משנה תענית ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ג · משנה ו | >>

מעשה שירדו זקנים מירושלים לעריהם, וגזרו תענית על שנראה כמלוא פי תנור שידפון באשקלון.

ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן.

רבי יוסי אומר, לא על שאכלו אלא על שנראה.

משנה מנוקדת

מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם,

וְגָזְרוּ תַּעֲנִית,
עַל שֶׁנִּרְאָה כִּמְלֹא פִּי תַּנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן.
וְעוֹד גָּזְרוּ תַּעֲנִית,
עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִּינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ,
אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאָה:

נוסח הרמב"ם

מעשה,

כשירדו זקנים מירושלים - לעריהם,
וגזרו תענית,
על שנראה כמלוא תנור - שידפון,
באשקלון.
ועוד גזרו תענית - למחר,
על שאכלו שני זאבים - שני תינוקות,
בעבר הירדן.
רבי יוסי אומר:
לא על שאכלו - אלא על שנראו.

פירוש הרמב"ם

( ראו משנה ה )


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לעריהן - לארץ ישראל:

כמלוא פי תנור - שלקתה בשדפון כל כך תבואה שהיה ראוי לעשות ממנה פת למלאות [פי] התנור יד:

באשקלון - בארץ פלשתים:

ועל שאכלו זאבים - דהיא חיה רעה ומכה מהלכת היא:

על שנראה - באו בעיר:

פירוש תוספות יום טוב

כמלא פי תנור. פי' הר"ב תבואה כו' בגמ' ועדיין תיבעי לך ככסויא דתנורא או דלמא כי דרא דרפתא שורות לחם הדבקים בפומא דתנורא זה אצל זה אי נמי זה למעלה מזה תיקו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יד) (על הברטנורא) בגמרא. ועדיין תבעי לן ככיסויא דתנורא א"ד כי דרא דרפתא שורות לחם הדבקים בפומא דתנורא זה אצל זה א"נ זה למעלה מזה תיקו:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כמלא פי תנור:    משמע מן הגמרא דגרסינן על שנראה כמלא תנור וכן עיקר וכן כתוב במגיד משנה פ' שני דהלכות תעניות סי' י"א כמלא תנור ובגמ' מפרש כמלא פי תנור ע"כ. וז"ל הגמ' עם פירושה איבעיא להו כמלא תנור תבואה או דילמא כמלא תנור פת ת"ש דקתני בברייתא כמלא פי תנור משמע דהיינו פת דאילו תבואה לא מציא קיימא על פי התנור ועדיין תיבעי לך כמלא עיגול פי תנור דהיינו שורה של לחם סביבות פי התנור או דילמא כי דרא דריפתא ואהדר ליה לפומיה דתנורא שורות שורות של לחם זו למעלה מזו עד פי התנור ע"כ. בפי' ר"ע ז"ל הלשון המתחיל לעריהם צריך להקדימו ללשון המתחיל כמלא פי התנור: וכתוב בבית יוסף שם סימן תקע"ו בשם הרב המגיד דלמלא פי תנור קרי בברייתא כל שהו לפי שהוא דבר מועט וכך צ"ל לדעת הרמב"ם והרב בעל הטור ז"ל. אכן רש"י ז"ל פי אברייתא שדפון וירקון כיון שנראה כל שהוא מתריעין ומלא תנור דמתני' להתענות אי נמי מעשה שהיה כך היה ע"כ. וכתבתיו כבר במתני' דלעיל:

ועוד גזרו תענית למחר על שאכלו זאבים וכו':    כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל. גרסינן בגמ' וגם בפרק ר' ישמעאל דמנחות דף ס"ט אמר עולא משום ר"ש בן יהוצדק מעשה ובלעו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן ובא מעשה לפני חכמים וטהרו את הבשר שהקיאו דרך בית הרעי מפני שנתעכל במעי הזאבים וטמאו את העצמות דלא מיעכלי ושמא שני מעשים הוו:

אלא על שנראו:    גרסינן וכתוב שם בבית יוסף ומשמע דלא פליגי ת"ק ור' יוסי אלא בעובדא היכי הוה אבל לד"ה נראו אע"פ שלא אכלו מתענין וגם מתריעין דהוי בכלל חיה רעה דקתני מתני' דמתריעין עליה וכך מפורש שם בברייתא עכ"ל ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

כו) מעשה שירדו זקנים מהסנהדרין:

כז) מירושלם לעריהם וגזרו תענית ר"ל כדי לגזור תענית:

כח) על שנראה כמלא פי תנור שדפון שנשדפה תבואה כשיעור לעשות פת גדול כמו מלא פי תנור:

כט) באשקלון עיר בארץ פלשתים:

ל) אלא על שנראה וטעם כולהו. דחיישינן שתתפשט טפי:

בועז

פירושים נוספים