבר עבר רובו של יום בקדושה.  אמר רבי חייה בר בא רבי יוחנן מפקד לאילין דכנישא דכיפרא סבין מטול ומיעול עד דו איממא ואתון מדכרין זמנו ועיבורו:


מתוך: ירושלמי ראש השנה ד ה (עריכה)

הלכה ה משנה[עריכה]

משנה אמר ר' יהושע בן קרחה ועוד זו התקין רבי יוחנן בן זכיי שאפילו ראש בית דין בכל מקום שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הוועד:

הלכה ה גמרא[עריכה]

גמרא כיני מתני' למקום הוועד של חודש:


מתוך: ירושלמי ראש השנה ד ו (עריכה)

הלכה ו משנה[עריכה]

משנה סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמם ואינו תוקע קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודייה וברכת כהנים דברי ר"י בן נורי:

הלכה ו גמרא[עריכה]

גמרא ביהודה נהגו כר"ע ובגליל כריב"ן עבר ועשה ביהודה כגליל ובגליל כיהודה יצא.

וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה ואמר כדברי ריב"ן אמר רשב"ג לא היינו נוהגין כן ביבנה.  ביום שני עבר ר' חנניה בנו של ר"י הגלילי ואמר כדברי ר"ע אמר רשב"ג כך היינו נוהגין ביבנה.  ר' אבהו בשם ר' לעזר בכל מקום עבר והזכיר אדיר המלוכה לא יצא חוץ מן האל הקדוש של ר"ה ובלבד במוסף ואתייא כריב"ן רשב"ג אומר אומר קדושת היום עם זכרונות ואתייא כרבי עקיבה.  [אמר] רשב"ג מה מצאנו בכל מקום אומרה אמצעית אף כאן אומרה אמצעית ר' אומר מה מצאנו מ"מ אומרה רביעית אף כאן אומרה רביעית.  ר' יעקב בר אחא ר"ז חנין בר בא בשם רב צ"ל האל הקדוש ר' בא בשם אבא בר רב חונה צ"ל האל הקדוש ומרבה לסלוח.  ר' בא בשם אבא בר ירמיה בתפלה הוא אומר אלהי דוד ובונה ירושלים בנביא הוא אומר אלהי דוד מצמיח ישועה.  י"ט של ר"ה שחל להיות בשבת אית תניי תני פותח בי"ט וחותם בשבת ואית תניי תני פותח בשבת וחותם בי"ט רבי אומר פותח בשבת וחותם בשבת וי"ט בינתיים ר' יודה בר פזי בשם ריב"ל הלכה כרבי:


מתוך: ירושלמי ראש השנה ד ז (עריכה)

הלכה ז משנה[עריכה]

משנה א"ל ר"ע אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודייה וברכת כהנים אין פוחתין מי' מלכיות מי' זכרונות מי' שופרות ריב"ן אומר אם אמרן שלשה שלשה יצא אין מזכירין מלכות זכרון שופר של פורענות מתחיל בתורה ומשלים בנביא ר' יוסי אומר אם השלים בתורה יצא:

הלכה ז גמרא[עריכה]

גמרא אין פוחתין מי' מלכיות כנגד י' קילוסין שאמר דוד (תהילים קנ) הללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו וגו' עד כהתי"ה.  מי' זכרונות כנגד י' וידויים שאמר ישעיה (ישעיהו א) רחצו הזכו הסירו וגו' למדו היטב דרשו משפט וגו' מה כתיב בתריה לכו נא ונוכחה יאמר ה' וגו'.  מי' שופרות כנגד ז' כבשים פר ואיל ושעיר.  אלוהות עולין לו לשם מלכיות דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אינן עולין לו.  אלוהות ומלכיות עולין לו משם שנים דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינן עולין.  (תהילים מז) זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו עולין לו משם שנים ד"ר יהודה ר' יוסה אומר אינן עולין.  ר"ז בעי

ביה ובדבתריה פליגין או ביה לגרמיה פליגין מן מה דתני הכל מודין (תהילים מז) במלך אלהים על גוים שהוא אחד הדא אמרה בי' ודברתיה פליגין.  (שם) שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם וגו' שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם הראשון משם א' והשני משם ב' דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר הראשון משם ב' והשני משם ג':  ריב"ן אומר אם אמרן ג' יצא.  הוינן סברין מימר שלשה מכל אחד ואחד אשכחת תני אפילו שלשה מכולן יצא.  אין מזכירין זכרון ומלכות ושופר של פורענות זכרון דכתיב (תהילים ט) אותם זכר וגו' מלכות דכתיב (יחזקאל כ) חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד חזקה וגו' שופר דכתיב (ירמיהו ד) כי קול שופר שמעת נפשי תרועת מלחמה:  מתחיל בתורה ומשלים בנביא.  מה לשעבר הא בתחילה לא א"ר יוחנן כיני מתניתא ר' יוסה אומר צריך להשלים בתורה:


מתוך: ירושלמי ראש השנה ד ח (עריכה)

דף כ עמוד ב[עריכה]

משנה  העובר לפני התיבה בי"ט של ר"ה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל:

גמרא  ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן מפני מעשה שאירע פעם אחת תקעו בראשונה והיו השונים סבורין שמא עליהם הם הולכין ועמדו עליהן והרגום.  מיגו דאינון חמי לון קראיי שמע ומצליין וקוראין באורייתא מצליי ותקעין אינון אמרין בנימוסין אינון עסיקין.  ואמר אף בהלל כן.  לית כל עמא תמן.  ואמר אף בתקיעה כן לית כל עמא תמן.  א"ר יונה כתיב (ישעיהו נח) ואותי יום יום ידרושון זו תקיעה וערבה ריב"ל בשם ר' אלכסנדרי שמע לה מן הדא (תהילים יז) שמעה ה' צדק זו קריאת שמע הקשיבה רנתי

דף כא עמוד א[עריכה]

זו רינון תורה האזינה תפלתו זי תפלה בלא שפתי מרמה זו מוסף מה כתיב בתריה מלפניך משפטי יצא א"ר אחא בר פפא קומי ר' זעירה שנייא היא שמצות היום במוסף.  א"ר תחליפה קיסרייא קרייא אמר כן (במדבר כח) יום תרועה ועשיתם.  ר' לעזר בי ר' יוסה בשם ר' יוסי בר קצרתא בכל הקרבנות כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם אמר להן הקב"ה מכיון שנכנסתם לדין לפני בראש השנה ויצאתם בשלום מעלה אני עליכם כאילו נבראתם בריה חדשה ר' משרשיא בשם ר' אידי בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא אמר להן הקב"ה מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם:


מתוך: ירושלמי ראש השנה ד ט (עריכה)

הלכה ט משנה[עריכה]

משנה שופר של ר"ה אין מעבירין עליו את התחום ואין מפקחין עליו את הגל ולא עולין באילן ולא רוכבין ע"ג בהמה ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו לא בדבר שהוא משום שבות ולא בדבר שהוא משום ל"ת אבל אם רצה ליתן לתוכו יין או מים יתן אין מעכבין את התינוקות מלתקוע אבל מתעסקין בהם עד שילמודו והמתעסק לא יצא והשומע מן המתעסק לא יצא:

הלכה ט גמרא[עריכה]

גמרא כיני מתני' אסור משום שבות ובל"ת.  אמר ר' לעזר מתניתא בגדול ביום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת ותני כן מתלמדין מלתקוע בשבת אין מעכבין את התינוקות מלתקוע ביום טוב:


מתוך: ירושלמי ראש השנה ד י (עריכה)

הלכה י משנה[עריכה]

משנה סדר תקיעות שלשה של שלשה שלשה ושיעור תקיעה כדי שלשה תרועות שיעור תרועה כדי שלשה יבבות תקע בראשונה ומשך בשנייה בשתים אין בידו אלא אחת מי שבירך ואח"כ נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע תוקע ומריע ותוקע ג"פ כשם שש"צ חייב כך כל יחיד ויחיד חייב ר"ג אומר ש"צ מוציא את הרבים ידי חובתן:

הלכה י גמרא[עריכה]

גמרא אמרן בנפיחה אחת.  אשכחת תני אמר בנפיחה אחת יצא והא תנינן סדר תקיעות שלשה של שלשה שלא יפחות.  רבי זעירה רבי אבא בר עילאי בשם רב צריך להריע מתוך פשוטה ר' בא בשם אבא בר רב חונה אינו צריך להריע מתוך פשוטה איזו היא הרעה רבי חנניא ורבי מנא חד אמר אהן טרימוטה וחורנה אמר תלת דקיקן.  רבי חנניה חשש להדא דר' מנא ולהדא דידן.  והיידא אמרה דא תקע בראשונה ומשך בשנייה כשתיים אין בידו אלא אחת רבי אבא בר זמינא בשם רבי זעירה אפילו אחת אין בידו.  למה ראשה גבי סופה מצטרף וסופה גבי ראשה מצטרף לא ראשה אית לה סוף ולא סופא אית לה ראש.  במקום אחד תוקעין ובמקום אחד מברכין אית תניי תני הולך לו אצל התוקע אית תניי תני אצל המברך מאן דאמר הולך לו אצל התוקע בשאין ביום כדי לתקוע מאן דאמר הולך לו אצל המברך בשיש ביום כדי לתקוע נישמעינה מן הדא דאמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי במקום אחד תוקעין ובמקום אחד מברכין הולך לו אצל תוקע ואינו הולך לו אצל מברך.  והיידא אמרה דא יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקום אחד תוקעין ובמקום אחד מברכין הולך לו אצל מברך ואינו הולך לו אצל תוקע למה שהכל יודעין לתקוע ואין הכל יודעין לברך דבר אחר אדם מוציא ידי חבירו בתקיעה ואין אדם מוציא ידי חבירו בברכה.  יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת לא כמי שאין ביום כדי לתקוע ואת אמר הולך לו אצל מברך.  הדא אמרה פליגון.  רבן גמליאל אומר שליח הציבור מוציא את הרבים ידי חובתן ר' חונה רבה דציפורין בשם ר' יוחנן הלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתה.  רבי זעירה ורב חסדא הוון יתיבין תמן בתקיעתא מן דצלון את צלותא קמי רב חסדא בעי מצלייה אמר ליה ר' זעירא לא כבר צלינן אמר ליה מצלינא וחזר ומצלי

דנחתון מערביים ואמרין תמן בשם רבי יוחנן הלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתה ואנא דלא כוונית.  אילו כוונית נפק ידי חובתו.  אמר רבי זעירא ויאית כל תנייא תני לה בשם רבן גמליאל ורבי הושעיה תני לה בשם חכמים.  רבי אדא דקיסרין בשם ר"י והוא שיהא שם מראש התפלה אמר רבי תנחום ברבי ירמיה מתניתא אמרה כן סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם:

הדרן עלך פרק יום טוב וסליקא לה מסכת ראש השנה